The Butterfly Button
לא מאמין בעצמי ואחרים חושבים שאני מושלם

שאלה מקטגוריה:

אני ילד שאומרים עליו שהוא מושלם וזה רק עושה אותי יותר לחוץ ממבחנים
ואני לא מאמין בעצמי ועכשיו אני לא יודע אם אני בכלל מתאים לישיבה (טובה ומפורסמת) שהתקבלתי אליה יכול להיות שזה בגלל פנימיה
אני לא יודע תעזרו לי

תשובה:

שלום לך בחור יקר,

ראשית, חשוב לי לומר שאני מעריך מאוד את האומץ שלך לשתף בתחושותיך ולבקש עזרה. זהו צעד חשוב ומשמעותי, שמראה על תובנה ובגרות גדולה מצדך.

אתה עובר תקופה מאתגרת ומורכבת, ואני רוצה להציע לך כמה כיוונים מעשיים שיכולים לעזור לך להתמודד עם הלחץ והספקות שאתה חווה. לפני כן אנסה לשקף בפניך את האתגר שעומד בפניך כפי שעולה לי ממכתבך.

כאשר אנשים תופסים מישהו כאדם "מושלם", במיוחד כשהוא צעיר, עלולים להתעורר מתחים רבים בין התחושות הפנימיות של אדם כלפי עצמו לבין איך שהסביבה רואה אותו.

מכיוון שאת תדמית המושלם החיצונית הזו לא באמת "הרווחת" אלא קיבלת במתנה, אתה מרגיש אולי כי אתה עשוי לאבד אותה ולאכזב את אלו שמצפים ממך ללא פחות ממושלם.

כאשר מישהו מרגיש שהסביבה רואה אותו כ"מושלם", הוא עלול לחוש "חוסר אותנטיות", ולהרגיש כאילו שהוא חובש מסכה שאינה תואמת את תחושותיו הפנימיות האמיתיות. ההרגשה הזו יכולה להוביל לתחושת בדידות וניכור, שכן במצב שכזה עשוי להיות קשה להביע את הקשיים והפּחדים האמיתיים שלך מחשש לשיפוט או אכזבה מצד הסביבה.

הציפיות החיצוניות עשויות להגדיל את הלחץ הפנימי להצליח בצורה יוצאת דופן בכל תחום. הלחץ המתמיד להיות "מושלם" מונע ממך מרחב לטעות או לתהליך לימוד טבעי שכולל טעויות וכשלונות.

רבים מדברים על "חווית הצלחה" וחשיבותה לבניית האדם וביטחונו העצמי. פחות מדברים איתנו על הצורך והחשיבות הרבה של חוויית כישלון במרחב מוגן, כזה שלא שופט אותנו ומאפשר לנו להיות פשוט מי שאנחנו באמת וללמוד גם מהכשלונות שלנו במקום לפחד ולהימנע מהם.

לכל אדם יש צורך להיות "הוא". הוא האמיתי והפנימי, המורכב גם מהצלחות לצד חולשות, כלשונות, תחושות ומצבי רוח שליליים ותחושת פגיעות. להיות מי שאני באמת זה כאשר אני מרגיש מספיק בנח לשתף מישהו גם בקשיים ובחולשות שלי ולהרגיש עם זה מספיק בנח. זה מה שהופך לפעמים מישהו ל"חבר טוב" או לבן משפחה עם קשר רגשי קרוב יותר אליך.

לרוב, באמצעות שיתוף שכזה אתה תגלה שהעולם לא התמוטט, והאדם שמולך לא חטף התקף לב. הוא עשוי אפילו לראות בך אנושי ונורמלי יותר מאשר התדמית המושלמת הפלסטית והמזויפת שהתחזוק שלה הופך עם הזמן להיות נטל שדורש משאבים רבים ממך. בן שיחתך עשוי גם לנרמל לך את מה שתשתף, לספר לך גם על כך שהוא חווה קושי בכך או במשהו נוסף ואחר והשיחה "יורדת לקרקע" כמו שני בני אנוש שמתחברים זה לזה באמת ולא מנסים להידמות למלאכים מושלמים.

אצל מישהו שמרגיש שאינו עומד בציפיות המושלמות מציב את האדם במתח מתמיד. המחשבה שהוא ייחשף כפחות ממושלם יכולה לגרום לפחד מתמיד מכשלונות ובעצם להימנע מהתמודדויות חדשות או מאתגרות כדי לא לסכן את התדמית שלו.

הקונפליקט הפנימי מייצר התנגשות בין השאיפה לעמוד בציפיות החברה לבין הרצון האמיתי למי שהאדם מרגיש שהוא באמת. זה יכול להוביל לחוסר שביעות רצון עצמית ודימוי עצמי נמוך, כיוון שכל הצלחה "חיצונית" מרגישה פחות כנה ואותנטית.

תיאוריות פסיכולוגיות כמו תיאוריית ניהול הרושם של ארווינג גופמן מדברות על האופן שבו אנשים מציגים עצמם בהתאם לציפיות הסביבה ומתאימים לעצמם "מסכה" בהתאם למקום ולצורך החברתי.

יתכן והחשש שלך מחיי הפנימייה שאתה עומד לפתחם נוגע אף הוא בכך שבתנאי פנימייה אתה חשוף יותר ואלו שסביבך יכולים להחשף ל"אני האמיתי" שלך שמורכב גם מחוויות אחרות ופחות 'מושלמות'. במקום לראות בכך חשש וקושי מאתגר לתחזק את התדמית המושלמת שלך, אתה יכול דווקא לראות בכך הזדמנות אולי לחיות חיים מאוזנים יותר כאחד האדם ולהתאמן בלהיות 'לא מושלם' ועדיין לקבל ולאהוב את עצמך על הטוב והמאתגר שבך, כפי שאתה באמת. בפנימייה תוכל לראות כי גם חברים אחרים שאינם מושלמים, חיים עם זה די טוב ואפילו מרוצים ומסופקים מחייהם, ללא הלחץ והחשש שמלווה את מי שמרגיש שהוא חי בתדמית חיצונית שאינה בהלימה לאיך שהוא מרגיש באמת מבפנים.

אחת הדרכים להתמודד עם זה היא יצירת איזון בין דרישות חברתיות/משפחתיות והבנת העצמי הפנימי שלך.

אתה נמצא בגיל משמעותי שמוביל אותך לשלב חדש ומסקרן בחיים. זה השלב שבו אתה מתחיל לחקור את עצמך הפנימי המורכב ממחשבות, תחושות ורגשות אישיים שנועדו ללמד ולפתח אותך אם תאפשר להם ותלמד לקבל את עצמך כפי שאתה, להיות אמיץ, חשוף ואותנטי בפני עצמך ואחרים. העבודה הזו יכולה לעזור לך לשחרר את הלחץ ולהפוך את התחושות שאתה חווה לכלי לצמיחה אישית אמיתית.

לחץ מהמבחנים ותחושת אחריות רבה יכולים להוביל לחוסר אמונה בעצמך. התבונן מהצד ונסה להגדיר את הרגשות שלך ולחיות איתם בהשלמה.

תוכל לעזור לך להתמודד עם זה באמצעות שיתוף, מציאת דמות תומכת ופיתוח כלים אישיים להתמודדות אפשר להתחיל לגשר על הפער בין הציפיות החיצוניות לבין הצרכים האישיים האמיתיים, וליצור חיים שמרגישים יותר אותנטיים ומספקים.

דבר עם אנשים שאתה סומך עליהם- הורים, מורים או מבוגרים אחרים שאתה מעריך ומחובר אליהם. שיתוף בתחושותיך יכול לסייע לך להבין שאינך לבד.

מאחל לך בהצלחה רבה בהמשך הדרך

אבי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה ארוכה ויפה!
    מקווה שהיא מתאימה גם לילד בן 13 ולא רק לאנשים בוגרים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן