אני בחורה בת 18, חרדית מבית טוב ולומדת בסמינר. אני מאותן בחורות שתמיד הסגנית תמצא על מה להעיר להן שלא עומד בתקנון, תמיד הייתי במרכז החברה, מלאת שמחה ואנרגיות,ותמיד גם..בחורים היו מתחילים איתי. השתדלתי להיות חזקה ובאמת רוב שנות הנעורים הצלחתי בזה,אבל לפני שנה הכרתי בחור גדול ממני שהתאהבנו אחד...
אינני מבינה איך פוטרתי מעבודתי. כ-3-שנים לערך,אני עובדת כפקידה בחברה.מתחילת עבודתי,חלו בי תחושות שסומנתי ע"י המנהלת הממונה עליי.במהלך הזמן,תחושות אלו גברו,עד כדי מעשים בשטח.מלים לא נעימות,דיבורים בטונים גבוהים,דיווחים שקריים על צורת העבודה שלי,חוסר-תפוקה כיוון שאני מסתובבת,מקשקשת עם עובדים,(והכל שקר וכזב,כן?!).בנוסף,בחצי שנה האחרונה,זה הפך להיות הגרוע מכל.בכבודה ובעצמה,כינסה המנהלת היקרה עובד...
בעקבות זה שאני עובדת עם חרדים יוצא לי לשמוע לא מעט על עולם השידוכים אין ספק שהרצון שלי בסיעתא דשמיא זה להכיר את בעלי בשידוך זאת נראה לי הדרך המתאימה והצנועה ביותר אך השאלה איך אני יכולה להתחיל לצאת דרך מי מה מו ? מה חרדים יגידו על מישהי שהמשפחה...
מגיל קטן כבר נחשפתי לאינטרנט לתכנים לא טובים בלשון המעטה.. אז לא הבנתי מה אני רואה אז - זה לא ענין אותי ולא היתה לי סיבה לחזור לזה. הדבר התחיל לענין אותי בערך בגיל 13 ידעתי לפני כווווולם דברים שבנות גילי לא יודעות - גם לא החילוניות. (הכרתי מהשכונה נערה...
כל דבר שקשור לחרדים ,לדת או למצוות יש לי אלרגיה אליהם אני לא מסוגלת לקרוא סיפרות חרדית או להאזין למוסיקה חסידית וכו למרות שאני כן אדם מאוד רוחני כל קושי אני פונה לקב"ה ומשתפת אותו אני מדברת איתו כאל אבא רחום מה עלי לעשות במצב כזה? בנוסף לכך יש לי...
ראית כל כך הרבה דברים בחיים שלי שאני רוצה לשכוח, יש לנו אינטרנט בבית חופשי ואני גלשתי עוד לפני שהבנתי מה שאני רואה. ראיתי סרטי עבה, אפילו היה לי קשר מסוים עם איזה בחור מאחת הישיבות הכי הכי נחשבות. אין לי את מי לשאול!, מה אני אמורה לעשות? איך אני...
אני בדיכאון עמוק אני כבר לא מחייכת כמה שנים בשנה האחרונה זה התעצם כי קראתי והתחדשו לי דברים על חיבוט הקבר ועל הדברים הנוראים הללו ומאז אני בחרדות כל הזמן אני בקושי יוצאת מהבית ולא עובדת ולא לומדת וההורים שלי חסרי אונים מולי עד לא מיזמן היה לי התקפות היסטריה...
לפני זמן קצר התחלתי שידוכים וכמובן הגיעו הצעות. הצד השני ביקש שמות ונתתי שמות של חברות קרובות ומפרגנות" אבל הם חזרו אלינו בטענה שהבנות טוענות שהם לא כל כך מכירות או שלא פרגנו. חוץ מאחת... זה ממש שובר אותי. במיוחד בגלל שבאמת הרבה מתקשרים אלי ואני באמת מנסה לתת את...
אני פחדן פחדן פחדן פחדן אני מפחד להיות אני גם כשהסביבה היא אחרת הפחד השתלט עליי אני מוצא את עצמי מפחד להגיד את דעותיי כי אני יודע שזה. לא מתאים פה אני מפחד שלא יואהבו אותי וזה לא שהמצב אחר עכשיו אין לי חברים לפרוק המשפחה שלי רחוקה מלדעת מה...
אינני מאמין שאנשים מסוגלים להיות איתי בקשר מתוך דברים חיוביים שיש בי אלא בשביל להשיג מה שהם צריכים, אציין כי עשיתי המון טעויות ביחסים בין אישיים ותמיד השתדלתי "לקנות" חברים כיון שלא היה לי אימון בחברות איתם, אולם ברגע שזה עבר את גבול הטעם הטוב הם השאו רגליים ונעלמו.. כנ"ל...