1. נולדתי יהודי, ואני יהודי ברירת מחדל. 2. אני מאמין בבורא עולם ותורתו. נקודה. (למדתי, התבוננתי, בבחירתי, בלי פחד, עיינתי בכל הצדדים, הגעתי למסקנה שיש הרבה הגיון, בין מצד ההיסטוריה, בין מצד שכל הישר, ואני מקבל את זה ללא פקפוק.) אחרי זה, 3. אני חייב לשמור תורה ומצוות. בלעדיו יש...
אני לא רוצה להיות יהודי, כי זה קשה ודורש המון השקעה. בגלל שאני כמעט ולא מקיים מצוות אל מקום אני מרגיש כאילו קוללתי במצוות האלו, ואין דבר שאוכל לעשות. אילו הייתי גוי יכולתי לקיים את כל המצוות ולחיות את אותם החיים. למה זה מגיע לי?
איך זה שיש הלכה אחת עם אלפי פסיקות? איך זה שאשכנזים וספרים ותימנים וכך הלאה כולם הולכים בדרכים שונות? אם אין באמת פסיקה הלכתית אחידה, למה אי אפשר ללכת בכל פעם לפי הרב שיותר נוח לי? איך אפשר לתפקד כעם אחד אבל אלפי הלכות שונות? איך קורה שרבנים רצים לפוליטיקה...