שלום וברכה לאמא השואלת!

ראשית, יישר כח על המחשבה והדאגה לעתידם של הילדים. אמנם הנכם בסביבות גיל 40, וילדיכם כפי שאת כותבת, נמצאים במרחק שנים ספורות מגיל השידוכין, אך החשיבה על נושא זה אינה מובנת מאליה. כאשר אנחנו חיים את חיינו וקשיי הקיום הכלכליים היומיומיים מכבידים עלינו, לא מובן מאליו שנשים אל מול עינינו את טובתם העתידית של הילדים היקרים לנו, ועל כך תבורכי.

בהתאם לבקשתך, אנסה לחלק את התשובה לשני חלקים: החלק הפרקטי של החיסכון, והחלק האמוני – הביטחון בהקב"ה בנושא זה.

לגבי החלק הפרקטי, בשאלתך אין מספיק נתונים הנותנים תמונה מלאה של מצבכם. כמה ילדים יש לכם? כמה שנים אתם נשואים? האם וכמה הצלחתם לחסוך עד כה? מה מצבכם הכלכלי מעבר להכנסתכם השוטפת? האם יש לכם נכס או אתם גרים בשכירות? כל תשובה לשאלות הללו עשויה לשפוך אור על התמונה המלאה של מצבכם, ולהפנות אותנו לתשובה המתאימה למצב. בהעדר הנתונים אשתדל לענות באופן כללי.

ככלל "את רומא לא בונים ביום אחד". חיסכון כספי זה משהו שנצבר שקל אחרי שקל, חיסכון אחרי חיסכון. מרבית האנשים החרדים המחתנים ילדים בימינו, אינם בעלי אמצעים, אינם מבוססים כלכלית, וגם הם בדרך כלל עם הכנסה מינימלית כזו או אחרת. עדיין חיסכון של 1000 ש"ח כל חודש והשקעתו באפיקים מניבים (חשוב להיזהר מהשקעות מסוכנות בשוק ההון. להשקיע רק באפיקים סולידיים וכאלו בעלי רשת ביטחון), יכולה בטווח הארוך להגיע לסכומים יפים שמסייעים לחתן את הילדים. כך למשל, השקעה של 1000 ש"ח בחודש יכולה להגיע בתוך 7-8 שנים אל מעל 100,000 ש"ח, דבר הנותן סכום נאה להון ראשוני. הסוד הגדול של אלו המצליחים לחתן ילדים, זה "לטרוח בערב שבת". בלי הרבה כסף, עם משפחות ברוכות ב"ה והכנסה בסיסית, עדיין חיסכון קבוע שנצבר פרוטה לפרוטה יכול להניב כעבור שנים הון משמעותי.

חשוב לומר, שוק הדיור היום יקר בהרבה מבעבר, וכך גם הוצאות החתונות. אמנם ניתן לצמצם את ההוצאות באופן ניכר אם מתחתנים באולם צנוע, וכן בקניית הדירה אם קונים בפריפריה, אך עדיין מדובר על מאות אלפי שקלים, הרבה מעבר למה שהיה בעבר. למרות זאת, היכולת לקנות דירה בנויה בדרך כלל על מתן "הון ראשוני". אם ההורים משני הצדדים מצליחים להעמיד באמצעות חסכונות או הלוואות כ-25-30% מערך הדירה, על השאר ניתן לקחת משכנתא ולשלם בפריסה של עשרות שנים. זו הסיבה שעל אף שמרבית החרדים אינם בעלי אמצעים, רובם מצליחים להגיע לדירות לילדים. דירה בפריפריה נעה בין כ-700-800 אלף למליון, והעמדת 25% מכך כאשר סכום זה מתחלק בין שתי משפחות, אינו דבר שבלתי ניתן להשגה. יתירה מכך, גם החלופה של לגור בשכירות עולה כסף. לזוג הצעיר בדרך כלל אין אמצעים בתחילת דרכם והשתתפות ההורים בתשלום השכירות שווה בערך לסכום המשכנתא שמשלמים בקניית דירה. כך שבמקום לשלם לילדים שכירות שאינה ברת קיימא, משלמים משכנתא שנצברת להם לדירה.

אבל גם פתרון זה, אפשרי רק כאשר עושים השתדלות מקסימלית לחסוך ומתחילים אותה בגיל מוקדם. 20 השנים שבין לידת הילדים לבין חתונתם (ואף יותר בשנים האחרונות), הן הרבה זמן. בזמן זה ניתן לחסוך סכומים קטנים ההולכים ומצטברים לסכום משמעותי. על כך בנויים הגמ"חים המציעים סיוע בנישואי הילדים ועל כך בנויים החסכונות המספיקים לחרדים רבים לחתן את ילדיהם בכבוד. התחלה לחסוך בגיל מאוחר יותר או הכנסה קטנה משמעותית מהממוצע של משפחה חרדית, יכולים לפגוע בסיכויים להצליח לחתן את הילדים, ולהקשות על הגעה לחסכונות משמעותיים. הסכומים אותם הזכרת שאתם מרוויחים, הם מינימליים. את מכניסה 7000 ובעלך מרוויח הכנסה שולית מהכולל. מרשים לראות שאתם מסתפקים במועט, מסתדרים עם זה בהוצאות השוטפות ואף מצליחים לחסוך 1000 ש"ח בחודש, אך מדובר בהכנסה נמוכה משמעותית מהמקובל כיום במשפחה חרדית (לא מדבר על זוג צעיר אלא משפחות בגילאי הביניים, כאשר יש ילדים גדולים בבית). אינני יודע אם הגדלת הכנסה זה משהו אקטואלי בעבורכם. לעיתים מעבר למקום עבודה מתחרה, עשוי להגדיל את המשכורת בצורה משמעותית. כמו כן, אם הבעל האברך לוקח על עצמו בשעות הפנאי לתת שיעורי עזר או להיכנס למשרה תורנית כלשהי, הדבר עשוי להגדיל הכנסות. כאמור, אין לי את התמונה המלאה של מצבכם ומשפחתכם, אך ככל שהדברים הללו אפשריים, שווה לשקול אותם. זכרו, כל שקל משמעותי לחיסכון. אם תגדילו את החיסכון מ1000 בחודש ל2000 או אף ל3000, הסכום שיהיה בידיכם עשוי לגדול אקספוננציאלית ולהיות הרבה יותר משמעותי. אל תרתעו מעליה קטנה במשכורת. כל עליה בהכנסות מאפשרת לכם לחסוך יותר, וזה מבורך.

נקודה שחשוב להזכיר בהקשר זה: לפני שחוסכים לחתונות, חייבים לוודא שהבית לא מתנהל בגירעון שוטף שיוצר חובות, ריביות וכו'. סדר בהוצאות השוטפות הוא הבסיס לכל חיסכון. ככל שביתכם מאוזן כלכלית ויש לכם אפשרות כבר כיום לחסוך, עשו זאת בהקדם. מעבר לכך, ישנם אפשרויות של מיצוי זכויות שהמדינה נותנת למעוטי הכנסה ושווה לבדוק מה רלוונטי בעבורכם: מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), הנחות ארנונה, הבטחת הכנסה/מלגות לאברכים, סיוע במעונות, הנחות בגנים עירוניים ועוד. ככלל תמיד עדיף להגדיל הכנסות מאשר להסתמך על קצבאות (שאינן יציבות ומשתנות כל העת), אך כאן ועכשיו במצבכם הנוכחי, זה יכול להיות רכיב נוסף ומשמעותי בהכנסת המשפחה.

לגבי החלק האמוני – הביטחון בה' – כבר אמרו חז"ל שהאדם נדרש להשתדל לפי כוחו, וברצונו לעשות מעשה טוב ולסייע לילדיו, צריך להיות סמוך ובטוח שהקב"ה יסייע בידו ויעשה את השאר. אין זה פותר את האדם מחובת ההשתדלות בכל כוחו. עלינו לעשות את המקסימום כדי להגדיל הכנסות, אך מה שאין בכוחנו, יש לסמוך על הקב"ה שימלא את מחסורנו. 1,000 ש"ח שמופרשים במסירות נפש מתוך 7,000 ש"ח שאתם מכניסים, הם השתדלות גדולה וכלי קיבול לברכת שמיים. בדומה לכד השמן של האלמנה בסיפור עם אלישע הנביא (מלכים ב' פרק ד'). הקב"ה אינו זקוק לסכום המלא כדי להביא את הישועה; הוא מבקש את ההשתדלות, ואת השאר הוא יעשה בע"ה.

בנוסף לכך, אנו מכירים ומוקירים את המעלה הגדולה של לימוד תורה. בית שבו הבעל יושב 3 סדרים ועוסק בתורה במסירות, הוא בית שעומדת לו זכות מיוחדת. גדולי ישראל לאורך הדורות הדגישו, שפרנסת הילדים ונישואיהם הנם "קריעת ים סוף". כמו ששם הים נקרע בצורה על-טבעית, גם אצלנו הפרנסה עשויה להגיע בצורה על-טבעית (בתנאי שעשינו השתדלות מקסימלית כמובן). זכות התורה מגינה ומסייעת למצוא פרנסה, ובעז"ה גם שידוכים טובים שלא ידרשו מכם דרישות כספיות מופרזות.

אחד הדברים שחשוב להקפיד עליהם בהקשר לכך, זו השמחה והנחת. חרדה מתמדת מחתונות עתידיות גובה מחיר יומיומי מחינוך הילדים, משלום הבית ומהרוגע הנפשי של האדם. הקב"ה רוצה שנהיה הורים שמחים, רגועים ובעלי אמונה, ולא מותשים מדאגות העתיד. חשוב לשמור על כך במסגרת הבית והמשפחה, ובעז"ה תעשו את ההשתדלות שלכם ותראו ישועות.

מאחל לכם הרבה נחת, רוגע, אמונה והשתדלות נכונה, ובעז"ה בורא העולם ישלח אליכם ברכתו, ועם המעט שיש לכם (שבעז"ה יגדל בקרוב), תצליחו לחתן את הילדים בקרוב מתוך בריאות ואושר.

דניאל

[email protected]