מה לספר לילדים? מה לספר לעצמנו?

ראשית כל תודה על האתר הנפלא שזכינו להיחשף אליו ומשמש לנו עוגן שפוי בתוך כל המצוקות ואי הודאות. ברצוני לברר כאמא לילדים ומתבגרים בבית ואפילו לעצמי לאור הפרשה האחרונה של איש חינוך וטיפול בכיר שיתכן ופגע בצורה סדרתית ולאור התהודה […]

סוד מעיק של אחות קטנה

לפני כחודשיים יצאתי עם אחותי הקטנה (12) לסיבוב של ערב שבת והיא היתה מאוד מכונסת/ עצובה / מתוחה.
ניסיתי לדובב אותה .. ואז היא אמרה לי שיש לה סוד כבר כמה שנים שמאוד מאוד מכביד עליה והיא בעצמה מפחדת מעצם זה שהיא בעצמה חווה את הסוד… ניסיתי בעדינות ממש לגשש והיא ממש ממש פחדה והיא אמרה שאם הסוד יתגלה. כל החיים שלה יהרסו !!! ואת זה היא אמרה ממש בחרדה.
שאלתי אותה אם יש מישו בעולם שכן יודע על הסוד הזה – שלפחות לא תשמור אותו לבד לעצמה , אז היא סיפרה שחברה טובה שלה ( שהם ממש כמו אחיות ) יודעת את זה וגם היא עוברת את זה במינון נמוך.
החלטתי שלא ללחוץ עליה לספר לי – בשביל לכבד את הרגשות והאמון שלה בי – על זה שהיא בכלל שיתפה אותי .
ניסיתי לומר לה שאולי כדאי שתשתף בזה אדם מבוגר – לא מהמשפחה שהיא מסוגלת לסמוך עליו שזה לא יעבור הלאה.. הצעתי גורמים שונים – והיא ממש נשארה בשלה – שהיא מפחדת מיזה נוראאאא וזה יהרוס לה את החיים .

התייעצתי עם יועצת כלשהי והיא הפנתה אותי לאיזה רב מטפל שמומחה בדברים האלו . נסעתי איתה המיוחד לאותו עיר " לקבל ברכה" וכמובן שדיברתי לפני זה עם הרב .
הוא דיבר איתה על הלימודים ושאל בעדינות ( כמובן, לא בנוכחותי) אם היא רוצה לשתף אותו במשהו שמציק לה . והיא בחרה לא לשתף מאותה סיבה שחייה יהרסו.

אני חוששת מאודדד שאולי יש אדם כלשהו מהסביבה החיצונית / הקרובה ש" מתעסק איתה" והיא חוששת שזה יפרק את המשפחה.
אקדים ואציין שאין לי חשד באף אחד. בבית יש עוד שתי בנים גדולים ובת וההורים.

מה אני – כאחות גדולה יכולה לעזור לה או למי אפשר לפנות שיטפל במקרה בצורה שישאר לה אמון בי על השיתוף. ומצד שני – שיפעל בחכמה "שלא יהרס לה החיים".

הגנה על התינוק שלי

אני בת 29, נשואה ואמא לפעוט שמתקרב לגיל שנה וחצי.
מטריד אותי הנושא של מוגנות (מסיבות שלא רוצה לדבר עליהן).
חיפשתי ומצאתי חומר מצוין על מוגנות לגילאי 2-9.
אבל הילד עוד לא בן שנתיים, ואני לא יודעת איך להגן עליו.
איך אני יכולה ללמד אותו שהאברים האינטימיים הם פרטיים שלו ושאסור לאף אחד לגעת בו בלי רצונו,
אם הוא עדיין צריך שיחתלו אותו וירחצו אותו, הוא קטנטן? וכמובן שהוא מעדיף לשחק מאשר לאפשר לי לחתל אותו…
איך אני יכולה ללמד אותו שמותר לו לשמור על הפרטיות שלו, כשזה חסר אחריות לאפשר לו להיות לבד, כי הוא לא יודע להזהר?
תודה לכם.

אשה נשואה חיבת בכיבוד הורים?

