דלג לתוכן
שואלת בקשר לבעלי הוא די מכור לסרטים ולקבוצות וואצאפ בעיתיות. וזה מאד מפריע לי הוא אומר שזה מה שהוא ואם אני לא רוצה הוא יראה בשירותים או מחוץ לבית….
העניין שהוא לא מעסיק את עצמו בשום דבר אחר ולא מעוניין באף תעסוקה אחרת….
משעמם וזה מעניין אז זה מה יש.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, תוכלו לעזור לי?
שלום וברכה,
שאלתך קצרה וכואבת. ניכר בה כי את לוקחת את האחריות על הקשר ביניכם. את דואגת לבעלך אכפת לך ממצבו מבחינה ערכית. ומפריע לך מאוד במה שהוא מעסיק את עצמו כאשר הוא משועמם. את מנסה לשוחח אתו על כך, ולבטא את חוסר הנחת שלך מזה. והוא לא נענה לך. מאוד יפה בעיני שאת לא מרימה ידיים, ופונה בשאלה מה ניתן לעשות. האחריות שלך ראויה בהחלט להערכה.
איני מכיר אתכם ואת רמת הקשר הזוגית שלכם. ולכן אשתדל לענות באופן כללי, בתקוה שתוכלי למצוא בדברי משהו שיתאים לך.
את כותבת שמאוד מפריע לך ההתמכרות שלו לסרטים ולתכנים מלוכלכים. מאוד חשוב לברר מדוע זה כל כך מפריע לך. האם את דואגת ליראת שמים שלו. האם מפריע לך שהוא משועמם ולא יודע להעסיק את עצמו. אולי מפריע לך מאוד, כי את מרגישה אשמה במה שעובר עליו.
דבר ראשון, חשוב להבין כי למרות שהתורה אומרת 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד', ומכאן החובה לבני הזוג להתקרב ולהתאחד. עדיין במציאות הפשוטה הם אינם 'בשר אחד'. הם שני אנשים נפרדים ושונים, לכל אחד צרכים שונים, אופי שונה, ותכונות שונות. כל אחד ורצונותיו, מחשבותיו, אהבותיו, ויצריו. כל אחד והרקע המשפחתי ממנו הוא בא. כל אחד וסיפור החיים שלו. וכן כל אחד עם ההתמודדויות והאתגרים המיוחדים לו.
הרמה הרוחנית של בעלך, יראת השמים שלו, וכל שאר העניינים שבהם הוא מעסיק את עצמו, זה ההתמודדות הפרטית שלו. ענין שלו אך ורק עם עצמו. ובהחלט שום דבר מכל מה שהוא עושה, ממש לא אומר עלייך שום דבר. גם כאשר הוא מעסיק את עצמו בלכלוך ורפש, זה לא נוגע בך ובעדינות שלך.
התיאור שלך על השיח ביניכם, נשמע כמו דוגמא טובה למצב שקורה הרבה פעמים בין בני זוג. כאשר אחד אומר משהו מתוך כונה טובה, אך השני ממש לא שומע את זה כך, ומקבל את הדברים כביקורת.
אני בטוח שאת דואגת לו ואיכפת לך מהדברים שהוא שקוע בהם. אבל מהתגובה שלו נראה שהוא לא שומע את הדאגה שלך. הוא שומע שיש לך ביקורת על מה שהוא עושה. הוא שומע שאת לא מקבלת אותו כפי שהוא. הוא חש שאת רוצה לשנות אותו. ומכאן המבוי הסתום. הוא מספר לך שזה מה שהוא ואי אפשר לשנות אותו.
כפי שאת רואה, בגלל שהוא תופס את הדברים שלך כביקורת, הוא מסרב לקבל אותם. הוא מתעקש להישאר במקום שלו, ככה אני וזהו זה.
הייתי רוצה להזמין אותך לחשוב, האם יש דרך שונה וצורה אחרת להביע את הכאב והדאגה שלך אליו, באופן שהוא יוכל לשמוע ולקבל את זה. האם יש אפשרות אחרת כיצד לספר לו כמה את אוהבת אותו וכמה אכפת לך ממנו. האם את יכולה לספר לו, כמה את מעריכה אותו, איך את רואה אותו, את המעלות ואת הכישרונות שלו, באופן שהוא יסכים איתך לגמרי שזה מה שהוא…?
אני בטוח שכאשר הוא יחוש את אהבתך, דאגתך, והערכתך אליו. לדברים שלך תהיה השפעה גדולה עליו, הם יתקבלו ויכנסו ללבו.
וכאן אני רוצה לעבור להגדרה שלך מכור לסרטים.
חובה להבין כי התמכרות למדיה מצריכה טיפול מקצועי.
להלן כמה סימנים שעשויים להעיד על התמכרות ומצריכים טיפול:
• תחושה טובה במיוחד מין "שמחת יתר" בזמן הצפיה במחשב.
• קושי להתנתק ולהפסיק את השיטוט והגלישה ברשת, לצורך פעילות אחרת.
• שינוי הרגלים, הימנעות מפעילויות אהובות והעדפה של המסך על פני על כל פעילות אחרת.
• בדידות ואבדן קשרים חברתיים, סירוב לצאת מהבית או להיפגש עם חברים כדי להישאר מול המסך.
• עיסוק במחשבות על המסך גם כאשר עסוקים בפעילות אחרת (צפייה דמיון, תכנון).
• עליה מתמדת בהיקף ומספר שעות השימוש.
• כעס ורוגז כשמונעים ממנו זמן מסך.
• תחושת עצבנות, מתח או דכדוך בלי המסך.
אין זה פלא שצריכה מרובה של מדיה וסרטים, עשויה ליצור התמכרות ממש. המדיה מספקת ענין רב. שלל הצבעים, הצלילים, וההתרחשויות, מעניקים הנאה רבה, וסיפוק מידי. בידור וכיף ללא צורך להתאמץ. ולכן שעות רבות מול מסכים יוצרים תחושה שהעולם האמיתי נראה ממש לא מעניין ומשעמם, משום שכלום לא קורה בו.
יש הטועים לחשוב שהעיסוק במדיה וצפיה בסרטים מטרתם בעיקר לשם גירוי וסיפוק יצרי. אך האמת שהעיסוק הזה יכול לנבוע מהרבה סיבות מגוונות. לעיתים החיפוש עצמו הוא המטרה, הוא יוצר עניין, דריכות, ציפיה, והתלהבות.
רוב ההתמכרויות מתחילות בכאב ומצוקה רגשית. תחושות כמו חרדה, חוסר בטחון, דימוי עצמי נמוך, אשמה, תסכול, ואכזבה. והבריחה אל המדיה היא נסיון להימנע מהתחושות הקשות.
ולכן כדאי לברר האם אכן מדובר בהתמכרות שיש צורך לפנות לסיוע וטיפול מקצועי.
וללא קשר מומלץ כמובן למצוא את הדרך למלא את היום בתעסוקה ועשייה משמעותית. שלא יהיו שעות ארוכות של שעמום.
מאחל לכם חיים טובים ומאושרים, זוגיות קרובה מכילה ואוהבת.
הצלחה מרובה
אברהם פ
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
© 2026 אקשיבה · מופעל על ידי עמותת אגודה אח"ת – האגודה לאחריות חברתית תורנית (ע"ר 580593960)
פרטיות שלך חשובה לנו
האתר משתמש בעוגיות הכרחיות ובכלי מדידה כדי לעבוד ולהשתפר. בהסכמתך נשתמש גם בכלי פרסום של Meta, כדי להגיע לעוד אנשים שצריכים אוזן קשבת. בעמודי השאלות, בטפסים ובצ'אט לא פועלים כלי פרסום בכל מקרה. מדיניות הפרטיות
תגובה אחת
סליחה על התגובה הקשוחה שאני הולך לכתוב.
אכן כותב התשובה היה עדין… וכתב את מה שאני יכתוב יותר עדין….
אבל….
את כותבת שבעלך אומר לך שהוא יצפה כל הזמן ואפילו בשירותים, אז הוא פשוט לא רואה אותך!! ובגלל התלות שלכם, את מוותרת לו לפעמים העיקר שיהיה רגוע…
הייתי מציע לך דחוף ללכת לייעוץ ולטיפול ויפה שעה אחת קודם!!
גם אם הוא לא ירצה…
יש המון מקומות, או בעירייה במחלקת הרווחה יש מחלקה שמטפלים בזה בחינם.
או ברטורנו, שם איך שידוע לי יש מענה גם לנשים של מכורים.
תצילי את עצמך כמה שיותר מהר!!!! ולא דווקא בגירושין חס וחלילה.
אלא בטיפול טוב.
בהצלחה!!!!!!!!!