ערב טוב

השאלה שלך קשה והתשובה עוד יותר וזו גם הסיבה שהתאחרתי בתשובתי, אני מתאר לעצמי שממש לא נעים המצב ומובן שזה מקשה לך בחיים ובפרט שאתה מרגיש לא רק חסר אונים ובלבול, התחושה שעולה מהמילים שזה גם מונע ממך להתקדם בתהליך שאתה עובר בהתחזקות שלך ביהדות.

אם נעצור לרגע להתבונן: ה' נתן לנו מתנה את השבת להתקרב אליו, לעצור את הטירוף של החיים, לנוח מעיסוק בחולין של כל השבוע, ללכת לבית כנסת, להתפלל, ללמוד, להתבונן על החיים, לשבת עם המשפחה בעונג שבת, ולכן הוא גם אסר את המלאכות בשבת כדי שנהיה פנויים לעבודתו ולא שנתעסק עם מה שאסור.

אני מתאר לעצמי שגם אתה רוצה להיות במקום הזה, ברגע הפנוי, בראש המואר, למנף את השבת למקום של התחדשות ושמחה אך המצב כפי שאתה מתאר לא מאפשר לך את המנוחה ואדרבה גורם לך לחוסר מיצוי של השבת, תסכול, בקיצור: לא נעים.

אני לא נמצא איתך ולא מכיר את המצב כמו שאתה מכיר אותה, אני רק יכול לנחש מתוך המילים המועטות שכתבת שכרגע אתה לא רואה דרך להתמודד עם המצב.

אני רוצה לחשוב אתך יחד ולנסות לראות מה כן אפשר לעשות. מה כן אפשר להקל על התהליך שאתה עושה עם עצמך, בינך לבין בוראך. ולכן אני ישתף אותך בכמה כיווני מחשבה שחשבתי בהקשר לשאלתך.

אני יוצא מתוך נקודת הנחה שכפי הנראה את הוריך לא תצליח לשנות ולחנך. כמובן שהם אנשים בוגרים ובעלי בחירה שכך הם כרגע בוחרים להתמודד בינם לבין עצמם, וכמה שזה לא נעים אינך צריך לקחת אחריות עליהם, זה שהם הוריך עדיין לא אומר שהתנהגותם קשור אליך במישרין או בעקיפין וזו אשמתך או שלחילופין אתה צריך לפתור להם את הבעיות. מקסימום שאתה יכול לעשות, זו, לרחם עליהם ולהתפלל עליהם.

ואני בטוח שקשה לך לשמוע את הצעקות, את השפה שהאוזניים שלך לא סובלות. מה שניסית עד היום זה לברוח. להסתגר בחדר, לברוח למוזיקה, מה שנקרא לסתום את האוזניים, ואם אני מנחש נכון גם מאחורי השמיכות ופול ווליום של מוזיקה עדיין כאב לך הלב על המצב, עדיין שאלת את עצמך: למה?

מה שכן, מצב זה אמור להוביל אותך למחשבה ולהחלטה ברורה שאתה לא רוצה כך לבנות את עתידך, שאתה רוצה זוגיות בריאה, אהבה אמיתית, שפה נקיה בבית, שבת שתהיה שבת, כשכל המשפחה יושבים סביב השולחן, שרים זמירות שבת ומדברים דברי תורה, מנצלים את ההזדמנות לחיזוק הקשר הזוגי והקשר בין ההורים והילדים.

וזה לא מובן מאליו וגם לא קורה ללא עבודה אישית שאדם עושה עם עצמו, שאדם לומד את הדברים כמו שהם צריכים להיות באמת אם זה על ידי לימוד בתורה ובספרים הקדושים, אם זה על ידי סביבה שחיה נושמת וגם מתנהגת כך בחיי היום יום.

בורא עולם שלח אותנו לעולם ומאתגר אותנו כל הזמן, בדרך כלל כשיש אתגר זה אומר שיש כאן משהו ששווה מאמץ, משהו שמחכה לנו מעבר לקיר, הישג שיפתח לנו את הדרך לכבוש את הקושי.

אין לנו נביאים שיכולים לגלות לכל אחד מה הם האתגרים והניסיונות שאיתם הוא יצטרך להתמודד במהלך החיים, אבל עדיין הרבה פעמים החיים בעצמם מזמינים לנו ומסבירים לנו בצורה ברורה את האתגרים שלנו כמו במקרה שלך, אתה רוצה להתחזק לשמור שבת, לשבת בשולחן שבת כמו שצריך ודווקא כאן זה מתנגש בך.

כפי שאנו רואים לעתים קרובות, רק בתקופת משבר מתגלים משאביו הפנימיים האמיתיים של האדם. כאשר הכל מתנהל על מי מנוחות, אין האדם צריך להראות את כוחו האמיתי. אך כאשר הוא נדרש למאמץ עד קצה גבול היכולת, או כאשר מוטלת עליו משימה קשה, אז הוא יכול להראות את מה שבאמת קיים בתוכו.

עוד נקודה למחשבה. אחד מדרכי היצר הרע זה להפיל את האדם בדרכו על ידי שהוא מוצא את הדרך לשבור את האדם, לתת לו הרגשה רעה בתהליך ההתחזקות ולהפיל את המתחזק בעצבות שמביא את האדם להרים ידיים ולהתייאש, וכך הבן אדם נופל לגמרי.

אם נסכם את הדברים: אתה מתמודד עם קושי גדול שלא הייתי מאחל לאף אחד, ואין לי ספק שזה אתגר לא קל עבורך. אתה יכול להתפלל על זה שה' יאיר לך את הדרך, להתבונן במצב הזה ולהגיד לעצמך: אצלי זה לא יקרה! וכבר מעכשיו, מהמקום הקשה, לבנות לעצמך את חזון, לצייר את העתיד שלך ולצעוד לשם לא מתוך מחשבה רגעית איך אני מתמודד הרגע עם הצעקות, אלא מתוך מחשבה הרבה יותר רחבה על החיים עצמם ומשמעות החיים.

יתן ה' ויתקיים בך מזמור קכ"ח בספר תהלים: אשרי כל ירא ה' ההולך, בדרכיו. יגיע כפיך, כי תאכל, אשריך, וטוב לך. אשתך, כגפן פורייה בירכתי ביתך. בניך, כשתילי זיתים סביב, לשולחנך. הנה כי-כן, יבורך גבר, ירא ה'. יברכך ה' מציון, וראה, בטוב ירושלים כול, ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום, על ישראל.

שבת שלום

שמעון