ידידי היקר והאהוב!

קראתי את שאלתך שוב ושוב ושוב. ואני מתפעל כל הזמן מהרגישות וההבנה העמוקים שלך. נראה לי שאתה מזן האנשים הייחודי שקושי וכאב, אצלם הוא אתגר ללמידה והתקדמות הלאה.

שיהיה לך ברור, האור והאהבה וההכלה שאחותך הרגישה אצל רבי נחמן והבעש"ט, זה בעצם האור האהבה וההכלה שאתה מעניק לה!

שאחותך באה אליך לחדר ושיתפה אותך ברגשות לא פשוטים, זה כי אתה מעניק לה את מה שהיא באמת זקוקה לו: חום אהבה והכלה ועוגן בחיים.

יש מספיק אנשים בעולם שישפטו את אחותך אם היא בסדר או לא בסדר, יש מספיק אנשים שיגידו לכם מה נכון ולא נכון. המקום שלך כאח גדול, זה לתת את החום והאהבה וההכלה.

זוהי גם הדרך היעילה שאחותך תחזור לדת באמת. אבל גם אם לא, אתה העוגן האמיתי שלה, תן לה את העוגן שהיא צריכה, תן לה להתמודד עם יכולת הבחירה שלה. אתה לא אמור להחזיר אותה בתשובה.

בספרי החסידות, וספציפית בספרי רבי נחמן מברסלב זצ"ל, יש עומק ייחודי. הבעש"ט ותלמידיו חשפו לעולם חלק בתורה שהיה עד אז נסתר ונחלת מעטים, כמו גם ר' ישראל סלנטר ועוד. תורת רבי נחמן, מתאימה מאוד לדורנו. רבי נחמן היה קדוש וגאון שהקדים את זמנו בהרבה פרמטרים. נכון, צריך ללמוד את תורת רבי נחמן מאנשי ברסלב האמיתיים, יש כאלה החושבים בטעות שהם מלמדים את תורת רבי נחמן, וצריך להיזהר.

במקביל לתורת החסידות, יש עוד רבנים שיכולים ללמד לעומק את הרוח היהודית. אני ממליץ מאוד ללמוד את ספרי הרש"ר הירש זצ"ל, להתחיל עם אגרות צפון וחורב. כשאני לומד בספריו אני מרגיש שהלב מתרחב והדעת גדלה. בהרבה פעמים גיליתי אותם תובנות רק כתובות אחרת בספרי חסידות ספרי מוסר מכתב מאליהו להרב דסלר זצ"ל וספרי הרש"ר הירש זצ"ל. הכל תורה אחת, רק פנים שונות וזווית ראיה ייחודית.

הרב דסלר זצ"ל כותב במכתב מאליהו חלק ה' (אם אני לא טועה עמ' ה'), שבדורנו כל אחד צריך לקחת את מה שטוב ונכון לו לעבודת ה'.

היום כבר אין משמעות להיות רק מתנגד או רק חסיד וכדו'. אלא כל אחד צריך לקחת את מה שמקדם אותו בעבודתו ה'.

אם תורת רבי נחמן מרחיבה לך את הדעת ואתה מרגיש שזה מקדם אותך נותן לך כוח להיות משרת עליון, נהדר!

זה לא אומר שאתה צריך לעזוב את מה שאתה עושה היום ולהיות חסיד ברסלב. זכיתי ואני רואה את השילוב הזה בין תורת רבי נחמן לתורת המוסר.

סבי הצדיק הרב שטרן שליט"א, כבחור ואברך צעיר היה מקורב מאוד לחבורה הקדושה שהייתה בשוּל לפני כ70 60 שנה, היה מקורב מאוד לאדמו"ר מקרטשניף זצ"ל, ומצד שני היה פוניבז'אי אמיתי, היה מקורב מאוד למשגיח ר' חצקל לוינשטיין זצ"ל לחזון איש זצ"ל ולסטייפלער זצ"ל ולרב שך זצ"ל ועוד. מכולם הוא לקח את מה שנכון לו לעבודת ה' ויצר את דרכו הייחודית.

