קטגוריה: ביטחון עצמי

אני היום כבר לא צעיר יש לי כבר נכדות גדולות ונכדים קצת יותר קטנים אישה טובר משרה תורנית מאוד מכובדת מעמד חברתי גבוה מאוד מה שנקרה הי סוסייטי איני עשיר אבל אני חי טוב ב"ה אבל שני דברים שלכאורה הם דבר אחד ולכן איחדתי אותם לשאלה אחת כילד הייתי ילד...

בעקבות טראומה שחוויתי אני מרגישה שקשה לי מאד לסמוך ולהאמין בבנ"א. אני מפחדת שאפגע ורוב הזמן אני שמה את עצמי במצב של התגוננות רגשית ופיזית. כך יוצא, שהפתיחות והשיח אצלי בחברה הוא מועט, אני חוששת שזה מכמה דברים: מחשש לפגיעה, חוסר אמון באחרים, חרדה חברתית וחוסר בטחון עצמי. זה מאד...

כבר הרבה זמן שאני שואלת את עצמי מה אני רוצה עד לא מזמן אהבתי מוזיקה והרבה מהזמן הייתי משקיעה בזה וזו הייתה השאיפה שלי לאחרונה קצת הפסקתי עם זה כי פתאום אני כבר לא בטוחה ככ שזה מה שאני באמת רוצה ואני שואלת את עצמי כל הזמן מחנכים אותנו שצריך...

קשה לי לעמוד במחויבויות. ז"א- אני לא רוצה ללהתחייב לעבודה או ללימודים, כי אני חושבת שמה יקרה אם פתאום ארצה לטוס או לטייל- אז לא אוכל, כי יש עבודה או לימודים... ולכן קורה לא פעם, שאני מתחיבת למשהו, ואז מבטלת. כרגע אני עומדת להתחיל לימודים פעם בשבוע ועובדה 3 פעמים...

פעם, הייתי אוהבת את המראה שלי וקיבלתי עליו הרבה מחמאות... הייתי רגילה שמסתכלים עלי, שמפרגנים וכו... עד.. השנתיים האחרונות.. במהלך השנתיים האחרונות ירדתי בצורה דרסטית במשקל מבלי שהתכוונתי לכך... כמובן שבדקתי הכל מבחינה רפואית נפשית וכו.. והכל תקין.. ניסיתי הכל הכל הכל כדי להעלות במשקל בחזרה.. כולל כל מיני הזרקות...

איך אפשר להגיע ליום הדין כשאני עדיין מתמודדת ללא הצלחה בנסיונות קשים, ואין בכוחי עדיין לעשות תשובה, משום שעוד לא הגעתי למקום הפנימי בלב שמאפשר זאת??

אני בחור ישיבה בישיבה חסידית אני ינסה להסביר את שאלתי יש לי חוסר ביטחון עצמי שזה מתבטא בעיקר ליד אנשים חזקים ודומיננטיים בחברה, פחות אצל העדינים בעיקר עם שיחות של כמה בחורים או סעודות שבת אפי' טיולים שעושים וכו' הלכתי לטיפול רגשי מה שנקרא אבל גם שם יש לי בעיה...

בעיה איתי שתמיד זה היה כך תמיד חשבתי על אחרים במקום על עצמי . הרי העולם אכזר וכל אחד חושב על עצמו אז למה אני לא כזה ?

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה מקום ולאבד שליטה. אבל הכעס נשאר כלוא בפנים ופוגע בי. מרגישה שהלכתי לקיצוניות השניה אבל נחנקת מהכעס העצור ואין לו...

עד לא מזמן הרגשתי שיש לי הרבה מזל בחיים וההוכחה היתה הבעל הטוב והמתחשב שקיבלתי. הרגשתי טוב איתו בכל מקום והזוגיות פרחה ב"ה. לאחרונה אני במשבר תעסוקתי אין לי עבודה,בעלי מבקש שלא אדאג,הוא דואג לפרנסה,ויש לנו ב"ה כך שזה לא נורא אם לא אעבוד. עם זאת עלתה בי הרגשה שאולי...