דלג לתוכן
ב"ה התארסתי עם בחירת ליבי. אני אוהב אותה ויש בנינו קשר מצויין. אך משום מה כשאנחנו מגיעים לבית שלי היא מתנהגת בצורה סגורה. היא לא מתייחסת יפה להורים שלי. כאילו הם פגעו בה. ושאני מדבר איתה על זה היא אומרת שהיא מרגישה ששופטים אותה וקשה לה להיפתח.
ההורים שלי נפגעים מאוד מכך וממש לא שמחים באירוסין שלי. ומדברים איתי על לחשוב
לחתוך את הקשר למרות שכבר התארסתי.
כל המצב הזה שובר אותי ואני נמצא ממש בחוסר אונים.
הייתי שמח לעיצה טובה להתמודד.
שלום וברכה שואל יקר
לפני הכול " מזל טוב " שיהיה לכם רק אושר ואהבת אמת כל חייכם ובחירתך תתברר כטובה ביותר.
קראתי בתשומת לב מרובה את פנייתך ואכן ניתן להבין מדוע אתה חש תחושת חוסר אונים , אין לי ספק כי כל אחד שהיה נתון במצבך היה חש את אותה תחושה כמוך .
בחור צעיר מוצא את עצמו קרוע בין שני הגורמים הכי קרובים אליו , מעבר אחד ניצבת בחירת ליבו ומן העבר השני הוריו שכל כך הרבה השקיעו בו עד שהוא הגיע למצב הנוכחי .
במובן מסוים מצפים מימך לעשות משהו בלתי אפשרי , לבחור בין אהבת חייך לאהבת הוריך , וזה משהו שאני מאמין שהוא גדול על כל אחד ובוודאי על בחור בשלב כל כך שברירי של רגע אחרי ההחלטה להינשא.
אך כדי שנצליח בכל זאת לעשות כאן איזה שהוא בירור אנסה לעשות קצת סדר בחיים שלנו.
כולנו באנו לעולם מיועדים לעבור תהליך התפתחותי שחלקיו המאוחרים הם השלב בו אנו בוחרים בן זוג לחיים ופורשים כנפיים לחיים משותפים .
תהליך זה כולל בתוכו את השלבים הבאים :
א . גיל 0 עד שנתיים השלב בו אנו מזהים את עצמנו בצורה מוחלטת עם האם
ב . בדרך כלל בגילאי 2-6 מתרחש תהליך היפרדות טכני בו הילד יזהה את עצמו כאובייקט נפרד ויבטא את זה בצורה של העמדת דרישות ונסיון לקבל עצמאות כאשר עדיין הוא יזהה את המבוגרים בסביבה כמשענת המרכזית שלו
ג . 6-12 שלב התפתחות בו נתחיל ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ובעצם מתחיל תהליך של היפרדות רגשית מסוימת
ד . 12-18 שלב בו נתנתק לחלוטין מהתלות בהורים ונפתח בהדרגה זהות עם חותם אישי
ה . 18 והלאה זהו השלב בו נמצא את עצמנו מתאימים לזוגיות אינטימית ולקשר בוגר עם הורים וכו'
( הגילאים נתונים לשינויים והם לא מדוייקים )
תהליך התפתחותי זה מיועד להכשיר אותנו לתפקיד אותו ייעד לנו הבורא בעת בואנו לעולם , כאשר היכולת לבצע את ייעודינו כרוך במידה מאוד משמעותית ביכולתינו להינשא ,
אך כמו שפעוט בהיוולדו זקוק לקשר המוחלט עם אימו, קשר המאפשר לו את הישרדותו הפיזית והנפשית , באותה מידה בכדי שנוכל להינשא אנו זקוק המתבגר לתחושה שהוא יכול להסתדר לבד ללא עזרת הוריו ,
ולעיתים במהלך גיל ההתבגרות הוא אף יחווה את הוריו כגורם מפריע , תחושה זו מאפשרת בעצם את הניתוק מהמצב הקודם והמעבר למצב הסופי והוא פיתוח חיים עצמאיים בוגרים שאינם תלויים בגורם כזה או אחר.
כך אנו מגיעים לשלב בו אנו חפצים להגשים את חיינו לצידה של מישהי אותה אנו אוהבים , ואיתה אנו מרגישים שחיינו יהיו טובים פוריים ומאושרים.
