דלג לתוכן
היי, אני נשואה שנה וממש מההתחלה מנסה להכנס להריון ללא הצלחה . ניסיתי בדיקת ביוץ וכל עצה אחרת שאפשר. בינתיים כל מי שסביבי מתחתנת ונקלטת מהר. אני שמחה לשמוע ובאמת מפרגנת ושמחה עם כולם אבל מאידך רוצה כל כך וזה משפיע עלי , לחוצה, מיואשת, כועסת והכי גרוע משליכה את הכל על בעלי . איך מתמודדים ?
שלום לך.
אני מאוד מבינה את הלחץ והצער שנשמעים בשאלתך. וברשותך אומר ששמחתי מאוד לענות לשאלה זו- גם בגלל שלי באופן אישי חויתי את הניסיון הזה וב"ה היום אני אמא. אשמח לחלוק איתך את התובנות שלי.
ברשותך אחלק את השאלה ל–2
1.את נשואה שנה ועדיין לא נקלטת להריון. יקירתי! את נורמלית. שנה אינה פרק זמן שנחשב בעייתי. רופאי נשים ופוריות אינם מתחילים טיפול בנשים שלא נקלטו לפני שנה. אז עד עכשיו הכל היה בסדר. וכמובן זה לא אומר שאת לא בסדר שמשהו אצלך לא טוב אלא שאת רוצה מאוד ילד ולהקב"ה ולטבע שהוא ברא יש את הדרך שלו להביא לך את זה. אז חשוב שתביני ותקבלי את עצמך. את בסדר גמור!
בשאלתך ציינת שתי נקודות חשובות. האחת ״ כולם סביבי נקלטות״ ואני שואלת, האמנם?? לפעמים כשאנחנו נורא רוצות שיקרה משהו אנחנו נוטות להכליל ולא לראות דברים כהווייתם. ייתכן שיש נשים שניקלטות מהר אך ישנן כאילו שלוקח להן מעט יותר . אני מניחה שכמו ההתפלגות באוכלוסייה גם ״ כל הנשים סביבך״ מתפלגות כך. הנקודה השניה- את מעידה שאת בלחץ וזה משפיע אז כן. כאן אני מסכימה איתך לגמרי לחץ משפיע ולא לטובה על סיכויי ההיקלטות זה באמת מוזר ואין לזה הסברים אבל זה ככה. וכך גם נוצר פרדוקס. את רוצה ילד זה מתעכב( ממש טיפה מתעכב) ואת נכנסת ללחץ מה שמגביר את ההסתברות לעיכוב נוסף….
איך להירגע? הפנמה שאין כאן אשמה חלילה אלא תהליך. אמונה שהכל מגיע בעיתו. הבנה שאין מה להשוות בינך לבין נשים אחרות. וקבלה של הרעיון שהלחץ הוא לא פיתרון.
ולהתכונן לחוויית המשפחה.
אני בטוחה שאם תראי את הכיף והטוב שנפל בחלקך בעלך לא ימצא עצמו בסביבה לחוצה ודואגת אלא בסביבה מוקירה ושמחה.
וכמובן שיש לזה רווח בכך שתהיי פחות לחוצה מה שיכול להשפיע על סיכויי ההיקלטות שלך כאמור.
לסיום- כמובן שאם עובר זמן כדאי לגשת לרופא נשים. יחד את ובן זוגך ולהתייעץ מהם השלבים לבדיקת הנושא. זה עניין שלך ושל בעלך ולא של כל האנשים בסביבתכם. אבל עד אז אני מאחלת לך ולכם שתבלו את הזמן המשותף שלכם בזוגיות טובה ושמחה. שתדעו לנצל את הזמן לאהוב לכבד להכיר ולהוקיר אחד את השני.
בשורות טובות
נועם
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
