The Butterfly Button
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך

שאלה מקטגוריה:

אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/
מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה לי להחליט לאיזה כיוון ללכת חשוב לי לציין שאני נמצא בישיבה של בעלי תשובה שכולם שם היו חילונים והם אנשים טובים והכל אבל אני עדיין מרגיש שם שונה ובציבור הדתי לאומי אני מרגיש שהם מזלזלים ושהכל פרוץ זה ממש "משגע" אותי ואני לא יודע במה לבחור הציבור החרדי גם המחזירים בתשובה נראה ציבור אטום וחסר חיים הכל נראה עצוב מדוכא וחשוך ומצד שני הדתי לאומי פורצים את כל גדרי ההלכה אני ממש משתגע לא יודע מה לעשות

מרגיש לא שייך לאף אחד

תשובה:

שלום לך,

אינני יודע לאיזו ישיבה נכנסת, באיזה ציבור חרדי נתקלת, ובאלו חוגים דתיים לאומיים אתה מסתובב, כי הדרך בה אני מכיר את הקבוצות הללו שונה מהדרך בה אתה מתאר אותן.

יש גרעינים של אמת בדרך בה אתה מתאר את הקבוצות השונות, והתופעות שאתה מתאר אכן קיימות בהן במידה מסוימת ובמקומות מסוימים, אבל בדרך כלל הם אינם התמונה השלמה והנכונה.

יש אנשים שגדלו בסביבה דתית לאומית והחליטו לשנות מסלול לכיוון החרדי מכיוון שמצאו בו נחת רוח ודרך חיים שמתאימה למבנה האישיות שלהם, למרות שיש מחירים למעבר כזה. קשה לשנות צורות חשיבה, אמונות וערכים, הרגלים ומנהגים שהשתרשו מינקות. בנוסף, החברה החרדית גם נוטה פחות לקבל ולהכיל את השונה, ואלה שמצטרפים אליה מוצאים עצמם לעיתים, למרות הקרבתם ואומץ ליבם, דחויים במוסדות החינוך.

עם כל זה, הדרך הנכונה עבור אדם שדבקה נפשו בדרך החרדית היא לעבור אליה ולהתמודד עם האתגרים השונים לאורך הדרך.

אני מתרשם שאצלך המקרה שונה. אתה חש שהחברה החרדית איננה משאת נפשך ואתה מתאר אותה כמקום "עצוב, מדוכא וחשוך".

החוויה האישית שלי שונה משלך, אבל לכל אדם יש את צורת ההסתכלות שלו על דברים וכולנו מכירים מצבים, מקומות וציבורים שיש מי שיראה אותם ככלילי השלמות בעוד אחרים יראו אותם כסיוט נורא. זה בסדר גמור, וכך דרכו של עולם.

דבר אחד ברור – אסור לך ללכת למקום שאתה מרגיש, גם אם זו הרגשה סובייקטיבית, שהכול בו עצוב, מדוכא וחשוך. פשוט אסור. הקב"ה לא ברא אותנו כדי להיות אומללים.

אבל אתה מעלה נקודה חשובה לפיה החברה הדתית לאומית מזלזלת בתורה ופורצת גדרי הלכה ולכן אתה לא רוצה להשתייך אליה. אתה צודק לגמרי.

לא נכון עבורך להיות חלק מחברה שאיננה משמרת ערכי תורה ומצוות מכיוון שקשה מאד, כמעט בלתי אפשרי, למנוע מכך להשפיע עליך.

אבל החברה הדתית לאומית, כמו גם החרדית, אינה עשויה מקשה אחת. יש קבוצות שאכן תורה ומצוות אינם עומדים אצלם בראש סולם הערכים, אבל יש ציבורים גדולים וחשובים בחברה הדתית לאומית שמשמרים רמה גבוהה מאד של חיי תורה ומצוות, דקדוק הלכה וחיים חיים שיש בהם אהבת תורה, יראת שמיים ויראת חטא. יש את חוגי מרכז והר המור שמגדלים בני תורה תלמידי חכמים שמדקדקים על קלה כחמורה ועמלים בתורה בצניעות ומתוך חיי פשטות. האם יתכן שתמצא שם את שנפשך חפצה בו?

ואני מבקש להוסיף משהו חשוב מאד. אתה אינך אדם פשוט.

