שלום לך, שואל יקר!

התפעלתי מאוד מהכנות שלך, ומהשאיפה לעולם טהור וטוב יותר, המלא בחסד ובעשייה.

במהלך הימים שחלפו מאז ששאלת – חשבתי על דבריך, ומטבע הדברים הייתי עירני יותר להתרחשויות סביבי. מצאתי את עצמי מסכים איתך מחד, וחולק עליך מאידך.

מול טענותיך – באופן טבעי מתעורר בלב כל חרדי, יצר התגוננות המעודד טיעונים מגוננים ("אפולוגטיקה"). גם אני, כחרדי שורשי, חשתי לרגע את היצר הזה מתעורר, אך השתדלתי לסנן את תחושותיו ולהתבונן בדבריך באופן אובייקטיבי.

אז בא ונעשה קצת סדר.

החרדים: הציבור הביקורתי ביותר

החרדים: הציבור התחרותי ביותר

נוסף לביקורתיות, ישנו ממד של תחרותיות בציבור החרדי, שנובע מהתחרותיות בעולם הישיבות. מטבע הדברים, בעולם בו המגמה העיקרית היא להתקדם בלימוד התורה, קשה לאדם להביא את מיוחדותו לידי ביטוי, והמקום על 'במת המיוחדים' מצטמצם.

מציאות זו יוצרת באופן ספונטאני תחרות מסוימת, שמוכרת היטב בעולם התורה. יש ישיבות שנחשבות ל"תחרותיות" ביותר, יש כאלו שפחות, אך עצם קיומה של התחרותיות הוא עובדה.

גם לתחרותיות יש יתרון גדול, בכך שהיא מדרבנת ליצירה ומניעה לפעולה, אך יש לה גם מחיר מסוים של לגיטימציה נסתרת לתכונות שליליות, כמו צרות עין, קנאה ושנאה.

החרדים: אנשים טובים?

החרדים: קצת נתונים על היקף החסד

לא מזמן פורסמה רשימת תשעת ארגוני החסד והפילנתרופיה הגדולים בארץ, שמחזורם השנתי עולה על עשר מיליון ₪, כדלהלן:

עזר-מציון (242,000,000 ₪), יד שרה (100,000,000 ₪), יד-אליעזר (92,000,000 ₪), קופת-העיר בני ברק (86,000,000 ₪), לתת (48,000,000 ₪), מאיר פנים (43,000,000 ₪), ועד רבנים לענייני צדקה (43,000,000 ₪), חסדי-נעמי (37,000,000 ₪), זיכרון-מנחם (11,000,000 ₪).

מתוך הרשימה המרשימה הזו, נחש כמה ארגונים לא-חרדים יש? אחד בלבד! (לתת). כל השאר הם ארגונים שיזמו אנשים חרדים, מופעלים על ידי חרדים ורוב המתנדבים בכל אלו הם חרדים וחרדיות (יצוין כמובן שיש שם גם מתנדבים לא חרדים). אגב חשוב להדגיש, שכשאומרים 'חרדים' הכוונה ליוזמים והמפעילים, לא לנתמכים. ברוב הארגונים הללו הנתמכים הם מכל העדות המגזרים ודתות כמעט ללא הבחנה.

מלבד ארגונים אלו, אי אפשר שלא להתייחס לארגוני ההצלה הרבים, שמצילים חיים מדי יום כפשוטו. וכל אלו – לפני אלפי ארגוני חסד נוספים בגדלים שונים, שהוקמו במגזר.

אם נשים לרגע את הארגונים והעמותות הרשמיות בצד, פתח ספר טלפונים בשכונה חרדית, ותראה כמה עשרות עמודים עמוסי גמ"חים לרוב, בכל תחום שהוא.

ומה עם חסידות חב"ד הפלאית, שחסידיה נשלחים לסוף העולם כפשוטו רק כדי לסייע ליהודים שהם כלל לא מכירים?

ומה עם ארגון אקשיבה?…

מה מניע את כל תעשיית החסד האדירה הזו? מה גורם לאברך שבקושי סוגר את החודש לפתוח גמ"ח מוצצים וטיטולים לנתקעים באישון ליל? התשובה נעוצה דווקא בתורתנו הקדושה, שמצווה על עשיית מעשי חסד.

המציאות המופלאה הזו מוכיחה כאלף עדים, שהציבור החרדי למרות הביקורתיות והתחרותיות המובנית שבו, מכיל כמות של עצומה של טוב עין וטוב לב שאין דומה לו.

אם אין יראת אלוקים…

למה החרדים לא עוצרים טרמפים?

קשה להתייחס קונקרטית לכל הדוגמאות שציינת, אך חלקן נובעות מ"ליקויים טכניים במושא הניסוי". למשל, עצירת טרמפים נחשבת אצל רבים בציבור החרדי לצעד לא ראוי ולא מוסרי משלל טעמים (שהמשגיח בישיבתך ודאי יוכל להרחיב עליהם…). יש ישיבות שגם מענישות על פעולה זו. לפיכך יש רבים בציבור החרדי שנמנעים באופן שיטתי מלעצור טרמפים לבחורי ישיבות, או לפחות לא חשים צורך ערכי לעשות זאת.

לעומת זאת, בציבור הדתי לאומי נושא זה ספציפי מפותח מאוד עקב ההתגוררות בישובים מרוחקים שבאמת קשה להתנייד בהם ללא סיוע חברתי זה, וממילא המודעות לכך גבוהה יותר.

זאת מלבד עצם העובדה המוסכמת שהציבור הדתי לאומי אכן פחות ביקורתי ופחות תחרותי, וממילא פחות מתעמת עם הצדדים השוליים של תכונות אלו כפי שהתבאר באריכות. וכן, זו לא בושה לומר בפה מלא: יש לנו מה ללמוד מהם! יש בחלקים מציבור הדתי-לאומי (ואין מעניינו כעת לדון איזה חלקים ומדוע) טוב לב מסוים, שעלינו ללמוד ולאמץ!

כאשר תנפה את הפילטרים הללו, תראה שגם בציבור החרדי רבים הם המטרמפטים. אדם מבוגר ו/או נשוא פנים שיעמוד ויעצור טרמפים – בדרך כלל יעלה מהר מאוד על רכב חרדי חולף. אני אישית, כאחד שעצר טרמפים רבים בעבר, ועוצר לטרמפיסטים רבים מאוד בהווה, סבור שכמות הטרמפים הניתנים לאברכים בתוך השכונות ומחוצה להן – הן בכמות גבוהה מאוד.

רק לסיום, ניסית פעם לעצור טרמפ ביציאה משכונה חילונית יוקרתית? אקווה בשבילך שלא… אני בכל מקרה, למדתי בעבר בעיר מעורבת ונאלצתי לעשות זאת פעמים רבות. ממליץ לוותר.

בדוגמאות האחרות שציינת, במקרים בהם אני הייתי נוכח במצב בו מישהו נזקק להשלמת הסכום לקנייה – דווקא החרדים הם אלו שנרתמו, ובכל המקרים (וב"ה היו כמה וכמה) בהם נתקעתי עם רכבי ונזקקתי לסיוע, מתנדבי 'ידידים' או 'אחוקים' שהגיעו – היו חרדים.

ומה איתך?