The Butterfly Button
איך לשקם את הנישואין שלנו?

שאלה מקטגוריה:

אנחנו נשואים 8 שנים , נישואים שניים עם ילד משותף.
כבר תקופה ארוכה שהקשר בינינו רע מאוד. יש ימים בודדים רגועים ורוב הימים אנחנו לגמריי כמו שני זרים בבית. גם אני וגם הוא בראש לא פנויים רגשית להכיל אחד את השני והאוירה בבית לא תורמת בכלל.. בעבר היינו פרודים כמה חודשים והתחלנו טיפול זוגי משך כמה חודשים ויחסית נרגעו העיניינים , אבל מהר חזרו להיות לא טובים. יש בינינו משקעי עבר שאני טרחתי משך תקופה ארוכה להזכיר אותן , זלזלתי פיתחתי אדישות ולא ממש הייתי שם , וזה בעיקר נבע מדברים שהוא עשה לי… כבר מס פעמים שעלה נושא גירושים לפרק וכשזה הגיע למימוש שנינו החלטנו שמנסים עוד פעם ועוד פעם – ככה כבר כמה שנים.. האמת התעייפתי , הותשתי וממש נשברתי.
לבעלי אין הרבה חברים וכל פעם שאנחנו בדרמה מסויימת הוא מחפש עם מי לדבר ולפרוק.
לפני שבוע שוב היה פיצוץ בו הטחתי בפניו האשמות אחרי שהוא כבר תקופה כבר מבקר ושופט אותי על כל דבר וזרקתי לו שאני בקשר עם מישהו מהעבר שאני מחוזרת על ידו ושזה עושה לי נעים בלב (האמת שעשיתי את זה כדי שהוא יקנא לי וכדי לזכות ליחס ממנו) וכך הלכנו לישון!
יום אחרי גיליתי שהוא הכיר מישהי ושלח לה הודעת אישית וקרובה מידי… אני יודעת שלא היה ביניהם משהו של ממש (בטוחה במאה אחוז) , אבל זה היה מן שעון מעורר בשבילי שאם אני לא משנה את ההתנהגות ההרסנית שלי – אני מאבדת אותו למישהי אחרת… קראתי לו לשיחה ואמרתי לו שאני יודעת שאני לא הייתי בסדר ושאני מקבלת חלק מהאשמות שלו עליי , אבל אני עושה עבודה על עצמי ושאני רוצה להשתנות ושאני לא רוצה שניפרד. (הוא לא יודע שאני יודעת שהוא התחיל קשר עם מישהי)…
היתה שיחה רגועה והוא אמר לי שהוא כבר לא מאמין בזוגיות הזאת , ושהוא לא רוצה לעזוב ,אבל הוא מבולבל ממה שקורה בינינו , הוא כבר לא יודע אם הוא אוהב אותי , אם הוא נמשך אליי אם הוא רוצה את הקשר הזה , אבל באותה נשימה אמר לי שהוא לא רוצה להבטיח או שאני אבטיח שום דבר ושניקח את הקשר לאט לאט.
שאלתי מה זה אומר לאט , ואז הוא ענה לי שכל אחד יעשה מה שהוא צריך לעשות למען הצלחת הקשר ונראה בעוד תקופה איפה אנחנו עומדים .
רמזתי לו שמרגיש לי שהוא לא פנוי רגשית (זאת אחרי ששמעתי שיחות שהיו ביניהם וגם התכתבויות) , והאם הוא בכלל מסוגל לתת מעצמו למען הקשר והוא ענה לי לאט לאט…
אני יודעת שהוא חיפש מישהי לדבר איתה , לשפוך את הלב ולהוציא את מה שיש לו… אבל בתוכי אני חוששת שזה יגרר מהר מאוד לקשר. הוא זרק לי יציאה – את צריכה לעשות הכל כדי שאני לא אחפש השלמות בחוץ , כמו שאני צריך לעשות הכל כדי שאת לא תחפשי השלמות בחוץ.
ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות… אני יודעת שטעיתי , ואני יודעת שיקח לי זמן להוכיח שאני משתנה , אבל מה אם הוא לא ירצה? מה אם זה נגמר מבחינתו? אני לא רוצה לגלות שעבדתי קשה כדי להציל את הקשר בזמן שהוא מחזר אחריי מישהי אחרת ומשקיע בה את מלוא תשומת הלב שלו.

תשובה:

בסיעתא דשמיא

שואלת יקרה כל כך..

ראשית אבקש את מחילתך מכל לבי על האיחור בתשובתי אליך. איזשהו נושא שדרש את מלא תשומת ליבי, גזל את האפשרות להקדים ולענות לך למרות הדחף והרצון שלי שזעקו אלי מבפנים.