האם זו דרכה של ההלכה ללמד שכלפי הורי האשה אין חיוב אפילו של הכרת הטוב על כל מה שעשינו בשביל בתנו (הבאנו אותה לעולם, טיפלנו בה לאורך שנים במסירות, פרנסנו אותה ואת משפחתה, וכשבעלה עבר על התורה כולה במעשיו: בלא תחמוד.. בעריות.. ועוד הרבה, אין הוא משלם על מעשיו, אלא מקבל הגנה מרבנים גדולים כקטנים, ואותנו זורקים לפח האשפה של ההיסטוריה? האם לכך התכוון הבורא? האם זו הכוונה במצוות : כבד את אביך ואת אמך…? האם, לאור התשובה המלומדת שלכם שהבורא ברא את האשה ע"י הפרדת האדם בן 2 זהויות שוות שרק תפקידם שונה, כך היה נכון לנהוג כלפינו? הגמרא מלמדת מצד אחד שבעל שאינו מתיר לאשתו לבקר אצל הוריה חייב לתת לה גט, אז איפה זה בא לביטוי במקרים כה רבים של פסיקות רבנים לניתוק הקשר עם הורי האשה, במקרה שלנו וודאי ובמקרים רבים אחרים גם, מבלי לשמוע את צד ההורים ומבלי להתחשב בנסיבות? ומצד שני מדברת הגמרא על מעמד הורי האשה ביחס להורי הבעל באופן לא שוויוני (ראה מסכת קידושין) אם הגבר הוא האדם העליון, והאשה אינה נחשבת כמוהו – מדוע אביו של בעלה של בתי הבכורה חשוב יותר מאביה של בתי הבכורה? האם זו היתה כוונת הבורא?
ולסיום: התורה מלאה בסיפורים קשים של עריות שבגללם נענשו בני ישראל עונשים כבדים, ההלכה עושה הכל להרחיק את האדם מלהכשל בעריות ע"י הלכות יחוד, איסור נגיעה, שמירת עיניים, הלכות נידה וכו' כדי לשמור על קדושת הבית, קדושת העם, ואילו כאשר מתגלים מעשים נוראים בחברה שלנו, שבהם אברכים/ עברייני מין, לא רק שאינם נענשים, אלא מקבלים הגנה אבסולוטית מההנהגה הרבנית. השתקה מצד אחד, איסור לפנות למשטרה מאידך, ובסופו של דבר- כדי שלאנסים למיניהם לא תפגע שלמות ביתם, לא תפגע איכות חייהם, פוגעים בקורבנות ובראשם בהורי אשתו של העבריין. האם כיבוד הורים בתורה מכוונים רק או בעיקר להורי הגבר? הרי היהדות אינה כדת הקאתולית: אצלנו מותר להתגרש, אבל מהורים אי אפשר להתגרש.. ובסופו של דבר כשבעלה של בתי ימות, היא תהיה חייבת באבלות חודש בעוד שאחרי מותנו (אחרי 120 בע"ה) היא תהיה חייבת בשנה של אבלות. אז מה האמת? יתכן שנעשו תיקונים לרצון ה' במהלך הדורות, בהתאם למנטליות של הסביבה בה הם חיו ולאורה הם פסקו הלכות?

אתגר של מתבגרים

אנו הורים לילדים מתבגרים, הבנים בישיבות קטנות והבנות בסמינר (תיכון). ב"ה כולם מצליחים בלימודיהם וגם חברתית.
לאחרונה אנו עומדים מול אתגר חדש בנוגע לקשר מיני בין אחד הבנים (17) לאחותו (15). אם להשתמש בשפת הרחוב, הוא כביכול "מתחיל אתה" בסיטואציות שונות – נצמד אליה על הספה וכדומה, עיניו מטיילות לכיוונה, והוא "מפלרטט אתה" בכל הזדמנות. זה לא שיש המון הזדמנויות, אבל כאשר יש – מאוחר בלילה או בשבתות וחגים – אנו מרגישים בכך מאד בבירור.
הבת, מצדה, אינה מודעת לעניין – כך לפי מיטב השערתנו. בכל מקרה היא אינה מתנגדת. כדרכה של מתבגרת, היא פה ושם מחצינה את הגוף שלה (אנחנו לא נוהגים להעיר – בגדול היא תמיד לבושה צנוע כמקובל), וזה תופס את הבן מאד.
שאלתנו היא איך לגשת לנושא. האם מדובר בתופעה רגילה וטבעית, שאינה צריכה לעורר אצלנו נורה אדומה, או שמא הדבר דורש טיפול? האם כדאי ליזום שיחה עם הבן או עם הבת? האם צריך להפריד ביניהם ככל שאפשר, או שמא די בעין פקוחה על המצב ודאגה שלא יישארו לבד בבית במצבים של "ייחוד" וכדומה?
באופן כללי, קו החינוכי שלנו בבית הוא שלא להתערב באופן כללי בענייני מיניות של ילדים מתבגרים, מעבר לפתיחת ערוץ בסיסי – אך כאן אנו נבוכים בשאלת התגובה למצב שנוצר.

"מזל טוב".. מפגע חדש… :-(

הידיעה החמה היא על מטפל ("חרדי") ש"טיפל" בכמה מהמטופלות שלו וד"ל…
והשאלה עולה מאליה, איך אפשר לתת אימון במטפלים??? נכון שבקצב הזה אי אפשר לתת אימון בכל בנ"א, אבל ללא ספק במקרה הזה הפחד גובר מכיון שחלק נכבד מהטיפול הוא האימון..
הרי הכל חשוף בפניהם ואז הם עושים כל מה שעובר להם במוח….
ואם בסוף יתברר שהוא גם היה חבר אצל אגודת היועצים וכו, הרי הענף הזה כבר נכרת….

חינוך ילדים למוגנות

איך אני צריך להסביר לילד שלי בן 12 על כל הסוטים ופדופילים
שהמורה שלו לא יפגע בו??