שלום לך שואלת יקרה!
מרגש לשמוע אשה צעירה כל כך שעסוקה כל כך ברצון לקיים רצון ה' ומליאת מצפון על מחשבה שמא אולי לא קיימה את רצון ה' כראוי. תבורכי משמים בכל טוב, בכח בשלווה וביכולות לגדל ילדים בריאים ושלמים לאהוב אותם, אך לא רק לאהוב אותם אלא לאהוב גם את עצמך ועל כך אני רוצה לדבר.
אני חושב שיש כמה הנחות שאת מניחה שחשוב להתבונן בהם עוד. ובכן, קרה לך מקרה ואת הבנת ממנו מה שהבנת. הבנת שה' יודע יותר טוב ממך מה טוב לך ואם לא טוב לך להיכנס להריון לא תכנסי, ואם טוב לך תכנסי. כשנכנסת להריון לא השלמת עם המציאות והיה לך משבר מכך. ועדיין הייתה לך תקוה שתפילי, וזה ב"ה לא קרה. ההמשך ברור.
עכשיו ננסה לחשוב על מה שקרה ונראה מה אולי לא נכון בכל התהליך. אחרי ההפלה, הגעת למסקנה שאת לא צריכה להחליט לא להיכנס להריון, אם לא טוב לך להיכנס להריון ה' יגרום שלא תכנסי. אם היית מאמינה בזה באמת, היית מאד שמחה כשנכנסת להריון, כי בורא עולם שיודע יותר טוב ממך מה טוב לך החליט בשבילך שתכנסי… אבל כפי הנראה משהו בלב גרם לך לא להאמין בזה עד הסוף ולכן לא כל כך שמחת…
ובכן, אני בכוונה לא יתמקד כעת על ההחלטה הזו של מניעת הריון כן או לא, כי יש הרבה מה להרחיב עליה ולדבר מה הם התנאים הנכונים להכרעה כזו. אפנה אותך בסוף התשובה לתשובה אחרת שכתבתי בנושא הזה. אני בכוונה לא רוצה להתמקד בשאלה עצמה על מניעת הריון, אלא בשאלה שיכולה לנגוע בהרבה נושאים נוספים בחיים. כמו, האם לעשות משהו יותר בשביל להתפרנס, האם לעשות משהו בשביל בריאות הגוף או בשביל בריאות הנפש, בשביל זוגיות טובה, בשביל חינוך הילדים, וכך האם לפעול בתחומים נוספים בחיים, או שמא לתת למציאות להתגלגל בלי הכוונה שלי.
האם נכון להתנהל בחיים באופן כזה שבטוחים שמה שצריך לקרות יקרה, ולא להיות אקטיבי. כי בורא עולם יודע מה נכון ומה טוב וממילא למה להתערב. האם כך נכון?
תחשבי מה היה עושה אברהם אבינו אם היה חושב כך, כשגילה לו הבורא שהוא הולך להפוך את סדום, אברהם התווכח עם ה', וניסה לבקש שסדום לא תיהפך. נכון לא תמיד הוא ביקש, כשה' ציווה עליו לעקוד את בנו הוא עקד. אבל כשהוא בישר לו על מהפכת סדום הוא התווכח וביקש שסדום לא תיהפך, מדוע כאן הוא התווכח וכאן לא, זו סוגיא בפני עצמה שצריך ללמוד אותה, אך בהחלט רואים שאברהם אבינו החליט החלטות ופעל, וכך גם כשהיה נראה שיש גזירה מאיתו ויתברך הוא ניסה לפעול. וכך הוא פעל כל חייו, כשהייתה מלחמת המלכים הוא החליט שהוא צריך להתערב, הוא התערב ולחם, הוא לא אמר אם בורא עולם היה רוצה שלוט יישאר בחיים הוא יתברך יציל אותו.
כך גם משה רבינו כמה וכמה פעמים התווכח עם ה', ובקשתו התקבלה, וגם לפעמים הוא החליט להתערב ולנסות לשנות. וכך לאורך התנ"ך אם תשימי לב היטב תראי פעמים רבות בהם הצדיקים לא הניחו לדברים לקרות. הם הבינו שעליהם מוטל לפעול ולשנות ולהחליט.
אנחנו לא מדברים עם ה', ואילו היה מדבר איתנו לא היה לנו את הידיעה מתי המקום שלנו לנסות לבקש אחרת ומתי לא. אבל דבר אחד ברור, ירדנו לעולם לפעול ולעשות, והבורא יתברך נתן לנו לב מרגיש ומח לחשוב, ויכולת להכריע מתי לפעול ומתי לחדול. לפעמים אנחנו מכריעים נכון לפעמים אנחנו טועים בהכרעות, אבל אבוי לו לאדם שמחליט לא לחשוב ולא להכריע. אדם שלא מחליט ולא לוקח אחריו על מעשיו ודאי לא עושה את תפקידו.
אין מציאות בה אדם מבין שיש ספק, ומבין שיתכן שלא נכון שיקרה משהו, ובכל אופן נכון לתת לזה לקרות, כי בורא עולם יודע יותר טוב ממך מה צריך לקרות. זו הסרת אחריות לא נכונה. אם אשה נמצאת במצב שאסור לה להיכנס להריון, והיא נכנסת, היא חסרת אחריות. וכך גם להיפך כמובן, אם היא יכולה להיכנס להריון ולא עושה מה שצריך בשביל להיכנס היא גם חסרת אחריות.
בורא עולם נתן לנו חיים, ונתן לנו אחריות על החיים שלנו ועל היכולת שלנו לפעול. הוא נתן לנו כלים לפעול. נתן לנו מח ולב בכדי להכריע הכרעות על החיים שלנו, ואסור לנו לברוח מהאחריות הזו.
