אפרת היקרה,
אני קוראת את השאלה שלך ואני מתמלאת הערכה:
להגיע ממשפחה בה הכל פתוח יותר ומתירני ואפשרויות הבחירה גדולות יותר ומתוך כך עדיין לברור לך דרך ישרה ולשאוף גבוה- זה לא קל בכלל ולא מובן מאליו. אני מקווה שאת מצליחה לראות גם בעצמך עד כמה מיוחדות הבחירות שלך בסביבה בה את חיה.
מהמכתב שאת כותבת את מספרת לי בשני קולות את הקולות של שני היצרים הקיימים בתוכך,
כדי להקל גם עלייך לראות את מה שאני רואה- אדגיש לך למה אני מתכוונת:
מחד, את מספרת לי על השאיפות, הרצונות ואף על המעשים החיוביים שלך כדי להשיג זאת: (בכוונה מצטטת)
• "התחזקתי. התחזקתי בצניעות, הלכה וכו.."
• "רוצה להקים בית של תורה עם בעל שרק ילמד וכו.. השאיפות עדיין קיימות."
• "סרטים/סדרות- משהו רגיל ונורמלי במשפחה שלי…. אני לא רוצה את זה!
• "אני רוצה להיות שם גבוה, שמורה, ונקיה"
וכעת, אחרי שהדגשתי את המשפטים שמביעים את השאיפות, הרצונות והמעשים החיוביים שלך בתחומים אלו-
שימי לב להתערבות הברוטלית של היצר הרע בחשיבה שלך ואיך הוא מעוות את התמונה:
• "כרגע כלפי חוץ אני בחורה חזקה שמשקיעה בעבודה הרוחנית שלה" (כרגע? כלפי חוץ?! אני לא מכירה אותך, אבל סיפרת שאת כבר כמה שנים מחוץ לסמינר, ללא מורות שעומדות מעל הראש, בלי תקנות ובטח ובטח בלי לחץ חברתי. – מה גורם לך להמשיך ולהיות אותה בחורת סמינר עם שאיפות ורצונות אם לא החוזק והחוסן וההשקעה בעבודה הרוחנית?)
• "יש כמה נושאים שעדיין לא מצליחה לעבוד עליהם!" (את יודעת היכן נמצאות הנשמות המתוקנות… אם את כאן, גם לך וגם לגדול הדור יש כנראה כמה נושאים שלא סיימתם לעבוד עליהם)
• "צופה בדברים לא לעניין" (נו… אחת התזכורות הגדולות שלנו כל בוקר לעצמינו בתפילה היא "ולא תתורו אחרי ..עיניכם". לא לחינם)
• "לא מצליחה לעצור את עצמי מלראות סרטים/סדרות" …אני עמוק בפנים, מגיעה לפעמים לדברים הזויים. ולא יודעת איך לעצור את זה" (האמת, הייתי מתפלאת לו היית מציירת לי ציור כזה: של מישהי שנולדה בתוך בוץ עמוק ולא הכירה מציאות אחרת אבל ממש כהרף עין- יצאה מהביצה, התנערה, התלבשה יפה והיום אין זכר לעבר שלה. נולדת בתוך מציאות חיים טובענית של סרטים וסדרות ועולם מדיה שמקיף אותך. את אפילו לא מרגישה שזה בוץ כמו במקרה שהבאתי קודם כי זה חמים ונעים ועוטף ולפעמים מהווה נחמה אפילו בזמנים שמתחשק להרפות או לברוח, בטח שזה מזכיר הווי משפחתי ושייכות כי כולם מדברים על זה וזה כל כך טבעי. נשמע לך הגיוני לקום, להתנער מעפר ולזרוח ברגע אחד? זו עבודת חיים, וזה יבוא. אבל קודם כל תכירי את המקום ממנו את יוצאת.
• "מרגישה רע, וצבועה, צנועה וחסודה- אבל תכלס מה עושה בלי שאף אחד יודע…" (בהכל את צבועה? יש חלקים שאת ישרה וכנה?אלה שלא הופכים את כולך לצבועה?מה עם שאר האנשים בעולם- את מכירה מישהו נטול מסיכות? )
כמו שאת שמה לב, היצר הרע כשמו כן הוא- בתחבולות ובתחכום רב גורם לכל העשיה שלנו, לרצון הטוב ולשאיפות הגדולות- להתגמד ולהכל יחד להראות קטן ורע ונובע ממניעים אגוצנטריים.
את שואלת מה הוא מרוויח?
הוא מרוויח את הייאוש שלך. ברגע שאת נחלשת ומיואשת לא כל כך מהר תרימי ראש להלחם שוב, לא כל כך מהר תאמיני בכוחות שלך וודאי שמשם הדרך לרפיון מאוד קצרה.
אז את הצעד הראשון כבר עשית בעצם זה שקראת את החלוקה של המשפטים למעלה.
להכיר את האויב ולהבין באיזו דרך הוא מהנדס את התודעה שלך, וככל הנראה, לא בפעם הראשונה- יעזור לך כדי לנהל עם עצמך דיאלוג בוגר ולענות תשובות לטענות המקטינות של היצר.
ועכשיו כשאני מקווה שאת מגיעה מעמדת כח ויודעת שעשית כבר דרך מאוד ארוכה ויש לך את היכולות והכישורים לכבוש גם את שאר השטחים הלא פתורים בחייך ובעבודת המידות שלך, אתייחס לנושא הספציפי שעליו את מדברת- הסרטים והסדרות.
אתן לך כמה עצות וכיוונים ותבררי מתוכם את אלה שמדברים אל לבך:
1.את מספרת שאת צופה בסרטים כשאת משועממת או לחילופין שהם מהווים הרפיה ושחרור. מכיוון שחשוב לזהות על איזה צורך פנימי עונה הצפיה בסרטים ומצאת את הצורך הזה יפה מאוד והגדרת אותו- כעת נותר למצוא על אותו משקל מענה חילופי שנותן את אותה התוצאה. נכון, זה לא יהיה קל בהתחלה אבל זה בהחלט יספק ולא תזדקקי באופן נואש לזה. לצורך הדוגמא כדי לפתור שעמום תצטרכי לערוך רשימה של פעילויות שמעסיקות אותך בשעות הפנאי, תחביבים, מטלות שדחית ל"אחר כך" ועוד רעיונות בסגנון. ברגע שיהיה לך עודף זמן פנוי נסי להצמד לרשימה ולבצע מתוכה רעיונות רלוונטים לפני שאת פונה לאפיק הזה. כנ"ל הרפיה ושחרור ניתן להשיג בעוד דרכים מלבד צפיה בסרט, תצטרכי להתכונן כראוי עם רעיונות מבעוד מועד- קריאה, שחיה, האזנה למוזיקה טובה, מדיטציה, אמבטיה ארוכה, ואני בטוחה שהרעיונות שלך יתעלו על שלי (-:
2. יש לך חסימה טובה במחשב? סייגים והגבלות טכניות שתיצרי לעצמך יכולים מאוד לעזור- חסימה איכותית, קוד למחשב שנמצא רק אצל חברה טובה או אצל בן משפחה (בושות…) שעות בהן הטלפון לא אצלך, ועוד כיד הדמיון הטובה.
3.חשוב מאוד שלפני שאת מסתערת בכל הכח על המטרה שתביני היכן היא מסומנת ולמה בכלל. שאלת את עצמך היכן הצפיה בסרטים מתנגשת עם אורחות חייך? למה מפריע לך לצפות בסרטים? היכן זה פוגע בך?
כתבי את הסיבות בצורה ברורה במקום הנגיש לך, בדקי שאת מזדהה עם המטרות האלה והן תואמות את הערכים החשובים לך. ברגע שהמטרה ברורה קל יותר להלחם עליה.
4. ציינתי את זה קודם אבל נחזור לזה שוב- הסוד הוא הדרגה. כל גמילה מגיעה לאט לאט. פרקי את השאיפה הגדולה שלך לתת- שאיפות קטנות יותר שעליהן תוכלי להתגבר בצעדים קטנים.
את צופה בממוצע שעתיים ביום? הגבילי לשעה.
את צופה גם בסדרות וגם בסרטים? אולי רק סרטים? אולי רק תיעודי?
5. תפילה, תפילה, תפילה. תבקשי ממי שכל מחשבותייך שלו שיעזור וירחם וינצח איתך את כל המלחמות.
6. תזכרי שכל הצלחה חשובה ושום הצלחה קודמת לא נמחקת בגלל כשלון. מה שהפקדת- נשמר.
7. תתכונני לנפילות. כשכתוב 7 יפול צדיק וקם זה פשוט משום שלא יתכן שיהיה צדיק שלא חווה נפילות וקימות בחייו, זה חלק מההתמודדות. קחי נשימה ואל תבהלי, הנפילה לא הופכת אותך לפחות רוצה או פחות שואפת, היא לא הופכת אותך לצבועה או לחסרת יראת שמיים. היא מציבה אותך בדיוק במקום הנכון והמכובד של מתמודדת.
ותאמיני לי, זה מקום מכובד מאוד.
מקווה שעזרתי לך וסליחה גדולה על העיכוב בתשובה-
הקורונה שיבשה גם אותנו(-:
חני
דלג לתוכן
תגובה אחת
אמאלה, קרה לי אותו סיפור בדיוק… וגם באותו גיל… הדרך שאני התמודדתי עם הנפילות זה באמת חסימה )שעד אז לא היתה לי( הרבהההה תפילות, והתחלתי לחפש אתרים חרדים במקום דברים אחרים… נגיד הידברות וכו' הרצאות של רבנים שחיזקו אותי כל פעם אחרי נפילה ובאמת לקבל קבלות של "רק היום…" ועם הזמן זה פשוט עובר, וברוך ה' אני כבר אחרי זה, זה לא אומר שאינלי נפילות… אבל הן הצטמצמו ביותר!! וגם תחשבי על העתיד, על הבית העתידי שלך, הילדים הבעל…החיים!!! זה עוזר! ואני גם בגיל שלך, אני לא מבוגרת? בהצלחה!!!!