התקווה הגדולה היא תמיד שזו תהיה בחירה שגם משפחתי הבסיסית הורים אחים אחיות יקבלו אותה וישמחו אתה , אך החשוב ביותר הוא שאני אהיה שלם ושמח אתה.
אדם שיבחר את בת זוגו לפי מה שמתאים להוריו עלול להיקלע לנישואים קשים ומרים בהם הוא יחווה הכול חוץ מאושר , בעוד שאדם שבחר את בחירת ליבו גם כאשר היא לא הבחירה של הוריו , תהיה לו התמודדות בעיקר בתחילת תהליך בניית הקשר , אך אם הוא ישכיל להתמקד בעיקר יוכל לבנות את חייו עם ב"ל באושר אהבה ופריחה הדדית.
וכעת בוא יקירי נחזור אליך , כתבת התארסתי עם בחירת ליבי , אני מניח שאם בחרת בה כנראה שהיא תואמת לציפיות שלך לחיים , ואם הוספת שהקשר ביניכם מצוין ואתה אף אוהב אותה , כנראה שגם כעת אינך חושב שבחירתך בה הייתה טעות.
רק מה אתה מצפה ממנה שהיא תתנהג עם הוריך לפי הציפיות שלהם , והיא- מה לעשות- לא מרגישה שם מספיק בטוחה.
וזה לא משנה אם זה בעקבות משהו אמיתי או שזו הרגשתה ללא שיהיה משהו מסוים שגרם לזה , עד כמה שכתבת היא לא מזלזלת בהם אלא היא מתנהגת בצורה מסוייגת ומסבירה את עצמה שהיא חשה ששופטים אותה ,
ולפי ההמשך היא כנראה גם צודקת , אם כרגע הוריך לוחצים עליך להיפרד ממנה כנראה הם לא מקבלים אותה כפי שהיא ,
יקירי אין לי מושג מהם יחסיך עם הוריך אך כלל לחיים הנישואים צריך לדעת מהרגע שבחרתי במישהי לחלוק אתה את חיי בכל מקרה בו ניצבים ההורים והיא משני צידי המתרס הארוס או הבעל אמור להיות איתה , מי שהיא נישאת לו זה אתה ולא הוריך ,
מי שאמור לחיות אתה זה אתה ולא הוריך , ומי שהיא אמורה להתאים לו זה לך ולא להוריך .
אין מצווה גדולה וחשובה כמו כיבוד הורים ועדיין אחד משלושת הדברים בהם לא מתחשבים בכיבוד הורים זה נישואים , אנו מצווים להשתדל להתאים את בחירתינו כמה שניתן לרצונם אך כאשר זה לא מסתדר אין מקום למצווה זו.
ברוב המקרים כאשר הבחורה או האישה חווה שארוסה / בעלה עומד לצידה במקום של היא או אמא שלו ברוב המקרים הקשיים ייעלמו , ולאט לאט ייווצר קשר תקין בינה לבין ההורים אך כאשר הבעל מגן על הוריו , היא מרגישה פגועה והיא יוצאת לקרב על זכותה לאהבה ללא תנאי , על זכותה להיות נשואה לבעלה בלבד ללא גורמים נוספים בתוך הזוגיות , והאמת היא גם צודקת.
כאשר אלוקים אומר לנו איך אמורה להיות החוויה של בחירת הגבר באשתו , " על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו " כותב על זה הרמב"ן " רוח הקודש אומרת כן וכו' עוזבים את אביהם ואת אמם ורואים את נשותיהן כאלו הן עמם לבשר אחד וכו' והנה יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם ויראה שאשתו קרובה לו מהם ".
זהו המצב האידאלי , אך מה לעשות ואתה לא נמצא כרגע במצב האידאלי , ומה לעשות והכניסו אותך למצב בלתי אפשרי והציבו אותך במצב נורא , ואם כך יהיה עליך לעשות את השלבים הבאים ,
לפני שאפרטם אני רוצה להדגיש לך אני לא מכיר אותך , וגם את המקרה אני מכיר רק חלקית , אין לי מושג מה הרקע המשפחתי שלך מה סגנון המשפחה ועוד אפילו לא האם היא כלה ראשונה בבית או שיש כבר כלות במשפחה , לכן העצות הם בתקווה שתוכל ליישמם :
שלב א' נוגע רק אליך בדוק עם עצמך האם אתה שלם בבחירתך וברור לך שבחירת ליבך היא אכן בחירת ליבך , זה אומר שקודם עליך לקבל החלטה אישית אני רוצה אותה , וברור לי שאני רוצה אותה.
