ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך עלי לנהוג?
דלג לתוכן
ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך עלי לנהוג?
אב יקר מאוד.
כאב לבן בחור ישיבה, המכיר קצת מקרוב את עולם הישיבות, עלי לומר לך שלפני הכל אתה צריך לעשות קידוש בשבת הקרובה.
אולי לא מקובל כאן להגיב כך לאדם כאוב, והכאב שלך אכן מובן מאוד. אבל ראשית כל עלינו להעמיד את הדברים באור הנכון שלהם.
הבעיה המרכזית של עולם הישיבות כיום הינה הניתוק הפנימי מהקב"ה. יש הרבה עילויים והרבה מתמידים, אבל מנותקים, מנותקים לחלוטין. יכולים להגיד סברות טובות בסדר א' ולהתלמדן בסדר ג', ולהישאר קרים ורחוקים.
אשריך שיש לך בן צדיק, שרוצה ללמוד, ובעיקר – שמוצא בקב"ה כתובת לפרוק את אשר ליבו, ולא זו בלבד – אלא שהוא גם רואה אותו כמציאתו מוחשית כל כך עד שהוא מתפלל על זה. זה פשוט מדהים, אין לי מילה אחרת.
ובכן, אחרי הקידוש שתעשה בשבת, ואחרי שתודה לקב"ה מכל לב על כך שזכית להצמיח בערוגתך אילן פורה כל כך, אתה צודק שיש לתת את הדעת על הבעיה שהבן שלך שטח במילותיו.
חוסר טעם בלימוד הינה בעיה נפוצה. יש לה סיבות רבות, ואמנה כמה מהן: א. הלימוד בעיון, בצורה האיטית והחולמנית שהוא נעשה כיום – אינו נותן מענה לסוג רחב מאוד של בחורי ישיבה.
ב. הסברות מנותקות מהגמרא, ותחושה היא של דריכה במקום וטחינה חסרת תוחלת, לא מבוססת, שאינה מביאה לשום מקום.
ג. חוסר החזרות וחוסר הידע הבהיר בסופו של הלימוד גורם לתחושת התבוססות במקום ללא התקדמות.
יש לבדוק עם בנך מה בדיוק מפריע לו בלימוד, ולכוון אותו למצוא את עצמו באופן שהלימוד ייתן לו סיפוק. הבעיה היא שמה ששמעת היה ללא כוונתו ואני מאמין שלא טוב בכלל שהוא ידע ששמעת אותו.
צריך לחשוב על דרכים עוקפות כיצד לפתוח את הנושא מבלי שהוא יחשוב ששמעת
אולי מתאים לכם סתם לשוחח, ותספר על עצמך, נניח, שבתור בחור לקח לך זמן רב למצוא את עצמך בלימוד. אולי תבקש ממכר שלך שיש לו קשר עם בנך לפתוח שיחה על הנושא, צריך לחשוב היטב על הדרך הנכונה לעשות זאת.
הנחת היסוד היא ברורה, הלימוד בצורה נכונה אמור להיות נעים וערב. זו עובדה שרבים מעידים עליה, אלא שיש צורך להתנער מהלחצים החברתיים והאילוצים המונעים מללמוד כפי שהלב חפץ
נקודה נוספת שצריך לבדוק היא האם בנך מלחיץ את עצמך יותר מכוחותיו להיות מתמיד. הלחץ הכבד להיות מתמיד גורם לאיבוד טעם בלימוד, בדוק ומנוסה על בשרם של אלפי חללים. תאר לעצמך שמישהו היה כופה אותך לקרוא עיתון כל יום חמש שעות ולא להוציא את העיניים החוצה, הרי בתוך תקופה קצרה העיתון היה דוחה אותך למרחק של קילומטרים. זו נקודה שצריך לבדוק, האם האוירה בישיבה מלחיצה ללמוד מעבר לכוחות של בנך. אם זה המצב – יש לחשוב היטב מה לעשות, ולפעמים גם להעביר ישיבה.
אינני מכיר את בנך, ולא את הישיבה בה הוא לומד, ולא את מערכת היחסים ביניכם. כל נקודה במערכת הזו משפיעה על כל התשובה וההתנהלות שצריכה להיעשות בחכמה ובשום שכל. נתתי כיוונים כלליים, ואם אתה רוצה להאריך ולפתוח את הדברים תוכל לפנות אלי, מקוה שאוכל להיות לעזר.
בברכת הצלחה רבה מעומקא דליבא
יעקב
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