אז הלכתי אתך. במחשבה. בהרהורים. בהתבוננות.

חושבת על המקום הזה אותו את מתארת, על התחושה שהחיים הזוגיים שלכם נמצאים על הקצה, לא רק הקצה האפור הזה שנכח בשנים האחרונות כי אם קצה אחר, ממשי,הידיעה שיש משהי אחרת שבעלך עומד איתה בקשר כרגע, אולי כפסע מקרע, שאולי מבשר איזשהו סוף. סוף למערכת הזוגית בינכם.

ויש בו משהו בסימון הזה שמעורר אותך. משהו שאומר לך -אם אני שומעת נכון את המנגינה- אני לא רוצה באמת להיות שם. אני לא באמת רוצה שהסוף הזה יבוא. אמרתם את זה שניכם בכל פעם שהחלטתם להתגרש ואמרתם את זה שניכם עכשיו- “שנינו צריכים לעשות הכל כדי שלא נצטרך השלמות מבחוץ”

האמירה הזו, יקירתי, יש בה כל כך הרבה.

האמירה הזו אומרת שבמשקל הפנימי, משקל הקשר והאהבה יש לחיבור בינכם, לרצון שלכם להיות זה עם זו- מקום מנצח.

מנצח את המשקעים, מנצח את ההזנחה, מנצח גם את הקשר הזמני עם אותה האישה מבחוץ.

האמירה הזו מבקשת לזעוק את התועלת העמוקה שאתם, שניכם רואים בהמצאות של שניכם יחד ואת החלקים היפיפים והטובים שיש בך וגם בו אותם אתם לא רוצים להפסיד.

מהאומץ בו את כותבת, מהמקום העמוק ולוקח האחריות שאת מפגינה, מההסתכלות האמיצה שלך בראי והכנות בה את עומדת מולך ומולו ובטח בגלל עוד סיבות רבות ויקרות- אני יכולה להבין אותו. יכולה להבין שאדם כמוך הוא דבר יקר המציאות והוא יודע זאת. מתגובותיו שלו, מהרצון שלו- לא להמשיך לחפש בחוץ ומעצם זה שאת רוצה בו אני מבינה שיש בו חלקים מאוד איכותיים ואוהבים אותך.

אז כן יקרה. בהחלט כן-

קשר בסיסי של אהבה זה לזו- של רצון להשאר מלמד על הפוטנציאל העצום , הזהב המוחבא לרגליכם שרק מבקש שתרימו אותו אליכם. הוא מלמד על הכיוון, על נכונות שאולי מנביטה או הנביטה החלטה לבחור מחדש ולהתעורר אל הקשר, אולם היא כשלעצמה מבקשת עוד-

לפעמים, יקירתי, מי כמוך יודע, אנחנו חיים זה לצד זה ומפתחים דינמיקה של הערות הדדיות. קשר שהקיום שלו עובר דרך בקורת, שיפוטיות או אפילו שעמום וחוסר עניין. אנחנו נפגשים דרך מערכת המשפט או חיים תוך הסכמה שלא להיפגש.

זה גם זה לא מספקים את הצורך שלנו בקשר.

זהו קשר שהנמצאים בו מרגישים בודדים. לא אהובים ולא מוכלים. מיותר לומר שהתחושה הזו היא כדור שלג לשיפוטיות נוספת.

פעמים רבות שצרכים שלנו לא מדוברים ולא מסופקים די צרכם והלב צובר אכזבה ותרעומת.

מקורו של המשפט שאמרת מתוך כאב על קשר שלך עם אדם אחר שאומר לך מילים טובות וזה עושה לך הרגשה טובה, מאוד מובן. הוא מגלם את הצורך של הנפש שלך לזכות למילים חמות ועוטפות מבעלך. אני מניחה שהוא זקוק לאותו הדבר.

פעמים רבות גברים חווים את הבעת אי הסיפוק של נשותיהם ככישלון אישי שלהם ומחפשים את ההערכה מבחוץ. נשים מחפשות את החום, לפעמים באופנים שגבר לא מבין או מורגל וחוות את ההיעדר כחוסר אהבה מצדו ומחפשות אותה במקום אחר.

אז זהו שאין.

אין מקום אחר לחפש בו.

מן הסתם את מכירה את הסיפור הידוע על אייזיק, העני שחלם שיש אוצר תחת הגשר של קראקוב ומשהגיע לשם משהו ספר לו על חלום שחלם שיש אוצר בתנור ביתו של אייזיק.

