קטגוריה: זוגיות

היי אני נשואה כבר שנתיים ויש לי ילד בן שנה. בעלי אחד שעובד בלילות. אולי זה עוד משו שמשפיע על ההרגשה שלי אני מרגישה לבד – יש לי הרגשה של 'לבד' לא מרגישה שיש לי את הבעל להשען עליו זה שירגיע אותי בזמן של כעס או עצב הוא תמיד מתנער...

יש לי בעיה גדולה, יש לי חוסר אמון גדול בבעלי. יש לי בעל מקסים, מידות טובות, מכבד, מפרגן... בקיצור הכל. לא קרה שום דבר משמעותי שיכול לגרום לי לחוסר אמון הזה בו. חוסר האמון הזה מתבטא בחשדנות יומיומית כמעט בכל דבר שעושה, עם מי דיברת, למה אמרת להיא ככה, יש...

בעלי לא מעוניין להביא ילדים לעולם . הוא לא רוצה . אולי לאמץ ילד אחד בעתיד . האם זה חטא?? אנו לא יכולים לעשות ילד בכח אך גם לא רוצה להרגיש שאנו חוטאים

לפני שנתיים בערך הייתי בקשר קצר מאוד עם בחורה מהמקום שאני גר בו. גם היא בחורה חזקה מאוד..לאחר קשר קצר הבנו שלא טוב הקשר בגיל הזה והחלטנו לחתוך ובעזרת ה לחזור שיהיה רלוונטי לחתונה..מאוד אהבנו אחד את השני(ועדיין אנחנו אוהבים) לכן הניתוק אף פעם לא החזיק כ"כ היו תקופות ארוכות...

קראתי המון ושמעתי המון על נושא מעמד האישה ביהדות. ברור לי שלאישה יש תפקיד חשוב לאין שיעור, לגדל את הדור הבא, ולהשלים את האיש. אלא שיש לי בעיה. בתכלס' אני מסתכל על נשים כעל יצורים פחותים, רדודים, נבובים וכו'. רואים אותם מתעסקים בדברים גשמיים, ומתעניינים בדברים גשמיים. יש לי אחיות...

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי יוצאת מן הדעת איתו, מתרגזת מאוד, פרצי זעם, תסכול, אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר, כשאני באה אליו ומסבירה מה אני מרגישה אני מקבלת יחס צונן, הרבה פעמיים הוא יעצום עינים תוך כדי שאני מדברת, לא יצור קשר עין או לפעמיים פשוט יפנה...

לפני כחודשיים נשמטה הקרקע מרגלי , גיליתי שלבעלי יש קשר טלפוני "חברי" עם מישהי שאני מכירה גם כן . זאת היתה פעם שניה לאחר חצי שנה קודם שגיליתי זאת ולא עשיתי עניין כל כך גדול כי לא ידעתי עד כמה היה הקשר הזה.. אני אומר שלי ולבעלי יש קשר זוגי...

אני בנאדם חשדן מאד וקשה לי להאמין בבני אדם ובמיוחד בבעלי. שלא מעט פעמים שיקר לי או משקר לאחרים. אני רוצה להגיד עוד לפני שאני מספרת את הסיפור שאני לא רוצה להתגרש יש לי משפחה ילדים ובעל שהוא טוב במהותו. אז ככה לאחרונה גילית שבעלי בגד באימון שלי וניהל קשר...

כיום, לאחר כמה שנות נישואין פלוס ילדים.. אני מוצאת את עצמי עושה סקירה על שנות הכרותינו ורואה תמונה עגומה ומתסכלת.. חשה תחושה של.פספוס.. החמצה.. אני חיה עם אדם טוב, שיש לו מידות נאצלות ממש.. פשוט אדם טוב.. אבל לא מעבר לכך...לא תורני.. הלימוד לא מעניין אותו ולא חיי הדת וההלכה......

מאז שהתארסנו הרגשתי שחמותי לא מקבלת אותי, לא הייתי מספיק בשבילה, לא מספיק צנועה, לא מספיק חכמה, לא בסגנון הנכון.. ועד היום את מרגישה את רוח הביקורתיות ממנה. גם לי קשה איתם, כבר בפגישה הראשונה עם חמותי הרגשתי שהיא קרה ומאופקת,אני לא מתחברת לסגנון שלהם, הם לא חמים ופתוחים כמו...