אני לומד בישיבה קדושה בירושלים ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות ואני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה ואני מתפלל לה שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר אבל אני מבקש חכמה ולא שאני לא חכם אבל אני מרגיש טיפש לפעמים ואני חושב מי יהיה איתי כשיגיע זמני לעלות...
אני בן 14 נער חרדי מוצלח לומד בישיבה קטנה טובה וכו' אני מאד נהנה מלימוד באופן כללי, וגם מצליח בו מאד, אני מרגיש רמה גבוהה (אולי יותר ממה שאני) אני מרגיש משיכה גדולה להתקדם עוד לדוג' ללמוד קבלה וכו' אני מרגיש שאין סביבי אנשים שמבינים אותי מה עושים. אני נקרע
בעוד שבוע נחגוג את חג השבועות. בישיבות ועוד לפני כן, חונכנו שלחג שבועות אין כל משמעות מלבד היותו יום מתן תורה כשהפירוש הוא לימוד התורה. כאדם שיצא לעבוד, ומתקשה אף בקביעת עתים לתורה, קשה לי מאוד לחזור לאווירה הישיבתית שהעמידה על נס את לימוד התורה והתמדתה, זה דוקר ומצער אותי...
אני בחור ישיבה, בעבר היו לי שאלות וספיקות הקשורים באמונה ואכמ"ל, אני אוהב לקרוא וללמוד דברים חדשים, כך שיצא לי לקרוא הרבה על 'מחשבת ישראל' או לחילופין'מדעי היהדות', ובעקבות כך הבנתי שעיקר הקושי שלי הוא לא אמונה באלוקים, אלא אמונה בכל מיני תפישות שונות לגבי האמונה באלוקים וקיום המצוות (וכן...
כבר הרבה זמן שאני חווה קשיים ולא מצליח בלימוד, ומאז שאני ילד אני זוכר שלא השגתי שום הישג לימודי. אני סוחב את זה כבר המון שנים, והגעתי לשלב שזה כבר מפריע לי בחיים, כי אני כבר בגיל מבוגר ועוד לא מצאתי את עצמי בשומקום. לא בישיבה, לא באקדמיה, ולא בתעסוקה....
כול הזמן אומרים לי להתפלל ולי אין כוח. ולא רק זה אלא אני צריך לקום כול יום בשעה 7 ללכת לישיבה ולי אין כוח לקום כזה מוקדם. אני רוצה לשאול אותכם מה לעשות אני לא יכול לקום כול יום כזה מוקדם? ואני רוצה לדעת איך עושים שהתפילה תעניין אותי??
לקראת סוף זמן חורף שעבר התחיל להיות לי ממש לא טוב בישיבה ובכלל. לקח המון זמן עד שהבנתי שזה בעיה בחיבור שלי עם הישיבה שלא צלח. שממש איים עלי וגרם לי להרגיש לא בסדר בכל מה שאני עושה ולא אפשר לי להיות טבעי ומי שאני. זה הוסיף גם הרבה קשיים...
אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב כזה?
אני בחור לא חברתי. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה לדבר. אני עומד עם חברים, חושב ומנסה לפתוח את הפה, אבל פשוט אין לי שום דבר להגיד. מה אעשה? אני יושב בשקט, פשוט לא יודע מה...
אני לא מצליח למצוא את עצמי.....כבר לא מעניין אותי תורה ולא תפילות ולא כלום וזה לא העניין שאני לא עושה אלא שאני לא מרגיש שאני קשור או שייך לעבודת השם כאילו עוד אדם בעולם בלי מטרה עושה מה שרגיל לעשות בלי שום עניין (וחי כל פעם עם רגשות אשם על...