The Butterfly Button
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?

שאלה מקטגוריה:

לא יכול יותר, פשוט לא יכול.
אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי.
מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך.
מצד שני, כל פעם שאני חושב על זה באמת, כואב לי ממש. הרי אני, בעזרת ה', עוד מעט אתחיל שידוכים, ומישהי מחכה לי איפשהו בעולם – מישהי שחשובה באמת – ואני מרגיש כל כך לא בסדר עם זה שאני מדבר עכשיו עם בנות אחרות.
והכי גרוע, אני לפעמים חושב לעצמי: למה בעצם זה אמור להיות בעייתי? הרי אני לא נפגש עם אף אחת. גם אם ממש מתחשק לי, אני יודע לשמור על גבולות, וכל עוד לא התחתנתי – מה זה משנה שאני מדבר עם אחרות?
אבל אני יודע באמת שזה לא נכון, וזה לא בסדר מה שאני עושה; וזה מכאיב לי ומכביד. בפרט שאני רואה בחורות סמינר ואני חושב לעצמי שזה מה שאני מחפש, לא כל מיני בנות באינטרנט.

וזה מביא אותי לעוד משהו שקשור לזה: כל פעם שאני הולך ברחוב ורואה בחורה שהיא הטעם שלי – לא משנה אם זו חילונית, דתייה או חרדית – הלב שלי מתכווץ. כי אני רוצה בחורה כזו, אבל לא יכול לגשת לכל אחת מסיבה אחרת.
ואני גם מבולבל כבר, מרגיש כמו רבקה אמנו עם יעקב ועשיו: אני עובר ליד חילונית – אני רוצה אותה כי היא מושכת לי את העין; עובר ליד בחורת סמינר – אני רוצה אותה כי היא מושכת לי את הלב. וכל זה מכאיב מדי כבר.

אבל זה עושה לי רע בלב אני אחר כך רואה בחורות סמינר ברחוב אומר לעצמי תראה זה הדבר האמיתי!!! כזו בחורה אני מחפש אבל בקשר טהור של נישואין ואהבה אמיתית!!

אבל מצד שני קשה כל כך להתנתק

למה זה לא יכול להיות פשוט? למה כל פעם שאני רואה בחורה זה מכאיב לי כי אני רוצה אותה?
אני עוד לא רוצה להתחתן, כך שכרגע זה לא הפתרון, ואני מרגיש חסר אונים.

אני גם חווה מהקשרים הללו ריחוק מעבודת ה'. פתאום, כבר דברים שהיו חשובים ומלאי רגש בעבר – כבר לא מה שהיו.
קשה לי להתפלל, קשה לי ללמוד. הטעם המתוק שהיה לי בעבר נעלם, ואני לא מפסיק לבכות על כך.
היו לי גם נפילות באינטרנט, לצערי הרב; דברים שגרמו גם לירידה ברוחניות ועדיין.
ואין דבר שאני רוצה יותר מאשר להתחזק שוב, ולשוב לעבוד את ה' עם מלא רגש ועוצמה; לשבת ליהנות מדף גמרא או איזה תוספות מוקשה.
אבל אני לא יודע איך לשבור את המחיצה הזו שמסביב ללב שלי.

אני גם חווה מהקשרים הללו ריחוק מעבודת ה'. פתאום, כבר דברים שהיו חשובים ומלאי רגש בעבר – כבר לא מה שהיו.
קשה לי להתפלל, קשה לי ללמוד. הטעם המתוק שהיה לי בעבר נעלם, ואני לא מפסיק לבכות על כך.
היו לי גם נפילות באינטרנט, לצערי הרב; דברים שגרמו גם לירידה ברוחניות ועדיין.
ואין דבר שאני רוצה יותר מאשר להתחזק שוב, ולשוב לעבוד את ה' עם מלא רגש ועוצמה; לשבת ליהנות מדף גמרא או איזה תוספות מוקשה.
אבל אני לא יודע איך לשבור את המחיצה הזו שמסביב ללב

 

ואם כבר אני כותב אני אוסיף עוד דילמא אני פוחד ממה שיהיה בשידוכים

האם לספר? לא לספר? האם זהו דבר שאסור להסתיר או אם אפסיק עכשיו זה כבר לא יהיה רלוונטי ומימילא אין צורך לספר?