האוצר נמצא בבית. צריך את חפירה, סבלנות, השקעה. מפה מדויקת של כל אחד מבני הזוג ובעיקר האמונה או אולי הידיעה, שהזהב נמצא כאן ורק כאן.

“הזנחת החיים על מהלכם הטבעי” היא אותה המידה אותה מגדיר החזון אי”ש בפרק ד’ ב”אמונה ובטחון” כשורש של כל המידות הרעות בכללן.

איננו צריכים לקלקל-

די שלא נשקיע במשהו כדי שהוא יהפך להיות רע מטוב.

אז נכון, כשמגיעה נקודת הבחירה אל הקצה באיזשהו מקום ברור לכם במה אתם בוחרים אבל כמה עוצמה יכולה להיות לבחירה הזו אם היא תיעשה במודע כל יום, אבל כל יום- מחדש.

בעיני הקטנות- ההגדרה הזו אותה מצווים לנו חז”ל כפי שמביא רש”י בפירושו על התורה: “בכל יום יהיו בעיניך כחדשים” (פרשת יתרו), לא מכוונת רק אל לימוד התורה וחן המצוות כי אם אל כל דבר הנמצא במעגל חיינו ואשר מחייב אותנו להיות שם-

נוכחים במאת האחוזים, מושקעים, נלחמים, משתוקקים.

אולי נגזרת קרובה לפירוש אחר של רש”י הק’ בפרשת קדושים: “כל מה שאתה עושה עשה מאהבה”. נישואים- ואין זה משנה מי יהיו בני הזוג בקשר- זקוקים להשקעה הזו, ילדים- אשר האהבה הטבעית איתם לרב קיימת באופן פשוט- זקוקים להשקעה הזו. אנחנו עצמנו וכמובן הקשר שלנו עם הבורא- זקוקים להשקעה הזו-

לבחור כל יום מחדש.

לתת כאילו קבלתי אין סוף.

לאהוב כאילו זו לי הפעם הראשונה.

אם להשתמש במילים של בעלך- “שנינו צריכים לעשות הכל.. אז הכל-

זה ללמד אותו מהם הדברים להם את זקוקה. בנועם, בסבלנות אבל בלי לוותר.

הכל זה לשמוע מהם הדברים להם הוא זקוק ולהשתדל לעמול ולהעניק לו אותם.

הכל זה להיפגש- על בסיס חיובי, אישי, אם תרצי רומנטי או אפילו חברי אבל חם ומשתף.

הכל זה הכל- להעצים את הטוב, לשוחח על החסר ממקום של אמון אמיתי בכוונות טובות ובהליכה זה אל זו.

ישנו משפט יפה שכתב משורר פרסי: מעבר לטוב ולרע, מעבר לנכון ולא נכון- יש שדה. אפגוש אותך שם. אולי אחד המפתחות הגדולים בקשר- ליצור כמה שיותר הזדמנויות למפגש בשדה הזה- מנוטרל מחילוקי דעות או מדעות בכלל, מחובר לנקודה הבסיסית של אהבה ללא תנאי.

וכן.. אם בעלך זקוק לקשר, בכל אופן שהקשר הזה מתבטא אצלו-

היי את שם בשבילו.

כחברה, כרעיה, כשותפה, כאשת סתרים, כאם. בכל גווניך.

אני מאמינה שהוא יהדהד לך, את מציאותו- בגווניו שלו.

והנה הגענו אל הפחד.

הפחד שמא הוא לא יהיה שם.

ובכן. אני מבינה אותך כל כך.

את גיבורה בעיני. גיבורה באופן השקול שבו את מסתכלת על מה שארע. שומרת על הפרופורציות ולא מאבדת אותן. מסוגלת להבין אותו (!) ואת מה שהביא אותו לחפש אוזן קשבת.

את מופלאה.

ומה יהיה, את שואלת, אם תשקיעי והוא כבר לא שם? מה יהיה אם תשקיעי אבל הוא ישקיע במשהו אחר?

שאלה כואבת וקשה.

אני מאמינה. באמונה שלימה שלו טבועה הנקודה בחסר הקיים בקשר, במצוקה וצורך רגשי- הרי שהוא ענה לך.

אני חושבת שהוא ענה שהוא לא רוצה להיות במצב כזה, הרי הוא אמר לך, ביקש ממך בעצם- “בואי נעשה הכל כדי שלא נצטרך השלמות מבחוץ.

כך שאני מניחה שהוא ישמח לחזור. ישמח לחזור ולהשקיע במקום בו הוא רוצה להיות באמת.

ואם לא? את שואלת ואליבא דאמת- שאלתי גם אני את עצמי. אם חלילה לא?

