שלום וברכה
ראשית יש להבהיר, כי אכן השאלה מורכבת ולא בהכרח שישנו רציונל טהור ללא מוטיב דתי.
בעולם הרחב אנו עדים למשפחות שבני הזוג ממוצא שונה, והם חיים בשלווה ללא הבדלי דת או גזע.
חרף זאת, העם היהודי שמר על קדושת המשפחה בהתמסרות רבה באורך פלא, ואף חוגים שאינם נמנים כשמורי מצוות הקפידו על כך במסירות רבה.
אף מערכת נישואין חלומית המיישמת את הסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח" כל אתגר וקושי אפשרי, חשופה לפגיעה חמורה בכשירות הזוגיות נוכח פער הלאום שבין בני הזוג. כדלהלן:
זהות יהודית כקשר נצחי:
הניסיון הוכיח כי מערכת נישואין הינה מורכבת ככל מערכות החיים, כמעט אין מציאות לחיי זוגיות ללא אתגרים זוגיים, בשעת מבחן או מתח זוגי, יש השפעה עצומה של מצע הקשר בין בני הזוג.
ככל שבסיס הקשר של בני הזוג זהה, יש סיכוי לצלוח את אתגרי החיים. מאידך, ככל שישנו פער בבסיס הקשר הזוגי, הסיכוי להצלחת הנישואין פוחת.
הבה נמחיש זאת, זוג סטודנטים צעירים ממדינות שונות (רוסיה/ אוקראינה) הכירו באוניברסיטה, לאחר נישואיהם פורצת מלחמה בין המדינות שהזוג משתייך אליהם. הרגש הבסיסי של הזהות הלאומית השונה בין בני הזוג, יכול להשפיע ביודעין או שלא ביודעין, על חייהם.
ננסה לדמיין, לו הייתה פורצת השואה, כאשר מחצית מהיהודים היו נשואים לבני זוג שאינם יהודיים, תוצאות המלחמה היו קשות לאין שיעור. נדמיין כי הקריאה האנטישמיות: "יהודי מלוכלך" הייתה נשמעת בעת מריבה חריפה בתוך הבית בין בני זוג, כמה סיכוי היה לזוגיות לצלוח?!
אכן דוגמאות אלו קיצונית, אך הן משמשות כמשל מובהק למשמעותה הרבה של הזהות הלאומית על הצלחתה של המערכת הזוגית של חיי הנישואין.
העם היהודי, צלח פרעות ומלחמות עולם בזכות התא המשפחתי החם והאוהב. גם כאשר אבדו כל התנאים החומריים מחוץ, נותרה תקווה עצומה לערכי החיים בחיק המשפחה הדואגת והמסורה.
זהות הלאום של האדם המקשרת אותו בשרשרת הדורות, מהווה כח עצום בכל אישיותו, שלא ניתן להקיף את תועלתו הענקית.
התאמה תרבותית:
לכל עם יש מסורת תרבותית ענפה המשפיעה על שגרת החיים האזרחיים. כאשר בני זוג אינם מזדהים בתרבות זהה, יש בכך פתח להיווצרות פער בעל תוצאות שלילות.
כמשל, החגים במעגל השנה היהודי כמו פסח, חנוכה, פורים, ראש השנה, ועוד, כאשר אחד בני הזוג חפץ בשמירת תרבות זו, בעוד שבן הזוג אינו מזוהה או מתכחש לתעודתם של החגים, הרי שבכוח הפער הלזה, לפגום בחדוות החיים וזהות התרבות הלאומית.
נמחיש זאת, בשעה שתרצה יולדת יהודייה אף שאיננה שומרת מצוות לערוך "ברית מילה" לבנה, ובן זוגה יתנגד לכך בתוקף, כיצד תצליח האם לגשר על תהום הפערים הללו? כיצד הילד יבוא בברית הנישואין לכשיגדל, בהיותו בלתי נימול? כיצד הילד יתקבל בשעה שירצה להינשא לבת עמו היהודייה בעוד שאביו אינו יהודי?
במידה ובן הזוג היהודי ירצה להנחיל לילדיו חינוך לזהות יהודית, האם ניתן לסמוך על בן הזוג שאינו יהודי בנאמנות לשיתוף פעולה. כלום, בן הזוג יוותר בקלות על הענקת חינוך תרבותי שעליו הוא גדל?!
סגולת העם היהודי:
על פי תורת ישראל, איסור חמור לבן או לבת דת ישראל להינשא לבן זוג שאינו יהודי. איסור חיתון זה הינו בעל תוקף רחב.
נישואי תערובת הינה התוצר המוגמר של התבוללות היהדות. היטמעות נישואין של יהודים בקרב גויים שוללת את הסיכוי לעתיד העם היהודי.
העם היהודי שונה מבין יתר העמים במהות ובגורל; באופי וביעוד; בעבר בהווה, ובעתיד. אין דת שאינה מכירה בעובדה כי תורת ישראל "ספר הספרים" ניתנה לעם היהודי בהתגלות הא-ל בהר סיני. במעמד זה כרת הא-ל ברית עם עם-ישראל, ובכך קיבל העם היהודי תפקיד ייעודי להיות נושא דגל האמונה בא-ל אחד ובתורתו בכל תרבות העמים.
ברית זו, היא סוד ויסוד קיומי של העם היהודי. רק מכוחה "עם ישראל חי" על במת ההיסטוריה במשך כל הגלויות נגד כל הסיכויים.
לשם דוגמה, אנו עדים לכישורים ולסגולות יהודיים שאין דומה להם. לדוגמה, זוכי 'פרס נובל' שאחד מהוריהם הינו יהודי, עומד על – 210 זוכים, מתוך – 943 אישים זוכי פרס נובל בעולם (נכון לשנת 2021). במילים אחרות 22.3% מכלל פרסי נובל שחולקו ניתנו ליהודיים.
בעוד שנכון לשנת 2021 יש ברחבי תבל כ ־ 15.2 מיליון יהודים, המהווים מיעוט של כ ־ 0.2% מאוכלוסיית העולם כולו!!! תופעה מדהימה זו מצביעה בעליל על מימד סגולי של העם היהודי שאינו ניתן לביטול במחי יד.
בת ישראל הבוחרת להינשא לאדם שאינו יהודי, היא מנתקת את עצמה ואת ילדיה (הגם שהם יהודיים) מתעודתו ושליחותו של העם היהודי.
ההיסטוריה מלמדת שהעם היהודי נמנע מהתבוללות במסירות גדולה. בת ישראל שבוחרת להינשא לאדם שאינו יהודי, היא משילה מעליה תעודה ומסירות זו, והיא סותרת את מסירות נפשם של דורי דורות של העם היהודי.
במעשה זה היא כופרת במורשת של הוריה, ושל הסבים והסבתות וקודמיהם שלעיתים מסרו את נפשם בשביל האחריות הזו.
הומניטריזם:
פסול החתנות עם בן דת אחרת אינה נובעת בגין שיקולי התאמת אופי וסגנון אישיות. חובת ההימנעות מנישואין עם בן דת אחרת, אינה טומנת בתוכה התנשאות, או שנאה כלפי בני אמונה אחרת, חלילה! היהדות רואה בכל בן אנוש "צלם אלקים".
משמעותו של מושג תאולוגי זה, הוא, שכל האדם נבדל מכל היצורים החיים, בהיותו נברא ב'צלם אלוהים' וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת. יחד עם זאת, ניתן לעם היהודי מעמד ותפקיד ייחודי, המשמש כזכות וחובה גם יחד.
כפי שמופיע במסכת אבות (ג, יד):
"הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט), 'כי בצלם אלהים עשה את האדם'.
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים יד) 'בנים אתם לה' אלהיכם'.
חביבין ישראל, שניתן להם כלי חמדה. חבה יתרה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שבו נברא העולם, שנאמר (משלי ד) 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו'".
ניסיון מעשי:
הניסיון מלמד כי נישואין עם בן דת אחרת, אף שבן הזוג אדם הגון ומוסרי, במקרים רבים אינם עולים יפה, ויש להזהיר על כך מראש.
בטח ובטח אם מדובר על קשר עם ישמעאלי אשר טרום הנישואין הינו עלם חמודות, אך לאחר הנישואין ליבו הזהב נהפך ללב אבן והוא מתנהג באכזריות והתעללות יום יומית, והאשה נקלעת למצב שאינה יכולה לברוח למקום מחסה להגן על גופה ונפשה.
למרבה הצער ישנם לא מעט כאלו סיפורים.
הלכה למעשה:
שואלת יקרה! נסי להשפיע על ידידתך בכל צורה לחדול ולהניע אותה ממחשבתה.
חכמינו מלמדים כי "הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה", במשמעות זו:
כ – עשן: עולם, שנה, נפש. בשלושת ענפים אלו ניתן "לכלות" את מעמדה של "הרשעה".
עולם, מקום: השפעה סגולית. לכי עמה לבקר במקום קדוש, תציגי את המקום כאתר בעל חשיבות היסטורית. כדוגמת: הכותל, קבר רחל, מערת המכפלה… גם אם היא אינה דתיה ואינה באה להתפלל, המקום עצמו, משפיע לטובה.
שנה, זמן: הזמיני אותה לשבות אצלך בשבת או בחג, יחד עם סעודה וביקור בבית הכנסת. קדושת אווירת מועדי הקודש בכוחם להשפיע רבות אל נפשו של האדם.
נפש, אדם. נסי להפגיש אותה עם יהודי תלמיד חכם גדול שהשכינה שרויה אצלו. החשיפה לדמות איש קודש, בכוחה לחולל שינוי בדעותיה.
קשרי אותה לארגונים שמתעסקים בתחום זה כדי שהיא תשכיל להימנע מטעות גורלית זו.
צרי קשר עם הרב ליפשיץ מארגון יד לאחים: 050-766-0016; או עם ארגון להב"ה 079-9130000.
מעל הכל שאי תפילה עבורה, שהיא העזר שמים הגדול ביותר.
בברכה, להצלחה מרובה
איתיאל כ"ץ