קטגוריה: דיכאון

הורי חזרו בתשובה יותר נכון אבי, הוצאתי מהבית לפנימייה לבתי אבות בבני ברק מיגיל 8 עד היום לא ברור לי מה היתה הסיבה והתשובות שאני מקבל מההורים שלי ומהדודות שלי לא ברורות וגם סותרות אבל מה שאני כן יודע שאבי אדם כעסן מאוד וגם מרים ידיים על מישפחתו אז תשובה...

הדבר היחיד שאני מרגישה כשמנסה לעזור לעצמי לרצות להתקיים- זה כמיהה לקשר. אך לא מוצאת שום אופציה סביבי והאמת שגם לא בתוכי כי קשה לי להאמין שיש דבר כזה קשר שאני יהיה חשובה למישהו למרות שהוא לא חייב לי כלום. מה שנשאר לי זה הכרויות ברשת שזה לא מתאים לי...

אני בת 20 ויש לי זמנים -יותר נכון ימים שבהם אני ממש במצב רוח ירוד, בהרגשה לא טובה, כל הזמן צורך לבכות וכ'ו...הבעיה שאני מאד מאשימה את עצמי בדבר הזה, למה זה קורה לי, מה הקשר עכשיו לבכות, למה התהפכתי היום וכ'ו נוצר מצב-שחוץ מההרגשה הירודה שלי-אני גם בהמון האשמה...

אני אחת שעברה הרבה בחיים, משברים, הרבה דיכאונות כל פעם נופלת לתוך הדיכאון וקמה מחדש. בקיצור חיה במלחמות תמידיות. בעיקבות כל הקשיים האלה נהיו לי הרבה בעיות באמונה.. בהתחלה זה היה רק שאלות כמו מה משמעות החיים. לאט לאט זה הגיע לכעס על ה' , כעס על כל הסבל שהוא...

כל הזמן היום וגם במהלך ההריון תמיד היה לי את הפחד שזה חס ושלום ישפיע על העובר וחס ושלום בעתיד לא ילך בדרך התורה בגלל אותן מחשבות בנושא. קראתי ברשת כי יש השפעה של לחץ יתר על העובר. אני יודעת שהקב"ה הוא מתנהל את העולם וע"י התפילה על ילדי הקטן...

אני אוזן קשבת לכולם, תמיד אני זאתי שבאים לשפוך את לבם עלי, אני מכילה אותם ומייעצת להם.(גם לגדולים ממני). אני מרגישה שאני מלאה גם כי אני סוחבת איתי את רגשות סובבי (עם כל סיפור כואב וקושי שיש לשני אני מזדהה ומרגישה אותו על בשרי) וגם אני בנאדם וגם לי יש...

בעלי מקדיש את יומו לתורה מהבוקר עד מאוחר בלילה. אני מעריכה את התמדתו מאד, ועוזרת לו כמה שיכולה. כמובן שעול הפרנסה עלי, דבר שתמיד התגאתי בו. לפני ארבעה חודשים כשהייתי בתחילת החודש התשיעי, עברתי לידה שקטה. מאז משהו בי התקרר. אני חסרת סבלנות כלפי הצדיקות שלו, שמצריכה הרבה כוחות מצידי....

פשוט אני מרגישה שהבטריה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על העולם ולא מבינה מה, לכולם יש כוח לקום בבוקר? למה רק לי הכל מרגיש עול אין לי כוח לקום , אין לי כוח לאכול, אין לי כוח להיות בסמינר, אין לי כוח להיות עם חברות, אן לי כוח ללכת למצוא...

עוברת כרגע תקופה לא קלה.. אין לי כח להחזיק את עצמי, לחייך, ובכלל לחיות.. בנוסף יש לי חרדה חברתית קלה אז נמצאת רב היום לבד, סובלת מדיכדוך המחליש אותי יותר. הלבד והדיכדוך מביא למחשבות קשות על החיים, על עצמי, על בורא עולם. ולא נותן לי כח כדי לנסות להתרומם או...

התחלתי את הלימודים בשנה הנוכחית באוניברסיטה. התחלתי את הלימודים אליהם נרשמתי בלהט הרגע האחרון וללא הכנה מנטלית למה שיידרש ממני ולעומס שצפוי להיות. נרשמתי לתואר ריאלי ולא פשוט אך הרגשתי ועודני חשה שאני אןכל לעשות בו פלאים ובסופו של עניין להצליח ולהתפתח בו הלימודים אך.. היו בעיה אחרת. המוסד, הדרישות,...