אם זו לא הסיבה, או אם הוא לא נתון ונוכח כבר בקשר,

אם לא, יקרה, למרות שזה לא נראה לי המצב,

אז כמו תמיד העיניים יופנו אל עבר התפקיד שאותו מוטל עליך לעשות ועל ההבנה שאין לך יכולת להיות אחראית על מעשיו של האחר.

אזי בכל מקרה, את תדעי ותשעני על העובדה שעשית את הדרך הטובה והראויה בעיני אלוקים. הנפש שלך תתחזק מהבחירה שלה בטוב. מההענקה שלה ומהגדילה אותה היא עברה.

נכסי צאן ברזל אשר לא יטשו אותך לעולם.

ואולי את יכולה לומר לו.

אולי את יכולה לומר לו שחשבת על זה. שאין מקום אחר לחפש בו ושאת רוצה ואולי מבקשת שתשנסו שניכם את מלא האנרגיה ותשומת הלב כדי למצוא את האוצר שנמצא בבית, אצלכם. מתחת לתנור ולא תחת הגשר בקרקוב או בקשרים אחרים.

לכי יקירתי,

לכי ואהבי את בעלך. אהבו זה את זו ואת הקשר בינכם. ואם כרגע קשה לאהוב אותו- הגו את כל הרעיונות שבעולם כדי להפוך אותו לקשר אותו שניכם הייתם מאחלים לעצמכם.

דקלה

bar.dikla.g@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לא מתקדם בקשר מחשש להחליט
אני לא חרדי האומנם אבל אני צריך תשובה אמיתית אני צריך תשובה אמיתית לצד היגיון ואמונה אני בזוגיות כבר שנה יש לציין שאנחנו לא נשואים אני שמתי לעצמי זמן יעד לזוגיות כדי להחליט להקים בית אני לא סמכתי על עצמי בהתחלה לכן נתתי לעצמי זמן להחליט זמן להכיר את הצד...
אשתי מדי צנועה וסגורה בשבילי
אני אברך חסידי שאשתי מאוד יר”ש ומאוד צנועה (ובשבילי זה מידי), בעבר היה יועץ שפתח אותה קצת בהתנהגות הזוגית אך זה רק היה לתקופה קצרה שלאחריה אמנם המשיכה אבל רק כמו שכפאה שד, גם בנושא הלבוש שלה בבית וגם בנושא כל ההתנהגות שאני כמה ליותר אהבה שתתבטא בין השאר גם...
קושי עם שמירת שבת מול בעלי והילדים
אני נשואה ויש לנו ב”ה שני ילדים בני 10 ו12 חזרתי בתשובה ממש לאחר נישואי ולבעלי ממש קשה עם זה. יש לנו הרבה ויכוחים סביב הנושא בכלל ובעיקר בכל מה שקשור לשמירת שבת וחגים. ב”ה הילדים שומרים שבת ככל יכולתם כבר כמה שנים. וזה נושא שעוד יותר מעלה כעסים ,גם...
איך מפרקים נישואים שיש ילד בתמונה?
אני ואשתי נשואים כבר מעל שנה יש לנו ילד בתמונה ומאז שהגיע לעולם אשתי לא מתייחסת אלי יפה, זה מתבטא בדיבור קולני בחוסר סבלנות אלי, כבר המון פעמים ריבים שלנו הגיעו לשיחות על גירושים , ונראה שאנחנו כבר בחצי הדרך לשם, אני יודע עמוק בתוכי שאם לא היה ילד בתמונה...
בעלי מסתיר ממני
אני נשואה כבר מספר שנים הזוגיות שלנו טובה. אני אוהבת ומעריכה את בעלי. הוא אדם מכובד בקהילה שלנו ובאמת טוב לנו. לאחרונה גיליתי שבעלי מסתיר ממני משהו משמעותי מעברו. כשניסיתי לשוחח איתו על כך, הוא נמנע מלשתף אותי בפרטים וטען שהוא מטפל בעניין בעזרת גורם מקצועי. אני מתלבטת כיצד להגיב....
התפרצויות ותחושת בדידות בנישואין
אשמח לעצה ,עזרה ,הקשבה. אני כותבת ובוכה. מרגישה לבד בזה ממש. אני בת 35 נשואה כ 12 שנים עם 3 ילדים. האמת שמתחילת הנישואים היה קשה. ממש. כבר בשבוע הראשון מהחתונה היה ריב גדול ממש ,האמת שזה לא ריב אלא יותר התפרצות של כעס מצד בעלי. הוא ממש צעק וכעס...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן