שלום לך שואל יקר:

אשריך שזכית להימנות על יחידי הסגולה, אשר קשייהם ואתגריהם הם סוגיות הקשורות לעולם הנצח, ולא לחיי שעה כלים. זכית להיות עובד ה' באמת ולהתייגע ולהתאמץ בעבודת האלוקים.

דע כי מעטים ממש זוכים לכך, ועליך לשמוח מאוד על שאתה ביניהם.

אתה מעלה את השאלה הגדולה כיצד ניתן לקבל את ההשפעה המיוחדת הניתנת בחגי ישראל, וכיצד בוררים את מה שניתן לקחת אותו עימנו להמשך השנה.

זו אכן שאלה חשובה מאוד. לעיתים אנו מוצפים בפרפראות ורעיונות רבים ויפים על משמעות החג, אך מרוב עצים, לפעמים היער כבר לא נראה…

אודה ולא אבוש. שאלתך היא שאלה מצוינת, ובמשך כמה ימים התחבטתי בדברים, ולא ידעתי כיצד להשיב לך.

לבסוף שוחחתי עם תלמיד חכם אחד, ויחד מצאנו נתיב שאולי ימצא מסילות בליבך.

אנסה להציע בפניך את הדברים:

את תשובתי אחלק לשתיים:

ראשית אשיב לך בפשטות, כי אכן הצדק עימך. הרמח"ל בדרך ה' מבאר שבכל חג חוזרת ונשפעת ההשפעה המיוחדת של אותו חג, ויש לנו את האפשרות לנצל את היום כדי לקבל מלוא חופניים שפע רוחני, מהעניינים המיוחדים לאותו חג.

כדי לדעת מהו עניינו של החג, קיימים מגוון ספרים העוסקים בכך, ומומלץ מאוד למצוא אחד כזה אשר יש בו כדי להרוות את נפשך.

מציע לך לחפש אולי בספרי הרב פינקוס, או בסדרת שפתי חיים על המועדים. יתכן שדווקא הספר "יסוד ושורש העבודה" ימצא מסילות בלבבך.

לא חשוב איזה מהם תבחר, אך מה שחשוב הוא, למצוא את הספר שיסביר לך בבהירות מהי עבודת היום, ולהשתדל ליישם את אשר למדת ככל יכולתך.

כמובן שלא עליך המלאכה לגמור. מספיק אם בכל שנה תתמקד בעבודה מסוימת בענייני היום. אין סיבה להצטער שאינך יודע את כל הסודות והפירושים. זה בהחלט לא מוטל עליך.

אמנם, לאחר שאמרתי לך את הדרך הפשוטה של עבודת היום, ברצוני להציע לך רובד שונה:

חשוב על המקרה הבא:

אדם טס לחו"ל לראשונה בחייו. כאשר אדם יוצא בפעם הראשונה מהארץ שבה הוא נולד, ובה הוא חי כל ימיו, הוא נתקל במחזות מופלאים ומרתקים, שאין לו יכולת אפילו, לתת להם שם ותיאור.

הצבעים השונים, בליל הריחות, המראות הלא שגרתיים, נכנסים למוחו, ונמצאים שם בערבוביה. הוא נחשף פתאום לתרבויות ומנהגים שהוא מעולם לא דמיין.

זה מסחרר לגמרי. זה מבלבל ממש.

תאר לעצמך מה יקרה כאשר הוא ישוב ארצה לאחר זמן מה.

ילדיו ייגשו אליו, וישאלו אותו: "אבא איך היה?" "מה ראית?"

אין תשובה לשאלה הזו!

חוויות הן דבר שדורשות זמן. הן דורשות עיבוד.

ייקח זמן רב, עד שהתייר יוכל לתת הגדרות ומילים לחוויות אותן חווה.

אלו חוויות שיותירו בו רושם עז, שיתכן שישנו לו את תבניות החשיבה שלו, לנצח…

אבל זה יערך זמן.

שואל יקר!

החגים הם בדיוק החוויה הזו.

אנו מגיעים לפסח. ופתאום רואים עולמות עליונים..

מצד אחד מגיע מרור, מהצד השני בא חרוסת, מולנו ניצבות להן ארבע כוסות.

בליל של חוויות נשגבות ומרוממות.

אתה הולך לבית הכנסת, הרב מסביר על המשמעות הפנימית של היציאה לחירות. בליל הסדר מישהו נותן הסבר עמוק על התוכן של האפיקומן…

הכול כל כך מבלבל.. הכול כל כך לא מסודר.

אבל מצד שני, ככה קולטים חוויות… זו חוויה.

כאשר אתה מגיע לקבל השפעה והתעוררות מהחג, לא תמיד הדברים צריכים ללכת דווקא בצורה מתמטית. לא תמיד חייב להיות מסר ברור ומיידי.

יש מקום גם לחוויה שמחלחלת לעומק, אך באיטיות.

כל שנה אתה שומע עוד רעיון, חווה עוד רובד של החג,

ופתאום לאחר כמה שנים נוצקת לה תמונה בהירה, בכמה מימדים של עבודת החג.

תן ללב דרור. אל תאסור אותו בכבלי המוח.

הרשה לו לשמוע רעיונות שונים ומגוונים, ואפשר לו לשמוע את מגוון צלילי החג.

דע לך שעבודת החג יכולה לכלול את שני הדרכים עליהם דיברנו.

מצד אחד עבודה מסודרת ומדויקת, ומהצד השני ספונטניות, ולב פתוח.

נסה לך מזה וגם מזה אל תנח את ידך.

מאחל לך שתצליח בשאיפתך הטהורה לקבל את האורות הגדולים של החגים, ומזמין אותך לשוח ולשוחח בכל עת שתחפוץ.

דניאל אברהם.