בס"ד

שואלת יקרה,

ברוכה הבאה לעולמן היקר של נשים ששבות אל השורשים הכי עמוקים של הקיום ושומרות תורה ומצוות, וברכות מיוחדות לרגל העובדה שנבחרת להיכנס לעולם הזה בתחילת הנישואין כשבעלך נמצא במקום אחר…

באמת, זה אתגר אמיתי אבל מי שמחלק את האתגרים פה בעולם הזה יודע יפה יפה למי לתת מה, ואת נבחרת! אולי אני נשמעת לך צינית חלילה, אני ממש לא. גם אני חוזרת בתשובה כמוך, ומכירה מקרוב את ההתמודדויות של תחילת תשובה והתנגדויות של הסביבה שנובעות על פי רב מפחד ומחוסר היכרות עם עולם התורה והמצוות.

אז מה עושים? או בעצם מה לא עושים?

ראשית למרות הכאב שכרוך בפערים הדתיים שבינו לבינך ולמרות כל החלומות והרצונות הטובים והיפים כדאי שתתאזרי בסבלנות גדולה ותנשמי עמוק.

כנראה שיש סיבה טובה לפערים האלה וייתכן שתגלי אותה רק בהמשך. בינתיים קחי נשימה עמוקה.

רק כדי להסביר את עצמי אומר לך שמניסיוני בעולם התשובה ראיתי שפערים דתיים אצל אחד מבני הזוג שמרו בצורה לא מודעת על הצד השני בזוגיות מלעשות צעדים פזיזים מדי ברוחניות שהמחיר עליהם לפעמים כבד.

משפחה מוכרת ומפורסמת של בעלי תשובה בירושלים "ניצלה" בזכות הבעל שהתעקש להמשיך ולפרנס את המשפחה המתרחבת "ורק" לקבוע עיתים לתורה בשעות הערב.

אשתו כמובן רצתה שיתמסר ללימוד תורה. לימים הם גילו שזה שמר עליהם בתהליך התשובה שפויים ועם שתי רגליים על הקרקע וגם אפשר להם להיבנות כלכלית ולתמוך בילדים הנשואים.

אינני יודעת איך הפערים ביניכם עשויים לשמור עליכם אבל קחי זאת כנקודה למחשבה.

דבר שני וחשוב, ממליצה לך בחום רב שתיקחי אחריות אך ורק על העולם הרוחני האישי שלך ולא של בן הזוג שלך.

יש אמרה שאומרת שדאגה לגשמיות של האחר היא הרוחניות שלי. אני מסכימה עם האמרה הזו. כמובן שהדאגה לגשמיות כוללת גם את הקשר הרגשי ביניכם.

ביסוס הקשר הזוגי זה הקרקע שעליה שניכם עומדים, וזה נטו זוגיות בלי להיות עסוקה באיך להשפיע עליו או איך לגרום לו לגלות את האור. זה הדבר הכי חשוב.

גם לקדוש ברוך הוא חשוב כל בית יהודי שנבנה וכדאי מאד להשקיע בבית מקדש הפרטי הזה הרבה כוחות ודרכו לעשות לו יתברך נחת. זו הקומה הראשונה ובעקיפין היא הדבר שיכול לייצב את המערכת הזוגית לטווח ארוך.

יש בזה הגיון פשוט שעובד. אף אחד לא רוצה שיבחרו בשבילו או יכפו עליו דרך חיים. כשיהיה לו ברור באופן מוחלט שהתהליך הרוחני שעובר עלייך מכבד אותו, ולא גורף אותו לתוכו אוטומטית רק מפני שהוא בעלך, זה עשוי להרגיע אותו ולאפשר לשניכם להתקרב ולבנות זוגיות טובה. הסוף הטוב סופו לבוא מעצמו…

ניסיון החיים של אנשים חכמים מראה שכשאדם (או במקרה שלנו בת אדם) עסוקים בלהיות טובים יותר כבני אדם ומטיבים יותר לסביבה אז הם הופכים להיות מוקד משיכה, מקור להשראה.

זה מן הסתם לא קורה ברגע, זה תהליך, אבל זה מה שקורה. ראיתי את זה קורה כל כך הרבה פעמים בחיים שלי שאין לי ספק שהסבלנות וההשקעה משתלמים בסוף בגדול.

חוץ מזה, ציינת שיש לו יחס של כבוד והערכה לעולם המסורת, תשמרי על נקודת המוצא הזו שלו כי מבחינה רגשית היא יקרה מאד וחבל שבגלל התנהלות לא נכונה הוא יפתח התנגדות כלפי העולם של תורה ומצוות.

יש סיכוי גדול שהוא יתקרב מעצמו כי את מתקרבת בעצמך, החכמה הגדולה היא לא לדחוק את השעה, להניח לקב"ה לנהל את הדברים בקצב הראוי להם.

אני זוכרת שבתחילת התשובה בעלי ואני היינו מוטרדים מאד מהקשר עם המשפחה החילונית שהיתה כעוסה ומתנגדת ולא הבינה מה נפל עלינו.

רב חכם שליווה אותנו אמר לנו: "סבלנות, תראו להם שהדבר הכי טוב שקרה להם זה תהליך התשובה שלכם", ואכן כך היה.

ההתנגדויות פחתו ובמקומן צמחו כבוד והערכה לדרך החיים שלנו. מה שנכון לקשרי משפחה מורחבים עשוי להיות נכון גם בזוגיות אלא שצריך לדבר על הדברים ולהרגיש כל הזמן את הדופק אצל השני.

אני מניחה שאת יודעת שהאיש שלך רוצה שתקבלי אותו ותאהבי אותו כמות שהוא גם עם הפערים הדתיים ביניכם.

זה יסוד גדול בקשר הזוגי. בנוסף לזה, זוגיות נבנית עם השנים ממעשים טובים ומיטיבים וגם מקשר מילולי חם ופתוח. היכולת לדבר ולשתף ברגשות, במחשבות, בלבטים ובכלל בכל מה שעובר עליכם היא בעלת חשיבות רבה.

המטרה המשותפת שלכם עשויה להיות פשוטה – ללמוד להעמיק את הקשר ולהיות החברים הכי טובים האחד של השני.

כנות נשמעת כמו מידה פשוטה ליישום אבל מסתבר שזה לא תמיד כך. כדאי לזכור את זה שכנות מולידה כנות ואם את תהיי מסוגלת לדבר בכנות עם האיש שלך על כל מה שעובר עלייך, ותהיי מספיק חכמה לתת לו הרגשה כנה כמה הוא יקר וחשוב לך, וכמובן לחלוק איתו את האתגרים שלך, אני מתארת לעצמי שתהיה לזה השפעה משמעותית עליו ועל המחויבות שלו אלייך ולזוגיות שלכם למרות השינויים (המבורכים) שאת עוברת מבחינה דתית.

דבר אחרון, את בוודאי תפגשי בדרך שלך הרבה יועצים ויועצות (הנה, הגעת לאקשיבה…), מדריכים ומדריכות כולל רבנים ורבניות.

תהיי קשובה למה שקורה לך/לכם ותזכרי תמיד שאת זו שבוחרת. אף אחד לא בוחר בשבילך ורק את יכולה לקחת אחריות על הבחירות שלך. מקווה בשבילך שתהיי שלמה ושמחה עם הבחירות שלך.

מאחלת לך הצלחה מעומק ליבי,

שירה ק.