מה היא תחשוב עליי בחור שמדבר עם בנות???

תודה ענקית על כל העזרה

תשובה:

שלום וברכה לך!

ראשית, מעריך אותך מאד על פנייתך והחיפושים שלך סביב הנושא שהעלית בשאלתך. לצערנו יש רבים בגילך שחווים דברים דומים למה שאתה מתאר, אך אין להם את הגדולה הרוחנית והאומץ שיש לך, לשאול, לחקור ולנסות לבדוק האם הם פועלים נכון. רבים מרשים לעצמם ללכת אחר תחושותיהם ולהיסחף במערבולות האהבה, מבלי לעצור רגע ולבדוק מה זה גורם לטווח הארוך, כיצד זה ישפיע על המשך חייהם, והאם זו הדרך הנכונה ללכת בה. אתה זכית בהיותך בעל דרגה רוחנית מספיק גבוהה, בעל אומץ אישי ויוזמה, שהנך מסוגל לעצור ולשאול, לעשות בירור ולבדוק האם מה שעובר עליך תקין וראוי או שמא יכולה להיות מכך בעיה כלשהי. מעריך אותך על האומץ והיכולת, ובטוח שבעז"ה בדרך זו עוד תגיע רחוק.

לגופם של דברים, אנסה להסביר מה עובר על בחור בגילך, מדוע מגיעים התופעות שתיארת, ומה המשמעות של לתת דרור לרגשות כל עוד אינך נמצא בקשר זוגי קבוע. מקווה שהסבר הדברים יתן לך תמונה רחבה יותר, כך שתוכל בעצמך להגיע למסקנות על מה שבאמת טוב לך בתקופה הזאת של החיים.

העולם נברא כך, שהמשך קיומו תלוי בקשר המיני שבין איש לאישה. ללא קירבה בין המינים, לא היו נולדים ילדים, לא היה העולם מתרבה ולא היתה לנו כל המשכיות.

כדי שהעולם ימשיך להתקיים, צריכה להיווצר משיכה הדדית בין המינים, כזו המביאה בהמשך לקשר מיני, ובעקבותיו הריונות והולדת ילדים.

בדרך הטבע, לא היתה סיבה שגבר יימשך דווקא לאישה. אדם נמשך אל הדומה לו, וקשר למישהו השונה ממני, במינו, בטבעו ובאורחותיו, אינו דבר טבעי. לשם כך ברא הקב"ה את מנגנון האהבה הטבוע בנו. מנגנון זה גורם לנו להתאהב במי שיפה/מושך בעינינו, או במראהו החיצוני, או בתכונותיו הפנימיות או בחכמתו וכו'. הקב"ה ברא מנגנון זה כך, שרוב בני האדם יתאהבו בבן המין השני, וכך נוצר קשר שיכול להביא לקיומו של העולם. הוא ברא באישה מנגנון המתאהב בתכונות ומראה גברי, וברא אצל הגבר מגנון המתאהב בתכונות ומראה נשי. כך נמשכים בני שני המינים זה לזו, וכך נוצרת זוגיות בריאה וברת קיימא.

מנגנון האהבה אותו הזכרתי, מופיע אצל האדם בדרך כלל במהלך גיל ההתבגרות – אצל בנים בגילאי 13-17, ואצל בנות אף מוקדם יותר, בגילאי 12-16. בעבר היה זה הגיל שבו התחילו לחפש את בן/בת הזוג, ולכן המנגנון הופיע בדיוק בזמן הנכון בכדי למצוא זוגיות טובה וקבועה ולהקים בית ומשפחה. כיום בעולם המודרני (וגם בעולם הישיבות) הצעירים זקוקים להתבגרות ארוכה יותר בטרם יקימו את ביתם. הם זקוקים ליציבות נפשית, השקפתית וכלכלית בטרם יפנו להקים משפחה, ולוקח מספר שנים להשיגה. על כן נוצר פער של 5-10 שנים בין הרגע שבו מופיע המנגנון אצל הגבר ועד הרגע שבו הוא מוצא את זוגתו הקבועה, נמשך אליה ובונה איתה בית. במהלך השנים הללו המנגנון בוער באדם הצעיר, הוא נמצא בשיא כוחו ומשיכתו, אך אינו יכול לתת פורקן למנגנון זה ביצירת קשר קבוע ויציב. עקב כך מגיעים צעירים רבים למבוכה, בלבול, ונפילות עם קשרים ארעיים (וירטואלים או מציאותיים) שמביאים עמם סיפוק רגעי וחולף למנגנון האהבה והמשיכה המינית. הסיפוק הארעי חולף עד מהרה, ולאחריו נותרים עם רעבון גדול יותר (וכמו שאמרו חז"ל: "אמר רבי יוחנן, אבר קטן יש בו באדם, מרעיבו שבע, משביעו רעב", סוכה נ"ב, ב'). נפילות אלו גם מביאות בעקבותיהן בלבול רגשי, שחלקים ממנו תיארת בשאלתך.

קשר ארעי עם בחורה הוא מפתה וקל. לא צריך להתאמץ מדי, יש סיפוק רגשי מיידי, והרגשות הנעימים שאתה מקבל ממנו מגיעים כמעט ללא השקעה מצידך. אינך צריך להשקיע בחיזור משמעותי אחריה, אינך צריך לספק את צרכיה הכלכליים של הבחורה ואינך זקוק להשקעת משאבים גדולים כדי לקבל ממנה את מה שהיא נותנת. בכך אתה בעצם משקיע חלק מהמנגנון שהקב"ה טבע בך, ברגשותיך, בנשמתך, כדי לבנות בית ומשפחה, בקשר רגשי זמני שחולף מהר מאד. זה מפתה, זה קל, אבל זה גורם לך לבזבז חלק מהמשאבים היקרים שהקב"ה נתן לך לבנות אתם בית ומשפחה, על הנאה רגעית וברת חלוף.

קשר יציב עם בת זוג, נוצר מכך שאתה מצליח לראות בה את האחת והיחידה עבורך. ככל שהבחור נותן דרור לרגשותיו ונקלע לקשרים זמניים וחולפים, הוא יתקשה יותר לראות בבת זוגו הקבועה, את האחת והיחידה עבורו. לכל בחורה יש יתרונות וחסרונות, ובעוד הוא ינסה לבנות עם רעייתו לעתיד קשר קבוע ויציב שעליו תיבנה המשפחה, הרי שראשו ורגשותיו יהיו נתונים למפגשים ארעיים קודמים עם בחורות, שהיו להן יתרונות כאלו ואחרים. גם אם בת הזוג שלך תהיה אי"ה כלילת המעלות, מסורה, נאמנה ומתאימה לך, יקשה עליך להסיר מזכרונותיך קשרים קודמים, ותמיד יימצא איזשהו יתרון שהיה באחרת ואין בבת זוגך. לכן ההשקעה בקשרים רגשיים זמניים, לא רק שהיא "מבזבזת" לך משאבים שהקב"ה נתן לך כדי לבנות אתם את הבית הקבוע, אלא שהיא גם עשויה להפריע לך בבניית הקשר עם בת הזוג הקבועה בעתיד.

ועוד דבר: חז"ל אומרים בקידושין ל', ב', "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש". הם מתכוונים שככל שיצרו הרגשי של האדם מתגבר עליו ומסיתו לקשרים זמניים שאינם ברי קיימא, הדרך להתגבר על כך היא להתחזק ברוחניות. כשאתה עוסק בלימוד תורה או בהשקעת מאמץ רוחני בדבר כלשהו, הרי שהרגשות הסוערים מתרחקים ממך. לכן כשקשה להתגבר על רגשות אלו, הפתרון הוא "משכהו לבית המדרש", לך ללמוד, לך לפתח את עיסוקך הרוחני, ובכך תרחיק ממך פיתויים רגשיים זמניים וחולפים.

לכך נוצר עולם הישיבות. כיוון שיש את פער של כמה שנים בין התפתחות מנגנון האהבה אצל הבחור הצעיר לבין זמן כינון קשר הקבוע ובניית המשפחה, כדי שהצעירים לא יכלו זמנם בקשרים רגשיים זמניים וברי חלוף שלא יתנו להם דבר בר קיימא ואף יפריעו להם בקשר בעתיד, מציעה החברה לצעיר לשהות במקום מוגן ובטוח שבו עוסקים כל היום ברוחניות – בלימוד תורה ובקיום מצוות. הלימודים בישיבה אמורים לסייע בשמירה מהפיתויים שבחוץ, וביכולת של הבחור לשמור על משאביו הרגשיים יציבים, עד בא עת דודים, עד שיכונן את ביתו הקבוע עם בת הזוג הקבועה שיבחר. לא בכדי אתה מתאר מצב שבו ככל שנתת דרור לרגשותך, כך חשת ירידה ברוחניות. הדברים תלויים זה בזה. בגיל צעיר, כשההורמונים בשיאם ומשאבי ההתאהבות והמשיכה בשיא פריחתם, ככל שתשחרר את הרסן הרגשי תחוש ירידה ברוחניות, ולהיפך. הרוחניות מחזיקה את האדם לבל ייגרר לרגשות אלו, ולכן מלבד העובדה שלימוד התורה וקיום המצוות אלו הם חיינו ואורך ימינו, ולשם כך באנו לעולם, הרי ששווה להחזיק בהם גם כתריס מפני הסכנה שבהתאהבויות רגעיות שעלולות לחלוף במהרה ולהותיר אותנו "רעבים רגשית" יותר ממה שהיינו קודם.

זכור שאף פעם עדיין לא מאוחר. נפלת עם קשרים זמניים, השקעת אנרגיה רגשית באינטרנט, נגררת לבלבול רגשי ומבוכה ביחס לקשר עם בנות המין השני, אך ב"ה אתה עדיין בחור ישיבה איכותי שמעוניין להקים בית על אדני התורה והיראה. כעת, כשאתה מבין טוב יותר מה קורה לך, מהו אותו מנגנון יקר שהקב"ה ברא בך, למה הוא חשוב ולמה כדאי לשמרו ל"דבר האמיתי", אני מאמין שיהיה לך קל יותר לכוון את דרכך בצורה נכונה. כעת אתה מבין מדוע קשר זמני עם בחורה הוא מאד נעים ונוח, אך הוא עלול להיות הרסני לעתידך. בסוף, כשעובר הגיל הצעיר והסוער והאדם מגיע לגילאי 40-50 (נראה לך רחוק, אבל הזמן עובר מהר מאד), כל מה שנותר לו הם הקשרים הקבועים והיציבים שהוא בנה לעצמו בחיים. תראה מה קורה לכוכבים גדולים, בקולנוע, בספורט, כשהם צעירים הם נסחפים למערבולות רגשיות של קשרים נוצצים עם בנות זוג חולפות, אך כשהם מגיעים לגיל מבוגר לא נותר מכך כלום, הם חסרי בית, חסרי משפחה ורבים מהם מזדקנים בחרפה ואף לצערנו מסיימים את חייהם קודם זמנם מרוב צער.

ורוצה להוסיף כמה דברים ברובד שונה ונוסף:

אנחנו אומרים בתפילת "אשרי" – "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" (תהילים, קמ"ו). הקב"ה מחבב את הקרובים אליו, אלו שבאמת רוצים את קרבתו ומשתדלים לעבוד אותו, ועל כן הוא מנסה אותם בניסיונות רבים ולא פשוטים, כדי שיוכלו להוכיח את אהבתם אליו. דווקא אברהם אבינו, האדם הקרוב ביותר לקדוש ברוך הוא עלי אדמות, נתנסה בעשר ניסיונות קשים ומרים, ולשמחתנו הצליח לעמוד בהם, ואנו בני בניו אוכלים עד היום את הפירות. הקב"ה עשה זאת לא חס ושלום משנאתו את אברהם או מרצון להענישו, אלא להיפך, דווקא בגלל שאברהם היה כה קרוב אליו, הוא האמין בו, בטח ביכולותיו, וניסה אותו כדי שיצליח להתגבר ויקבל שכר.

העובדה שהקב"ה מנסה אותך בניסיונות שתיארת, מוכיחה כי אתה בעל מעלה. היא מוכיחה שאתה אדם רגיש, אוהב, ובעיקר קרוב לקדוש ברוך הוא ולכן הוא מנסה אותך. הוא רוצה שתצליח להתגבר ותקבל שכר על כך.

הבלבול אותו אתה חש, הוא בלבול בריא. כזה הנובע מנפש בריאה ורגישה, כזו שאינה מתכחשת לרגשותיה אלא ערה להם וחוקרת אותם. לא כל הבחורים זוכים למעלה כזו, ואתה זכית להימנות עם אלו שהרגש חי ופועם בהם, רגש שקרוב לקב"ה, רגש שהוא חלק מהנשמה הטהורה שלך, שהיא חלק אלוק ממעל.

טבעי מאד שאתה כמה לקשר של הבנה, אהבה, הקשבה ואינטימיות. אתה בחור בעל רגש, אתה אדם בעל נשמה גבוהה וצרכים אלו נדרשים לך בגילך. זה טבעי בהחלט וזה גם מובן. הקב"ה שולח לך את הניסיון כי הוא יודע שאתה יכול לעמוד בו. לא הרבה מסוגלים לכך, אבל אתה כן. הוא מנסה אותך שוב ושוב כי רק אדם כמוך, רגיש, אוהב וירא שמיים, יצליח לעמוד בפיתויים הללו ולא להתבלבל.

יש לך הזדמנות פז, אתה יכול לרכוש דרגות גבוהות של קדושה וטהרה אם רק תצליח לשמור על עצמך מניסיונות אלו. דרגות אלו יעזרו לך בעתיד לבנות בית טהור וקדוש יותר, ולכן זו הזדמנות מצוינת בשבילך.

וכאן אני מגיע לשאלתך, האם יש צורך לספר לזוגתך שבע"ה תפגוש במהרה על כל מה שעבר עליך בימי בחרותך:

הניסיונות הללו הם הזדמנות. הם מתנה גדולה שהקב"ה נותן לך. אמנם אם חס ושלום תהיה אדיש ותתן לעצמך ליפול בהם, תפספס את היכולת לבנות את עצמך. אך כיוון שאתה כל כך מודע לעצמך, כל כך חוקר ודורש, כל כך מנסה להבין איך וכיצד צריך לנהוג עם הבלבול והניסיונות, אני בטוח שאתה תצליח להתגבר עליהם ולנצח אותם. ומשזה יקרה, הרי קנית בנפשך מעלות יתירות, כאלו השמורים רק לבני אדם שהצליחו לבנות את עצמם מבחינה נפשית ורגשית. נפשך תהיה טהורה וקדושה יותר, יכולתך לבנות בית על אדני הקדושה והיראה תהיה טובה יותר, ומשכך, הרי אשתך לעתיד תפגוש אדם בעל מעלה יותר מאשר היית בעבר. היא תפגוש אדם בעל שאיפות טהורות, שקנה מעלות אלו בעשר אצבעותיו, במאמץ גדול, כמו יוסף הצדיק. כמו שבתורה ככל שאדם מתאמץ יותר ללמוד כך הוא מצליח לקנות יותר קנייני תורה, כך גם במעלות הנפש, ככל שהמאמץ גדול יותר, הנפש הופכת לקדושה וטהורה, והשכר בעולם הזה ובעולם הבא גדול לעין ערוך.

האם במקרה כזה יש צורך לספר לה איך קנית את המעלות הללו? אולי כאשר תהיו נשואים ותחושו אינטימיות וקירבה גדולה ללא תנאי, תוכל לשתף אותה בכל הלבטים שעברו עליך. אבל עד אז? ממש אין צורך. היא לא מקבלת מישהו "פגום", היא לא מקבלת מישהו "בעייתי", להיפך, היא מקבלת מישהו עם מעלות גדולות וטהורות, ואשריה שנפלת אתה בחלקה ושזכתה לקבל אותך כבן זוג.

אין צורך לחפור כבר בפגישות בכל הלבטים שעברו עליך, ההצלחה שלך להתגבר ולטהר את נפשך, תענה בך כעד ברגע שהיא תפגוש אותך. לא יהיה צורך להחביר במילים, היא תבין מיד שהיא מקבלת מישהו שעבד על עצמו, שהתמודד, שהתגבר, שהצליח, ואני בטוח שהיא גם תהיה גאה בכך ותדע להעריך זאת.

אך מדבר אחד הייתי מייעץ לך להיזהר:

המצב בו אתה נמצא מלמד, שאתה בחור עם רגשות, שזקוק לקשר חם ואוהב ורגשי, ואני מציע לך לזכור זאת כשאתה מחפש שידוך. ישנם בחורים שבעקבות מקרים של נפילות שקרו להם, רצו לעשות צעד של תיקון, שהתבטא בחיפוש של בחורה כמה שיותר צדיקה, אף כזו שאינה מתאימה להם. אותם בחורים חשים שככל שימצאו בחורה צדיקה להקים אתה בית קבוע, הרי שהדבר "יכפר" על נפילותיהם וימחק את העבר, אתו הם חשים לא נעים.

אנא זכור: את העבר אין צורך למחוק באמצעות פעולות עתידיות, יש רק ללמוד ממנו ולהפיק ממנו תועלת לעתיד. ממה שקרה אתה צריך ללמוד על האופי שלך ועל הצרכים שאותם אתה צריך, ובחיפוש השידוך שים דברים אלו מול עיניך. זכור מי אתה, מה האופי שלך ותחפש בחורה שמתאימה לך. אתה זקוק לבחורה חמה ואוהבת שתספק את רגשותיך הנפלאים שגילית אותם כעת בדרך לא דרך, וכזו בחורה אתה צריך לחפש. כך שהשאלה איננה האם לגלות לזוגתך לעתיד או לא. אין צורך לגלות דבר כזה, אבל לעצמך אתה צריך לגלות את מה שלמדת, להכיר דרך הנפילות את עצמך ואת צרכיך ולבחור לך בעז"ה בת זוג מתאימה. כך תוכלו לבנות בית על אדני התורה והיראה, עם קשר יציב, קבוע, שיהיה בע"ה בניין עדי עד. זה מה שאתה רוצה (לפחות על פי מה שכתבת בשאלה) ועליך לשמור את המשאבים היקרים שהקב"ה נתן לך כדי להצליח לעשות זאת.

מאחל לך הצלחה רבה בדרכך לבניית הבית בעז"ה בעתו ובזמנו, ומזמין אותך לשוב ולפנות ככל שיעלו שאלות נוספות בנוגע למצב בו אתה נמצא.

בהצלחה רבה!

דניאל

[email protected]

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן