אני ילדה של סבתות, תמיד הייתי הילדה שקשורה לסבתות שלי אוהבת להיות איתם לעזור להקשיב לספר להתייעץ
בה זכיתי בסבות וסבתות מדהימים וגם סבתא רבה אחת שלצערי כבר נפטרה לפני 3 שנים
הפטיר שלה החדירה בי את ההבנה שהם לא יהיו כאן לעולם
לצערי סבא וסבתא שלי מצד אחד הם לא אנשים בריאים
מאז שאני זוכרת את עצמי על סבא צריך להתפלל סבתא שלי אשתו הייתה תמיד החזקה זו שעשתה הכל תפקדה ב100 אחוז
עד שגילו לה את המחלה, היא עברה טיפולים ויצאה מיזה עשינו מסיבת הודיה אבל היא הייתה מוקדמת מידי זה חזר לה מאד מהר ומאז היא מתמודדת לאחרונה המצב לא טוב רק היום הבנתי עד כמה לא טוב
הטיפול ככל הנראה לא ממש עוזר המחלה עם גרורות וזה נראה שזה הולך לכיוון אחד
אני אף פעם לא השלמתי עם זה אני רואה איך הסבתא שאני אוהבת הולכת ונעלמת במקומה מופיעה אישה חדשה שהמחלה מסתירה את מי שהיא באמת
אני רוצה להסביר אני הקטנה בבית וכבר כמה שנים שאני ממש צמודה אל סבא וסבתא שלי, מבקרת במינימום פעם בשבוע וכמעט כל שבת שניה הם אצלינו אז הקשר שלי הוא מאד קרוב וחזק יותר מכל המשפחה
ואני עומדת ורואה את סבתא שלי דועכת ואני לא רוצה להאמין כל הזמן זה היה קשה לי אבל הייתה לי תקווה
אתמול אבא שלי אמר לי את צריכה להתחיל להבין שהגרוע מכל יכול לבוא שאר המשפחה מנסים להגיד זו דרך העולם זה לא יהיה בהפתעה היא זכתה לנחת
ואני מאז לא יכולה אני עוצרת את הדמעות מול כולם ובוכה בשקט במיטה
לא אני לא רוצה לקבל את זה שהיא יכולה ללכת לא רוצה, זו סבתא שלי איך אפשר לחיות בלעדיה איך סבא שלי יחיה בלעדיה
היא חלק כל כך גדול שזה מרגיש כאילו אומרים לי תתכונני אנחנו הולכים להוריד לך חלק מהלב אבל לא יודעים מתי
ולא זה לא מנחם אותי שהיא זכתה להקים משפחה או שזה לא יהיה הפתעה
וגם ב"ה אני בשידוכים מחכה לאחד שלי, אני לא יכולה לדמיין את החתונה שלי בלעדיה
אולי זה אנכי אבל זה לא פר, אני זו שתמיד התמסרה בשבילם בשבילה הקרבתי הרבה ועשיתי את זה מכל הלב, לא בשביל לקבל ולא כי הכריחו אותי פשוט ככה ההורים לימדו אותי ואני מודה לה' על כך רגע שאני זוכה וזכיתי
ואני שכל כך קשורה אז דווקא בחתונה שלי יש סיכוי שהיא לא תהיה
למהה
כאילו אני מרגישה שאם אני מקבלת את זה אני יאפשר לזה לקרות ולא אני לא רוצה
לייד סבתא שלי וכולם אני חזקה מפזרת חיוכים הבטחות יודעת לענות לציניות או להומור השחור
וכולם מסתכלים עלי ובלי מילים אומרים לי אתת מדהימה אבל תשלימי זהו
ולא אני לא רוצה
אין אף אחד שיכול להבין
אמא בתוך הסיטואציה בעצמה מפחדת לאבד את אמא שלה
אבא מנסה לתמוך להכין לסיטואצה אבל גם הוא בפנים
אבל השאר לא מבינים למה קשה לי כל כך יותר מהם
הם לא מבינים את עוצמת הקשר והחיבור עכשיו הם עוסוקים בלנצל כל רגע כי הם יודעים שזה רגעים שלא חוזרים ולא ברור מתי יהיה להם הזדמנות
אף אחד לא יוכל להבין למה אני כבר עכשיו בוכה (הרי אחרי הכל אני נכדה לא בת) אז אני פשוט לא בוכה לידם אלא רק בשקט במיטה שאף אחד לא שומע
אני בוכה אולי את האובדן של מי שהכרתי ונעלמה בוכה על מה שקורה על הפחד עליה על סבא על הכל
בוכה וצועקת בשקט לה' תשאיר אותה תרפא אותה אתה הכל יכול ובאותה נשימה חשה אכזבה ומין כעס למה אתה עושה לנו את זה למה זה מגיע לה לכולם לי ושוב מאמינה ובטוחה שהכל לטובה
ובחיים בחוץ הכל רגיל לימודים חברות אני 100 אחוז
למה אני כותבת אני לא יודעת
אולי לקבל אישור שאני נורמלית, אולי פשוט לפרוק את כל הלחץ פחד ודאגה כי ללב שלי קשה להכיל את הבלגן הזה
אז סליחה ותודה
דלג לתוכן


