אני תלמיד ישיבה חרדית, (לא משנה איזה, אבל ישיבה חרדית) האמת שמידי יום העצמאות אני פשוט מתפוצץ מעצבים. כל הלהט הקדוש של "אסור מדינה" וזה, אולי תרגעו? יסלחו לי אחי החרדים, באמת, וגם אני חרדי. אבל המדינה הזאת היא זו שתומכת בנו יותר מהירדנים והבריטים ביחד. ידוע המשל על האדם...
השאלה שלי קצת שונה מהשאלות שאתם מעלים בדרך כלל, אבל אני חושב אולי תוכלו לעזור לי לעזור לחבר. אני אברך, נשוי שלוש שנים, לומד בכולל וב"ה הכל בסדר. יש לי חבר מהישיבה, שעברנו יחד את תקופת השידוכים, רק שהוא עדיין לא סיים אותה. מידי פעם אנחנו משוחחים ובד"כ זה די...
אני בחור בן 21 ומגיל קטן לא היה לי טוב ולא הייתי שלם עם הדת, היו לי שאלות שהפריע לי, ולא היה לי את מי לשאול, אז הכרחתי את עצמי פשוט לעשות, או פשוט להבין, אע"פ שלא באמת האמנתי לתשובות שאני עונה, ועוד כל מיני סיבות שגרמו לי לא להרגיש...
כל פעם שמגיעה הצפירה הזו זה מנקר לי וכואב לי. למה אנחנו יכולים לעשות "מי שברך" לכל אחד ולא לחיילים? למה אנחנו יכולים להמציא הילולות ויארצייט אבל לזכור את נרצחי השואה "אין לנו כח לתקן"? מקווה שיש לכם תשובה טובה לזה!
דלג לתוכן