כפי הנראה זו התחושה הפנימית שהייתה לך בלב, את הרגשת שזה לא נכון להסיר את האחריות. ולכן כשבהמשך נכנסת להריון לא סמכת על כך שזה מה שנכון בשבילך, כי יש לך לב מרגיש ויודע שזה לא טוב בשבילך. ובתוכך פנימה גם ידעת את הדבר הנכון שהסרת אחריות באצטלה של אמונה כביכול, איננה נכונה.
ובכן שיהיה לך ברור. זה שנכנסת להריון, לא מהווה ראיה שזה מה שבורא עולם רצה שיקרה. יש הרבה דברים שאנשים פועלים בעולם והם קורים אפילו שזה לא רצון ה'. בורא עולם נתן לנו עולם שיש בו יכולת בחירה, וגם יכולת לפעול נגד רצונו. ולא כל מה שאדם מצליח בו מהווה ראיה שזה נגד רצון ה'.
אדם צריך לפעול מתוך רצון לעשות רצונו של בורא עולם. לשם כך אנחנו כאן. אבל לא דרך סימנים. יש איסור בתורה לפעול מתוך סימנים "לא תנחשו" (ויקרא יט, כו, ראי שם ברש"י). בשביל לדעת את רצון ה' צריך אדם ללמוד תורה ולנסות לדלות מתוך התורה מהו רצון ה'. אם הוא לא מצליח לבד כי הוא לא תלמיד חכם מספיק עליו לשאול תלמיד חכם. כשיש שאלה שקשורה לחיים האישיים, כמו שאלה של מניעת הריון, ורוצים לדעת מה נכון כעת, מה רצון הבורא, יש קודם כל לדעת היטב את המציאות בה האשה נמצאת, את מצבה הרגשי והפיזי. ולבדוק האם נכון לה כעת ללדת או לא. ואחר כך עם הנתונים הללו לנסות לחשוב מה נכון לפי התורה הקדושה.
אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם ירא שמים שאפשר להאריך איתו בנושא ולפרוס לפניו את כל המציאות עם כל המורכבות שלה ולפי זה להחליט [ללא התייעצות ארוכה בה אפשר לפרוס את כל הצדדים הרי זה כאילו לא שאלו], אני מדגיש, מדובר על התייעצות, לא על הסרת אחריות ממך ולשים אותה על תלמיד חכם שאת שואלת אותו, התייעצות בכדי לברר את הסוגיא, ואת ההחלטה את צריכה להחליט. אסור בשום פנים ואופן לתת למציאות להכתיב את מה שיקרה בלי לקחת אחריות על מה שיקרה.
כמובן שאין לך מה להצטער על העבר. ב"ה שזכית בילדה בריאה. נשים רבות לא זוכות להיכנס להריון, את זכית. עלייך להודות על כל רגע ולתת לילדה כל מה שביכולתך לתת, ליצור איתה קשר אימהי טוב זה יעשה לך טוב וגם לילדה טוב. אבל בכל מה שקשור להמשך עלייך להבין שבורא עולם מבקש ממך להחליט על חייך. כשתביני שאת היא המחליטה על חייך, לא תרגישי עלה נידף ברוח שלפעמים המציאות מוכתבת לך אף שהיית יכולה להכתיב מציאות אחרת.
יש מקומות בהם האדם לא מחליט. לא בכל דבר האדם מכתיב את חייו. יש דברים שנגזרו מלמעלה. אבל יש דברים שאדם גוזר על עצמו. בדברים בהם יש יכולת לאדם להחליט, בורא עולם רוצה שהאדם יחליט. אם תחליטי על חייך ותקחי את מלוא האחריות, תהיי שמחה אחר כך גם במה שאת עושה ולא תהיי עם מצפון.
את כותבת שאולי את לא מאמינה בעצמך מספיק, כשאת מתכוונת לכך שאת אולי לא מאמינה מספיק בכח שלך ללדת. ואני אומר לך שאת לא מאמינה בעצמך מספיק בנושא אחר. את לא מאמינה בעצמך מספיק, שיש לך יכולת להכריע ולהחליט החלטות על החיים שלך בעצמך. בורא עולם נתן לך כלים להחליט החלטות, תשתמשי בהם. תאמיני ביכולת שלך לחשוב, לדון, ולהכריע.
אדם שלוקח אחריות ומכריע לעצמו ומחליט החלטות לפעמים טועה. כי כך הוא האדם, לא תמיד אדם צודק. אבל עדיף אדם שמחליט לפעמים החלטות לא נכונות. על אדם שלא מחליט בכלל על חייו. הבריחה מלהחליט היא בריחה מלהיות אדם שבוחר ומחליט על חייו.
אני מברך אותך שתזכי לכוון בהחלטות שלך לרצון הבורא יתברך. שתשמחי בהחלטות שלך, ושתחיי חיים מאושרים וטובים.
בברכה מרובה
שלמה
[email protected]
לתשובות שלי על מניעת הריון:כאן
תשובה נוספת:
וכאן
דלג לתוכן
תגובה אחת
יישר כוח על התשובה.
לפותחת השאלה, ה' נתן לך אמצעי מניעה וגם נתן לך שכל ואפילו שם רבנים בדור שאפשר לשאול.
כל זה כדי שתוכלי לעשות את ההשתדלות המתאימה לך.
בדרך הטבע רוב הנשים יכנסו להריון בלי אמצעי מניעה, ואם את לא עושה השתדלות למנוע, את לא יכולה להאשים את ה' שאמר שהוא יפעל בדרך הטבע בדר"כ.
תהיי קשובה לעצמך ואם את במצב שאם תיכנסי להריון, תנסי להפיל אותו, אל תכנסי להריון.