שואל יקר מאוד, שלום רב.
שאלתך נגעה לליבי והיא מעוררת אצלי הערכה רבה אליך. אתה מקשיב לאשתך ועושה הכל כדי שהיא תרגיש בנוח לספר לך על דברים קשים, ואתה מתחבט האם עשית כהוגן בכך או לא. הרצון שלך לסייע כל כך הוא באמת מיוחד.
אתה שואל אם נהגת כהוגן בכך שבכדי לעודד את אשתך הוספת על דבריה.
ובכן, על פי ההלכה מותר לספר לשון הרע לתועלת, ובנידון דידן אשתך ניזוקה מהיחס של ההורים שלה והיא צריכה לתקן זאת עם עצמה ולבנות את עצמה, ואתה שתפקידך לעזור לה בוודאי עליך לשמוע אותה ולתת תמיכה. השאלה היא האם להוסיף דברים על דבריה בגנותם של הוריה הוא חלק מהתועלת וגם זה מותר. ובכן התשובה היא לכאורה לא. וזאת משתי סיבות: א. לא בטוח שמותר לספר לשון הרע רק כדי לעזור לניזק לפרוק את המשא שעל ליבו, משום שלא מדובר בתועלת ישירה אלא עקיפה, ואכמ”ל. ב. וזאת נקודה שחשוב להדגיש – כלל לא בטוח שזה באמת עוזר.
אשתך זקוקה כעת להקשבה אמיתית. הקשבה אמיתית היא לא להיות לגמרי במקום שלה, אלא להישאר במקום שלך ומשם לתת את התמיכה. אנסה לתת דוגמה: נניח שהילד שלך נפגע מחבר במשחק, שלקח לו את הכדור והתנהג אליו שלא בצדק. כשהוא בא לספר לך הוא מחפש תמיכה. תמיכה פירושה שיש לו כותל חזק להשען עליו, שיש כאן מישהו שלא נבהל ממה שקרה, ותומך בו ואוהב אותו. נניח שאתה כל כך מזדהה עם הילד עד שגם אתה מרגיש פגוע מהחבר ההוא, ואתה אפילו מספר על כך לילד כמה פגע בך אישית מה שעשו לו – זה לא עוזר לילד. הוא לא מחפש מישהו שנפגע איתו. להיפך, הוא מחפש מישהו חזק, שלא נפגע, שיתן לו יד חזקה מבחוץ.
אשתך זקוקה לתמיכה. היא מחפשת מישהו שיתן לה עוצמה פנימית, שיוכיח לה בהקשבתו כמה שהיא טובה ומיוחדת למרות שהוריה לא התייחסו אליה כהוגן. אם אתה נכנס כל כך חזק לסיפור עד שגם אתה מרגיש פגוע מההורים שלה – אתה לא יכול להעניק את התמיכה שהיא רוצה בה.
ובכן, אתה שואל בצדק – מה הצד השני? וכי עלי להצדיק את ההורים שלה? וכי עלי לומר לה שהפגיעה לא קשה כל כך? התשובה היא בוודאי שלא. הקשבה אמיתית היא לא להיכנס ולשפוט את ההורים אלא להיות איתה. לה קשה – אתה מצדיק את הקושי שלה, אתה מזדהה איתו ואומר לה “וואו, איך הצלחת להחזיק מעמד, איזו חזקה את”, “וואו, כמה קשה לעבור דברים כאלה”. אתה פשוט נמצא ביחד איתה בקושי שהיא חווה, ומשדר לה אהבה והערכה.
כשאדם סובל, מה שהוא צריך זה בעיקר לראות שאנשים מעריכים את העמידה שלו בסבל, שהם אוהבים אותו ושאיכפת להם על כך שהוא סובל. הוא לא צריך שיסבלו ביחד איתו. ברגע שמישהו סובל ביחד איתך הוא לא יכול להוות תמיכה עבורך כי הוא עסוק עכשיו בסבל של עצמו.
ובכן, מה שעליך לעשות הוא לשמוע אותה ולהעריך אותה ולשדר לה אהבה ותמיכה, מבלי להיכנס בעצמך לסיפור. אתה עכשיו נמצא איתה, לא עם ההורים שלה. לא הם הנושא כרגע, לא לחיוב ולא לשלילה. בצורה כזו דומני שיקל עליך להקשיב מבלי להוסיף את פרשנותך האישית.
ושוב, עלי לסיים בהערכה כנה על מסירותך המיוחדת לרעייתך. ה’ יעזור שתשרה תמיד השלוה במעונכם וברכת ה’ תלווכם.
יעקב
b0548407520@gmail.com