אני בת 23 , רווקה חרדית וכל חיי שמרתי על עצמי. תמיד הייתי הילדה הכי טובה. אני בת למשפחה הרוסה עזבתי את הבית לפני חצי שנה ואני גרה לבד. אני לא יכולה לחזור לבית של ההורים שלי מצד אחד ומצד שני אני לבד. במהלך הדרך התחברתי למישהו מהעבודה. התחברנו עוד...
אני אישה בת 34, נולדתי להורים בעלי מיעוטי יכולת. כלומר חסרי השכלה ואפילו ילדים בנפשם. אבי ז"ל נפטר לפני שנים ונותרה רק אימי שכרגע בעלת נכות לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן וניתוח שכמעט הסתיים במוות על שולחן הניתוחים. בנוסף המשפחה חוותה עליה בניגוד לרצונה של האם משום הלחץ מצד משפחת...
אני בת 37, אמא לשני בנים ו..זהו. עברתי המון ב15שנים האחרונות, הפלות, אכזבות לידות שקטות ואף תינוקת שנולדה ונפטרה, וזהו, מבחינה רפואית אסור לי יותר להרות. וזה כל כך קשה לי!!! תמיד דימינתי את עצמי אם למשפחה ברוכה, זה כל כך מתאים לי, איך קרה שבסוף אני אמא רק לשניים?...
אני חוזרת בתשובה כבר כמה שנים ב"ה, והדרך לא קלה. בתחילת הדרך הייתי בן אדם שמח ומאושר, הרגשתי את הזכות שיש לי בצעד שעשיתי, ידעתי שגיליתי את האמת ועזבתי דרך של שקר. קיימתי את המצוות בחשק ובשמחה שאין לתאר, יכולתי להתפלל כל היום ולא רציתי להיפרד מהסידור. הקפדתי על קלה...
מה יכול להיות גורם לאדם להרגיש באופן תמידי אי שקט פנימי? פשוט לא רגוע לי בפנים. לא משנה כמה עסוקה אהיה, כמה אעבוד, כמה אצא ואהנה, ואני יודעת להנות. יש לי גוש של עצב בלב וחוסר שקט וחוסר מנוחה. אפילו כשאני ישנה, לא מרגישה שלוה של מנוחה, רוגע. אני נאנחת...
אני בעלת תשובה כבר שלש שנים בשנה הראשונה כפי שזכור לי מאד התחברתי לחגים וללימוד בעל המשמעות אבל מהתחלה הייתה בי דחייה משירי שבת מהשבת עצמה ממש הרגשתי שלא רוצים אותי דתיה משמים המצב הלך והחמיר והתדרדר לאיבוד הדעת איבוד תחושה שבת נהיתה גהנום החגים חוללו על ידי התקפי חרדה...
מרגישה שיש לי בעיה.. מישהו חכם הגדיר לי אותה פעם בצורה כזו: "יש לך פוטנציאל אדיר.. את רק צריכה לבגר את הילדה הקטנה שנמצאת בתוכך.. ואז את תראי שיפרצו לך גבולות חיוביות ומועילות שבחיים לא חלמת.. " הבנתי את דבריו..התחברתי אפילו.. אבל מה??? מה אני אמורה לעשות עם זה?? אני...
כבר הרבה זמן שאני חווה קשיים ולא מצליח בלימוד, ומאז שאני ילד אני זוכר שלא השגתי שום הישג לימודי. אני סוחב את זה כבר המון שנים, והגעתי לשלב שזה כבר מפריע לי בחיים, כי אני כבר בגיל מבוגר ועוד לא מצאתי את עצמי בשומקום. לא בישיבה, לא באקדמיה, ולא בתעסוקה....
15 שנה עברו מאז מותה של אחותי הקטנה ז״ל ו-12 שנים מאז מות אמי ז״ל. אני מתגעגעת אליהן מאוד והזמן לא מרפא את הגעגועים. עצוב לי שאחותי לא זכתה להכיר את ילדיי ולהיות דודה , ואולי גם היו לנו בני דודים לו היתה חיה והופכת לאם. אמי ז״ל לא זכתה...