זה מה שהקב"ה בעצם רוצה מאיתנו, שנהיה אנחנו רק משודרגים יותר. שים לב, אני כותב משודרגים! לא שנשנה את כל האישיות שלנו ונהיה עוד כמו אחרים, אלא שנהיה אנחנו.

חז"ל אומרים שאין השכינה שורה על ישראל אלא על שישים ריבוא, שזה שש מאות אלף. וחז"ל גם כותבים: שחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם. המשמעות היא: כל אדם על מגוון תכונותיו הייחודיות הוא קריטי למספר שש מאות אלף. והשכינה שורה רק על שש מאות אלף אנשים ייחודיים, רק צירוף כזה של שש מאות אלף אנשים שכל אחד מביא את הייחודיות לו לחברה, רק אז, השכינה שורה. בפרשת יתרו התחדש לי המשך של הרעיון הזה, שזה עומק הרעיון של יתרו. משה חשב בהתחלה, שעם ישראל חייב את התיווך שלו להקב"ה, לפחות בזמן ההוא. ויתרו אמר לו: שדווקא התורה שהוא באמת תיווך לעם ישראל, אבל עם עוד ייחודיות נוספת של כל אחד משרי אלפים והמאות והעשרות, היא זו שתחבר את העם ותגיע לשש מאות אלף הנצרכים. ומשה קיבל את זה והקב"ה הסכים.

אז אל תהסס להיות ייחודי בדרכך. וגם תן לאחותך למצוא את דרכה הייחודית. אני חושב שכעומק ההתנגדות או עומק נפתולי הדרך כך עומק החיבור האמיתי, לפעמים דברים גדולים יותר קשה להם להיות גדולים, כי הם גדולים..

אני אשתדל לענות לשאלות שלך יותר בפירוט.

א בנות לא חייבות בלימוד תורה, כי פשוט הן לא צריכות את לימוד התורה כמו בנים. אבל אין איסור לדעת רוב הפוסקים. לדעת כולם יש חלקים שוודאי מותר ואף רצוי שבנות ילמדו. ואין חולק שלימוד בספרי מחשבה ואמונה ומוסר ראוי ורצוי.

הגמרא בעבודה זרה יט. אומרת ״כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״, אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״. לֶמה אתה נמשך בלימוד תורה? שם תשקיע ותלמד. הנקודה היא, שלכל אדם יש חלק בתורה, המשיכה מלמדת אותנו היכן החלק האישי שלנו. נכון, יש חלק של הלמעשה שאותו חייבים ללמוד, גם בנות. זה בסיס שממנו אי אפשר להתעלם. חוץ מזה, אדם צריך ללמוד מה שליבו חפץ.

ב. אתה צודק. אתה לא אמור לחנך אותה או ללמד אותה. אח/אחות זה מלשון אחווה – קשר עמוק בין אחים, ידידות חזקה ונאמנה. אתה יכול לשתף אותה ברגשות ומחשבות שיש לך. אבל אינך חייב להחזיר אותה בתשובה. הניסיון מראה שקשר חזק ואוהב מחזיר בסופו של דבר הרבה יותר מהערות וחוסר קבלה.

ואתה צודק לחלוטין. כל אדם ולא משנה מה רמתו הרוחנית או גבר או אשה, כל אחד יכול לדבר עם ה' בכל מצב ובכל מקום. אמנם צריך שימת לב להרגיש ולזהות את התשובות, ולפעמים נראה שאנחנו מדברים ולא מקבלים מענה ומתייאשים מהר. רק צריך אימון כדי להבין ולהרגיש את התשובות. לאחרונה ראיתי סרטון של כומר שאומר משפט מדהים ומסר מדויק: התפללתי לה' שייתן לי כוח, וה' נתן לי קשיים. התפללתי לה' שייתן לי חכמה, וה' נתן לי בעיות לפתור. התפללתי לה' שייתן לי אהבה, וה' נתן לי אנשים בעיתיים לעזור להם. כל תפילותיי נענו.

ג. אני מאמין שלאחותך יש אמונה. אם היא הצליחה להרגיש את אהבתם של הצדיקים, אני חושב שזה מבוסס על אמונה. נכון שיותר קל להסביר על הייעוד בחיים כשמאמינים בהקב"ה והתורה הקדושה. אבל גם אם נשים לרגע את האמונה בצד. עדיין אפשר להסביר ולתת כיוון שייתן כוח חיובי ואנרגיה לעשייה.

בני האדם הם יצורים חברתיים. הצורך האנושי בחברה, הוא אחד הכוחות החזקים שמניעים אותנו כבני אדם. הצורך לתת ולקבל. כשאנחנו עושים משהו, אנחנו רוצים לקבל תמורה. תמורה יכולה להיות גם סיפוק או כיף. הגשמה עצמית מעניקה סיפוק אישי משמעותי. כשיש סיפוק, מרגישים טוב יותר וחיים חיים שמחים ומלאים. משפט שאומר אין לי טעם בחיים או עדיף להתאבד, זה משפט של מישהו שלא מרגיש את הסיפוק בעשייה. צריך למצוא את הכיוון, את אותו דבר שייתן את הסיפוק ואת תחושת החיים העמוקה. איך עושים את זה? אסביר בקצרה.

ד. למצוא עבודה אחרת, שבעצם תמשיך את המעגל הקיים היום באמת שלא ייתן משהו משמעותי.

אבל אני רוצה לתת לך זווית חשיבה אחרת ומעניינת. אחותך לא נמצאת במקום בעייתי, אלא ההפך הגמור, היא נמצאת במקום מדהים.

נכון זה מרגיש לא טוב בכלל. אבל אם תתבונן היטב, תראה שבעצם היום אחותך יכולה לעשות הרבה מאוד דברים. ואמשול לך משל. למי יש יותר אופציות, מי שנמצא בראש ההר או מי שנמצא בתחתית ההר? מי שנמצא למעלה או באמצע ההר בדרך לפסגה, אין לו כבר הרבה אופציות איך לעלות לראש ההר. הוא כבר בחר תוכנית ודרך, עכשיו הוא מבצע אותה. אבל מי שנמצא בתחתית ההר, יכול להחליט איך לעלות מתי ואיפה, בעצם כל האופציות פתוחות בפניו, הוא רק צריך לבחור את המסלול ואת הדרך, את האמצעים והעזרים שיעזרו לו. זה המקום שאחותך נמצאת בו.

ממה שקראתי ממה שכתבת, אני רואה את העצומות החזקות שיש לכם, את ההתמודדות הגדולה, אבל גם את ההצלחות שלך ושל אחותך. אחותך לא נמצאת בקצה שלא ידוע מה יש מעבר לו. אחותך ואתה נמצאים בשלב מעמיק של הביקור האישי והלמידה האישית של האמת שלכם ושל הכוחות הגדולים האימונים בכם. כן, לפעמים זה מרגיש שנמצאים על הקצה. ולפעמים זה נכון, כי לפעמים כדי לחזק או לשחרר כוחות גדולים, צריך למתוח את הקצה קצת.

ה. חתונה זה לא פיתרון לקשיים/בעיות. מי שמתחתן כדי לתקן מצב עלול להיכנס למחויבות של נישואין ממקום לא טוב. נישואין אמורים להיות על בסיס של חיבור רגשי ושכלי. נישואין בהחלט יכולים להיות עוגן משמעותי בחיים, אבל לא לבחור בן/בת זוג מתוך הצורך לברוח אלא מתוך צורך עמוק של להעניק ולקבל, מתוך צורך של שיתוף פעולה עם מישהו/י שיחד איתו/ה נוכל להמשיך את התהליך האישי שלנו ממקום של אהבה ואחווה. לכן בדיוק, שבוע שלם מהחתונה מכריזים לפחות פעם ביום, לחתן וכלה ולכולם/ן "אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, וחדווה, אהבה ואחווה, ושלום ורעות". אז להתחתן רק כדי לברוח או לתקן משהו, חד משמעית לא. אבל בהחלט אפשר ורצוי להתחתן עם מישהי/ו שיחד איתו/ה תוכלו להמשיך את הדרך המדהימה והעוצמתית שלכם.

אתה לא צריך להגיד לה כלום. רק לתת כתף שהיא תוכל להישען עליה. ואני מרגיש שגם היא תוכל לתת לך כתף להישען עליה.

אם היא שואלת את דעתך לנושא כזה או אחר, תאמר לה בכנות. אם זה משהו שאתה חושש שיכול להרחיק אותה, תגיד לה בכנות. אני אוהב אותך ורק רוצה שנמשיך להיות אחים עם קשר חזק ואוהב, גם שאני חושב שונה. אם לך יש קושי איתה, תדגיש לה כמה היא חשובה לך באמת, ותדבר בכנות על הרגשות שלך. אל תדבר על מה היא עושה או לא בסדר, דבר על מה אתה מרגיש. ותקשיב לה שהיא מספרת על מה היא מרגישה.

יש לי כמה חברים ממש טובים, אנחנו עושים יחד דברים גדולים. הם אנשי שמאל חזקים מאוד, אחד מהם היה הולך בקביעות להפגנות בקפלן, ברשתות החברתיות הוא כותב לא מעט על החרדים. אנחנו יודעים בבירור שאם נתחיל להתווכח על דת ממדינה, הצעקות יגיעו עד לב שמיים. אז בחרנו מראש להשתדל ככל יכולתנו פשוט לא להיכנס לנושאים האלה. וכשלא הייתה ברירה, עשינו הכל כדי למצוא את העמק השווה. אנחנו לא מנסים לתקן או לשנות האחד את השני. אנחנו מתחברים בנקודה מסוימת שבה אנחנו פועלים יחד, שם זה חזק ועוצמתי. הבסיס שלך עם אחותך, זה זה שאתם אח ואחות. יש לכם אותו גם די אן אי קרוב ודומה וגדלתם יחד. אחווה. אתם יכולים להיות מקור של עוצמה וכוח האחד לשניה. אין לך את האחריות להגיד לה או לתקן אותה. כלום. רק להיות אח שלה.

ואם בכל זאת אתה רוצה לעזור לה למצוא את מה שיעניק לה סיפוק. אכתוב לך כמה שלבים קצרים שיכולים לעזור. תוכל להשתמש בזה גם לעצמך.

1, להגדיר את הבעיה/קושי.

מתחילים בכתיבה, פשוט לקחת דף ועט (או בטלפון) ולכתוב, בלי לסנן. אני ממליץ לקחת מחברת ולשבת במקום מרגיע ובזמן שקט ללא הפרעות, ופשוט להתחיל לכתוב. דף שניים או יותר מה שיוצא. בכתיבה עצמה יש משהו משחרר, וגם הדברים התבהרו יותר. ( אם מתקשים בכתיבה, יש שיטה נחמדה שנקראת הספגטי. לכתוב משפט מה שמרגישים, ואז את השאלה: למה? לכתוב את התשובה הראשונה שעולה בראש בלי לסנן. ומיד שוב את השאלה: למה?) מתוך מה שכותבים להגדיר במשפט או שניים את הבעיה.

2, הגדרת חזון או מטרת על

כתוב לכתוב, אבל עכשיו לכתוב את מה שאתם הכי רוצים שיהיה. מה נותן לכם כוח ואנרגיה. בהתחלה לכתוב בלי לסנן, אחרי זה לכתוב במשפט או שניים את המשפט שאתם קוראים אותו הלב מתרחב.

3, הגדרת אבני הדרך.

מתוך המשפט הזה, תכתבו מה לדעתכם הפעולות שאתם צריכים לעשות כדי להגיע לשם.

4, להתחיל לצעוד.

אני לא יפרט לעומק. אבל זה בגדול כמה כללים פשוטים שיעזרו לכם ויעשו סדר בהתמודדות האישית. אפשר ללכת לקאוצ'ר/ית מקצועיים או כל איש/אשת מקצוע אחר, והם ילוו אתכם בבטחה בדרך. לא להסס גם לשנות את ההגדרות שלכם שאתם מרגישים שיש צורך, זה חלק מהתהליך הכולל.

ו. כתבתי כבר, ברגע שאנחנו חיים, ואנחנו יצורים חברתיים שזקוקים לתת ולקבל, נתינה לאחר נותנת הרבה משמעות בחיים. אחת הדרכים שלי לתת לאחר, זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, כותב לך עם הרבה אהבה והתפעלות.אני לא חושב שאני יותר חכם ממך, מה שיש לי זה יותר שנים בלהתמודד, והקב"ה עזר לי וריחם עלי ונתן לי כוחות ויכול להבין ולצמוח, ואת זה אני מעביר לך שתעביר הלאה. עשייה פרודוקטיבית תיתן לך ולאחותך הרבה סיפוק ומשמעות לחיים. יש משמעות לקושי, את המשמעות אנחנו יוצקים לתוך התבניות האישיות שלנו של הקושי וההתמודדות. לאדם מאמין קל יותר בנקודה הזאת. אבל גם מי שלא מאמין, ברגע שאנחנו חיים ויכולים לפעול, בא נעשה זאת. בא ניצוק את המשמעות שלנו לתעשייה, ונחייה ככל יכולתנו מתוך עשיה חיובית ובונה.

ז. כשנותנים לילדים מגיל אפס אהבה ללא תנאי, נותנים להם את תחושת הביטחון שמה שלא יהיה תמיד יהיה להם מקום בבית והלב של אבא ואמא. ושאוהבים אותם כי הם פשוט ראויים ומגיע להם אהבה ללא תנאי, הילדים גדלים מתוך עוצמה. אנחנו כהורים, לא יכולים להציל את הילדים מלהתמודד, אבל אנחנו יכולים וחייבים לתת להם את התנאים והכלים הנכונים, סמוך עליהם הם כבר יידעו להתמודד. וגם כשיהיה להם קשה, הם תמיד יחזרו אליך לקבל מנת אהבה כדי להמשיך הלאה.

הילדים שלך, יהיו גם עם תכונות שלך (ושל אשתך לעתיד) כל מה שאתה צריך לעשות, זה לחשוב מה אתה היית רוצה שיהיה לך בתור ילד, מה אתה היית צריך לקבל, ואת זה תיתן בהתאמה עם אשתך. ככה תיצרו את הייחודיות שלכם כמשפחה. והאמת, אני לא דואג לילדים שלך. ממה שקראתי, אתה נראה לי אדם אחראי ובוגר עם לב ענק מלא אהבה והרבה חכמה, אני סומך עליך שתדע לעשות זאת הכי טוב לילדים שלך. ואם לפעמים משהו לא מסתדר, תמיד אפשר לבקש עזרה מאיש מקצוע. ה' בסדר גמור וחלק מתהליך של התפתחות.

אני מתנצל מאוד על העיכוב בתשובה. חשבתי הרבה על שאלותיך, והשתדלתי ככל יכולתי לתת מענה. תמיד אתה וגם אחותך יכול לכתוב לנו ולשאול עוד. יש לנו גם צ'אט אנונימי יושבים שם אנשים יקרים ונשים יקרות שרק מחכים לתת לכם מענה.

ואני רוצה לסיים עם משפט עוצמתי אחד: אתה עותק יחיד ומיוחד. לא היה כמוך בתחילת ההיסטוריה, ולא יהיה כמוך עד סוף ההיסטוריה. אתה הרכב של תכונות ייחודיות שיוצרו יחד אותך כאדם. יש לך דברים שאין לאף אחד ולא היה, ורק אתה יכול להוציא אותם מהכוח אל הפועל. הזכות שלך להיות בעולם הזה ולחיות ולפעול, לא זקוקה לשום אישור חיצוני. עצם זה שאתה חי כאן, זה הזכות שלך. עצם זה שהקב"ה החליט שתהיה כאן ותהיה מי שאתה, זה הזכות שלך. ולא רלוונטי מה אומרים אחרים.

אני מקווה שעזרתי.

ישראל ש