אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב כזה?
אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל זה לא מענין אותי ממטר לגמרי לא גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו' אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי...
אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים טובים אבל היום אני רע בגמרא ואני שונא אותה . למה אני שונא אותה ? אני יודע שאני לא בסדר...
גמרא זה מעניין אותי כיוון שזה מפתח את הלוגיקה של השכל . 2. אני רוצה ללמוד תנ"ך ויהדות והכוזרי , אך ממי ? לבד ? התחלתי , אך אני צריך יהודי שידריך אותי , אני סה"כ נחתתי על הקרקע לפני כמה חודשים .. אני לא יודע מה אני , מי...
זה קורה לי לעיתים קרובות.. אני פשוט נכנסת לאתרים מפוקפקים ומדברת בצ'אט עם כל מיני גברים אבל תמיד אחר כך אני קולטת מה עשיתי ובוכה ומאשימה ושונאת את עצמי מבטיחה לעצמי שזאת פעם אחרונה אבל לאחר כמה ימים אני שוב נופלת... אני רוצה להפסיק את זה אבל לא יודעת איך..
די נמאס לי מהישיבה. לא מרגיש הנאה כאן, סתם שורף תזמן בלי חשק, לפעמים קצת הערות מהמק"ק, לפעמים קצת קטעים עם החברים, אבל תכלס בזבוז זמן גמור. גדול הדור אני לא אהיה, לא בכיוון אפילו. אז בשביל מה להמשיך כאן. רק כדי לא לצער את ההורים?
משעמם לי בישיבה. התקבלתי לאן שרציתי , לא קשה לי, יש לי חברים. בתכל'ס , משעמם אותי הלימוד, ההגדרות. עוד סוגיא ועוד ומה אז... לא יודע מה בדיוק לחשוב. ספרי מוסר ומחשובה גם לא מוצא כ''כ. (המשגיחים לא מבינים בכלל מה אני רוצה)
דלג לתוכן