אם תשובתך הייתה חיובית ניתן להמשיך לשלב הבא.
חזק את יחסיך עם ארוסתך הראה לה כמה אתה מאושר בבחירתך , אל תשתף אותה בקשיים שיש לך מול הוריך כי אז אתה מציב אותה בעמדה בלתי אפשרית , הרי מה אתה מצפה ממנה שהיא תגיד לך אני מוותרת ? שהיא תגיד לך וואו ממש כיף לי אצל הוריך ?
מה לעשות וזה לא כיף .
תשים לב אכן הם ביקורתיים כלפיה ולא משנה מה הסיבה התוצאה היא שהיא מרגישה את זה והיא מרגישה את זה היטב , ולכן מולה זה צריך להיות ברור אם בחרת בה אז זה עד הסוף.
שלב ג' הבהר להוריך שאין על מה לדבר אתה בחרת אל תאפשר להם למצוא נקודות תורפה בינך לארוסתך , כי בכל סדק שהם ימצאו הם ינסו להיכנס ולהרחיבו .
וכאן אני רוצה להבהיר לך משהו אין לי ספק שהם רוצים את הטוב ביותר עבורך , אך צריך לזכור גם הורים הם בני אדם ולא מלאכים , גם הורים יכולים לטעות , ולצערנו פעמים רבות הקושי לשחרר את הילד גורם להם לעשות צעדים מאוד לא נכונים ,
לעיתים יש להם דמיון על צורה מסוימת של קשר עם הכלה וכשזה לא מצליח הם מחליטים שזה פשוט לא מתאים לילד , ולעיתים יש להם אופי קצת שתלטני שגורם להם לחלום על כלה כנועה לרצונם וכשזה לא קורה הם בלי לשים לב הורסים לילדיהם את החיים , והאמת שהכול נובע מאהבה רק לעיתים אהבה שורפת ,
שלב ד' נכון כבר נוצר החיכוך אך נסה לאט לאט לעצור את ההידרדרות אל תאמר להם שהיא חשה שהם מבקרים אותה ולכן היא מתרחקת חזק אצלם את ההבנה שפשוט לוקח לה זמן להיפתח והאמן לי זה מאוד מצוי שלוקח להן זמן להיפתח , נסה למצוא איזו שהיא מחמאה שכלתך אמרה שאתה יכול ליחס אותה להוריך וספר להם שהיא החמיאה כך , ועוד נקודות קטנות שיוכלו לקרב בין שתי העולמות ,
כל זה רק אם לך ברור שאתה בוחר בה , אך אם לך יש ספק אז אל תאמלל אותה שחרר אותה לפני שתשבור את ליבה לרסיסים , אם לך לא ברורה הבחירה בינה לבין הוריך היה גבר ואל תאמלל בחורה שלא עשתה שום דבר רע לך , היא לא אמורה להיות סוג ב' בקשר אישה אמורה להיות במקום הראשון לפני כולם ,
אך אם כן בחרת בה דע לך שלעיתים זה לוקח זמן אבל בסוף גם היחסים עם ההורים מגיעים לאיזון ותוכל בעז"ה לצחוק על התקופה הזו ,
יקירי לסיום אאחל לך שתזכה לחיי אושר ואהבה המגיעים לך
ובאם יש לך שאלות נוספות או תרצה הבהרות אשמח אם תפנה שוב
בהצלחה
יהודה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
ועוד זווית.
אם הקשר בינך לבין ארוסתך תקין לחלוטין כשאתם נפגשים אתה מרגיש ריגוש ופרפרים נעים לך במחיצתה וכשאתה נפרד ממנה אתה שמח וללא רגשות אשמה! אני מניחה שהיא בחורה טובה ונורמטיבית ואכן היא מרגישה שהוריך אולי שיפוטיים כלפיה.
מנגד(!!!!) יש סיטואציות שהורים צופים על קשר מרגישים חוסר שביעות רצון מהארוסה החדשה והם אכן צודקים!!!
ואחרי חתונה תגלה את עצמך קופץ להורים פעם בחודש בקושי אחרי טרור בבית ועל כל שיחה אליהם גזלייטינג והנקפות מצפון.
תבדוק היטב, בבקשה, אחרי חתונה זה מאוחר מדי.