שלום אשה יקרה, גדושת אהבה,

הנסיון שלך כל כך יפה, משום שהוא יושב בדיוק על נקודת החוזק שלך. כח החיבור שלך לאנשים סביבך, לחיים עצמם- כל כך עוצמתי, חי ופועם. אני חשה מבין השורות את אהבת החיים שבך, שמאפשרת לך לחגוג יצירתיות, חוויה וקשר. כל כך משמח ומקסים שהקשר עם בעלך משקף את היכולת שלך לייצר ולחגוג קשר אוהב!

הקשר הנוכחי- מעמיד אותך בצומת של סטיה או צמיחה. את שמה לב לקולות השונים בתוכך וכל כך מבקשת לפעול נכון. הרצון הטהור הזה מרגש ומחייב אותי להתבוננות עמוקה וכנה יחד איתך.

ידוע שנסיון תמיד יושב על כח, כמו שני צידי מטבע: מצד אחד כח חיובי, מצד שני- האפשרות לנתב אותו או להשתמש בו באופן שונה מרצון ה'.

למשל אברהם אבינו- איש האמונה, נתנסה בעקדת יצחק סביב מידת החסד. הוא נשאל האם יוכל להשתמש בכח האהבה שלו באופן של "ה' אחד" כלפי הקב"ה? האם יוכל להגביר את אהבתו מעל אהבת יצחק?

נשוב אליך: כח החיבור שבך פועל למענך וגם מהווה בור פחת. הנסיון יהיה להבחין בין השניים ולפתח את הכוחות הנדרשים כדי שתוכלי לנתב אותו נכון.

ההתבוננות שלך על המצב, הוא השלב הראשון וההכרחי לשינוי. עצם ההכרה במצפן המורה שיש סטיה, היא התחלה של תיקון.

ובמקום הזה- את כל כך לא לבד. ישנם אנשים (בעיקר נשים) רבים שחווים קשר תלותי. זהו קשר שמתחיל בדרך כלל כקשר רגיל, אך מתפתח לכיוון של חודרנות במחשבות, השפעה רגשית מוגזמת שכוללת השפעה על מצב הרוח מכל פעולה, ורצון עז לחיבור עם אותו אדם, ותחושת מלאות והתרגשות כשנמצאים בקשר איתו. הרגשות שמתעוררים באופן קיצוני הם של אהבה, שייכות ורצון לקרבה. יחד עם תחושת ההתמלאות, הקשר התלותי סוחט רגשית. פעמים רבות הוא יכול לגרום להתמסרות טוטאלית, והזנחה של הסביבה הטבעית.

אם התאור הזה נשמע לך קרוב לחוויה שאת עוברת- המצפן שלך ימשיך לכוון אותנו.

תחושת אי-נוחות משמשת מצפן לזיהוי הבעיה, וכעת ניתן נעבור לשלב הבא: נפרדות.

המילה כאן היא לא 'פרידה', מכיון שעצם הקשר הוא לא הבעיה. גם אם תיפרדי מהקשר הזה, השורש נעוץ במהות הקשר והמניעים החבויים שלו.

המושג 'נפרדות' (או: דיפרנציאציה) טומן משמעויות רבות, ואמנה חלק מהן:

– פרידה מהצורך שמישהו אחר ימלא אותי, היותך בלתי נתלית.

– היכולת להזין את עצמי מכל הטוב שקיים

– היכולת להיות לבד, אך לא בודדה

– היכולת להתבונן (על ארוע/ רגשות/מחשבות) מבלי להיבהל

– יצירת קשר עם חלקים שונים בתוכך, ואפשור לאינטראקציה ביניהן

– שיתוף אחרים, אך ממקום שבו עדיין יש את הגרעין שאף אחד מלבדך לא יהיה שותף אליו – רק את ובוראך.

איך עושים את כל זה?

לא לבד. הכותרות הללו מסמנות דרך, מכיון שקושי – מטרתו הזמנה לגדילה. לכן הנקודות הללו הם כיוונים אפשריים לצמיחה ואינן אמורות להוות פיתרון בקריאה בלבד. כדי להשתמש בהתמודדות שלך כקרש קפיצה להתקדמות אישית, את ראויה לליווי מקצועי שיסייע לך. אם תרצי תוכלי לפנות שוב ואשמח לעזור ככל שאוכל במציאת דמות טיפולית מתאימה (הערה חשובה: בטיפול יש לשים לב לא ליפול לבור התלותי עם המטפל/ת. זו אחריות המטפל/ת ולא שלך, אבל נקודה קריטית לשים לב אליה מראש, ותוך כדי העבודה).

לגבי הקשר הנוכחי- הדבר הברור הוא שהוא צריך להפסק, מכיון שהמחירים שלו גבוהים, והסחרור שלו רק ילך ויתעצם.

– אם הרעיון של הפסקת הקשר למשך חודש גורם לך לחוש עצב ואבדן- זה בסדר, וצפוי לחלוטין. אבדן של מקור יניקת חום וקרבה אינו דבר של מה בכך. את עושה זאת כדי לפתח יכולת התמלאות וקשר גבוהים יותר, אך הויתור על הדרגה הנמוכה יותר של קשר, הוא קשה מאד מאד. כל כך לא פשוט וקל לוותר על מקור התמלאות יחידה (כרגע).

– אם הרעיון הזה גורם לך להרגיש תחושת איום וריקנות- זה רק מחזק עד כמה קריטי לעצור את כדור השלג.

יתכן שבהמשך תוכלי להמשיך להיות איתה בקשר, ממקום בריא יותר. אינני יודעת ורק הזמן וההתנסות החכמה תגיד. אך בינתיים, פסק הוא שלב הכרחי.

אם הקשר ביניכן אכן קרוב- לא צפויה להיות לך בעיה לשתף אותה באופן גלוי שאת מרגישה כל כך קרובה ומתמלאת ממנה, עד כדי כך שחשוב לך לאפשר תקופה של ניתוק כדי לוודא שאת מסוגלת גם בלעדיה. גם התגובה שלה תלמד אותך על טיב הקשר; יתכן והיא תקבל בהבנה- ואז היא באמת חברה נאמנה, ויתכן שתגיב בכעס/עלבון, ואז תוכלי לשקול מחדש אם זוהי דמות שאת מעונינת לבחור כחברה קרובה.

לאחר בניה של משאבי נפרדות תוכלי לבקר שוב את הקשר, באופן מבוקר, ולבדוק מה נכון לך.

זכרי לאורך כל הדרך שכל מה שאת חווה הוא הדרך של בורא עולם לגדל אותך. הדרך שלך הינה מוכרת מאד ורבות המתמודדות עמה – תחת הכותרת של "קשר תלותי", אך יחד עם זאת- את עוברת תהליך ייחודית כי זהו המסע שלך שאין עוד כמוהו בעולם.

אני מקווה שלמרות שאין כאן פיתרון ומתכון מושלם, קיבלת בתשובה הזו תיקוף והבנה עמוקה יותר של הקושי ושל הפוטנציאל הטמון בו.

לסיום, אצרף לך שיר מקסים של נתן זך, שבין היתר פותח חלון לשיר את השיר שלך מתוך נפרדות של התבוננות והתמלאות ממה שיש, ללא תלות:

כְּשֶׁבְּדִידוּת אֵינָהּ פַּחַד

נוֹלֶדֶת שִׁירָה

כְּשֶׁהַיָּד אֵינָהּ רוֹעֶדֶת

כְּשֶׁהַגָּרוֹן אֵינוֹ מִתְכַּוֵּץ

לַמַּחְשָׁבָה

שִׁירָה

כְּשֶׁעֲנָנִים עֲבֻתִּים

בַּחוּץ בַּכָּחֹל הַנּוֹרָא

וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַיְלָדִים

גוֹעִים

בְּמִשְׂחָקָם

כְּמוֹ דֶּרֶך מָסַכִּים, יָם

וְאֵינְךָ מִתְעַוֵּת

אֵינְךָ כּוֹרֵעַ אֶל שָׁרְשִׁי רַגְלֶיךָ

לְחַזֵּק

לִלְפֹּת

כְּמוֹ שָׁתִיל

(שֶׁהָרוּחַ לֹא תַּפִּיל)

אֶלָּא יוֹשֵׁב וְנִבַּט

בַּתֹהוּ, בַּסְרָק –

רַק

אָז

*

שלך בהערכה עצומה לכנות ולחיות הפועמת בך,

שבעזרת החונן דעת יקבלו עוד רבדים של יופי –

ככל שתתקרבי לעצמך, ומשם- תתחברי גם לחיים ולאחרים בהתמלאות של אמת.

שפרה

[email protected]