העובדה שאתה חושב, מתלבט, ומבקש לערוך שינוי משמעותי באורחות חייך. מעמידה אותך ברמה מעל רוב בני האדם שנולדים וחיים באותה סביבה ללא יותר מדי מחשבה.

השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך איננה רק כיצד לבחור את הציבור הנכון להשתייך אליו. אתה לא מחפש סתם רכבת לעלות עליה ושתוביל אותך לאן שתוביל. אתה אדם עם חשיבה מקורית ועם שאיפות גבוהות והשאלה שאתה צריך לשאול את עצמך כיצד ואיפה אתה יכול להוציא מעצמך את כל הטוב ואת הכוחות שיש בך? היכן אנשים יעריכו את האיכויות המיוחדות שלך? איזו סביבה תהיה מצע גידול פורה עבורך?

איזו חברת אנשים תביא אותך למקום שבעוד 20 שנה תוכל להסתכל אחורה בשמחה ובשביעות רצון ולראות את הצמיחה את ההתפתחות בדרך שעברת?

שיתפתי כמה מחשבות מתוך הזווית ממנה אני רואה את הדברים. אולי הדברים יעזרו במידת מה, אולם אין תחליף מלכתת רגליך למקומות שונים, לחוש אותם, לשוחח עם אנשים, להתייעץ,

ובסופו של דבר ללכת אחרי הלב שלך – הוא המדריך הטוב ביותר שתוכל למצוא.

בהצלחה רבה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני פשוט אוהבת צוליות!
אני בת 20 ומתגוררת בחו"ל. ב"ה זכיתי לגדול במשפחה שמורה מאד מבחינה רוחנית. לאורך כל תקופת ביה"ס (יסודי ותיכון עד גיל 18) הייתי גאה מאד ב'צוליות' שלנו. הייתי יוצאת מהכיתה עם כמה חברות אם היו שירים שלא מתאימים, לא משתתפת בשיחות רדודות מבחינה רוחנית, וכו'. התבדלות מסויימת זו, בנוסף לביטחון...
געגוע למי שהייתי לפני שחזרתי בתשובה
אני בעל תשובה בישיבה תיכונית בכיתה י בן 15 וחצי וכבר משנה שעברה (כיתה ט) אני מרגיש סוג של געגועים כאלה לעבר שלי בין אם זה לכל העניינים האלה של זוגיות וכל זה שהיה בין אם זה חברים מסוימים חברה מסוימת שהייתי בה בית ספר מסוימים ואני מרגיש מאוד שאני...
האם השתנתה ההשקפה, או שהמצב הוא שהשתנה?
אני גדלתי במשפחה לא סאטמר ולא נטורי קרתא אלא משפחה טיפוסית מה שנקרא היום מיינסטרים. דברו עברית בבית, לקחו כסף מהמדינה. שלחו למוסדות שמלמדים בעברית ולוקחים כסף מהמדינה. הצביעו בבחירות. יחד עם זאת לא חגגו את החגים הלאומיים. מכורח הנסיבות ידענו שיש צפירה שכדאי להימנע מלהיות ברחוב אז בשביל לא...
כשהמציאות לא מסתדרת עם מה שלמדתי
יש לי שתי התמודדויות שונות וללא קשר ביניהם. 1) כבוד תלמידי חכמים. לצערי הרב אני הרבה פעמים מוצא עצמי מלא בהרהורים על רבנים גדולים שאני לא כ"כ מבין את הוראותיהם ומתחיל להרהר עליהם. אם לא להגיד לפסול אותם. וכרגע זה מאוד ספציפי לגבי מרן הגרא"ל שטיימן זצוק"ל. תמיד ידעתי שהוא...
אם אני צריכה להשתנות בשביל בחור זה אומר שהוא לא מתאים לי?
  נפגשתי לפני שבוע בשידוך עם בחור פעמיים. על פניו הוא נראה בחור טוב, איכותי ובעל מידות טובות, חכם מאוד ובעל הבנה עמוקה, משהו שלא נתקלתי בו עד כה בשידוכים. הפגישות היו נעימות, השיחה הייתה קולחת ונוצר בינינו חיבור מסוים, אך כמובן שאני עדיין לא מכירה אותו לעומק. במהלך הפגישות...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן