The Butterfly Button
מרגישה מנוצלת מחברה-איך מציבים גבול?

שאלה מקטגוריה:

הרבה פעמים אני מרגישה לא נעים לסרב לחברה ולמען האמת אין לי כבר כח אליה והתחלתי לסנן אותה בטלפון. כל שיחת טלפון שלה מלווה בטובה קטנה/ גדולה שמעיקה עליי, ולפעמים אני מרגישה שהיא כבר מרגישה בנוח לבקש ממני טובות שהיא עצמה מסוגלת לעשות אבל מרגישה בנוח לבקש ממני , למשל ללכת עבורה לסופר, להעביר דברים לאנשים אחרים, להישאר עד מאוחר בשביל לעזור לה לסיים מטלות שהייתה צריכה לעשות. וכל פעם מחדש אני אומרת לה כן ואני חוזרת הביתה מותשת וכועסת על כך שאני לא מצליחה להגיד לה לא, אני מרגישה מנוצלת הרבה פעמים. זה ספציפית איתה , אני לפעמים מתרצת את ההתנהגות שלה ודנה אותה לכף זכות אבל זה מגיע לרמות שאני לא רוצה לדבר איתה כל כך.. היא התישה אותי, חשבתי שכשהיא תתחתן זה יפסיק אבל זה פשוט ממשיך , אחי אומר לי שזה מוגזם החסד שאני עושה איתה אבל באיזו שהיא נקודה אני מרחמת עליה , היא לא מרגישה בנוח עם אנשים והיא מרגישה בנוח לבקש ממני. מרוב שאני עסוקה בנתינה לאחרים אן לי כוח לעצמי או לבני ביתי. אני לא רוצה לנתק את הקשר איתה אבל אני גם לא יודעת איך לתת לה להבין שאני מרגישה כבר מנוצלת. ואיך להציב גבולות ולהרגיש טוב עם זה שאני לא עושה עבורה דברים.

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

את מתארת שאת מרגישה לא נעים לסרב לחברה לבקשות שלה אבל את מרגישה מנוצלת ומרוקנת אחרי מה שאת עושה בשבילה

את שואלת איך להציב גבולות ולהרגיש טוב הגם שאת לא עושה דברים עבורה.

וזו באמת שאלה חשובה להתבונן בה:

מה הוא ניצול ומה היא נתינה נעימה שאנחנו מרגישים טוב איתה.

ומה יוצר את ההבדל בין שתיהן.

האם כששכנה מלווה ממני כוס חלב בבוקר זה ניצול?

לכאורה לא.

חסר לה חלב ואני נותנת לה בשמחה.

מתי אני אחוש מנוצלת?

יש כמה בחינות לזה. 1. כשאני מרגישה שאין לי אפשרות לסרב

2. כשאני מרגישה שסתם מבקשים ממני משהו שיכלו לעשות בעצמם.

3. כשהבקשה היא מוגזמת מאד ולא מידתית.

במקרה שתיארת יש את שלושת המאפיינים האלה אז ברור כל כך למה את מרגישה מנוצלת ולא נותנת.

נתינה היא חיובית כשהיא מדיעה בבחירה שלי והייתי יכולה גם לסרב

כשאני יודעת ומבינה למה ביקשו דווקא ממני ולא בדרך אחרת או על יד המבקש.

לדוגמא, אם חברה תבקש ממני שאשמור לה על כל הילדים כעת 4 שעות כולל ארוחת ערב והשכבה זה ירגיש מאד לא לעניין

אבל אם היא תסביר שהיא רצה לבית חולים כי הבן שלה נפגע קשה בתאונת דרכים ואין לה מי שישמור על הקטנים זה מרגיש אחרת לחלוטין ובטח אתגייס לעזרתה מתחושת בחירה וחסד.

את תוהה איך לסרב בביטחון ולהרגיש בסדר עם זה.

אני תוהה מה גורם לך להרגיש לא בסדר.

שאלה לי, אם היא היתה לוקחת אותך כמשרתת(!!) ודורשת ממך לנקות לה את הבית להדיח לה כלים ולהציע לה את המיטה.

היית מרגישה רע אם היית מסרבת?

אני מניחה שלא.

אז מה ההבדל פה?

אני מניחה שפה זה יותר מתעתע. זה עטוף בתודות, זה מתחפש לחסד… היא אולי יודעת כבר איך להפעיל את הנקודות אצלך.

העניין הוא שאותה לא נוכל לשנות וכנראה חסר לה המנגנון הבריא של לא להטריח. של לשים לב לא לנצל אנשים.

השאלה היא מה אצלך מופעל שאת נעתרת לבקשותיה.

אני מניחה שהעניין הוא שאת לא רוצה להרגיש מצפון. שאין לך כוח לייסורי הנפש של אני סתם רעה. יכולתי לעזור לה. זה לא באמת כזה נורא…

השאלה היא איך תרגישי טובה גם כשאת אומרת לא.

באמת מעניין להבין מה היסוד לחשוב אחרת.האם בהרגשה שלך אסור לסרב לבקשות עזרה? וזו הסיבה שהנחתי לך פה את האפשרות שהיא היתה לוקחת אותך כמשרתת

זה אומר שיש מקרים שגם לך ברור שניתן לומר לא ולהרגיש שזה הכי בסדר בעולם!

מעניין יהיה לעשות עבודה עם הקול בתוכך שאומר שכדי להיות טובה את חייבת לתת גם כשאת סובלת מזה..

את מכירה את הקול הזה מעוד מקומות?

מה היית בלעדיו? מה הסיכון שיהיה אם היית אומרת לא ומרגישה ממש בנוח עם זה?

שימי לב שלהזין את המקום הבעייתי אצל חברתך בכך שאת ממלאת את בקשותיה זה לא עושה איתה חסד

זה מרגיל אותה לנצל את סביבתה. השיתוף פעולה שלך יוצר אצלה את התחושה שזה לגיטימי. והאמת היא שזה לא לגיטימי בעליל

ולכן גם אם ממש חשוב לך להיות טובה איתה בעיני זה הטובה היותר גדולה שתוכלי לתת לה. להציב גבול בריא.

מקווה שהיה לך לתועלת..

תמר

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן