אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב כזה?
אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל זה לא מענין אותי ממטר לגמרי לא גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו' אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי...
כל החלומות שלי או רוב החלומות שלי אסורים השאיפות של אסורות,אני לומד בכולל כי אני רוצה להתקרב להשם אבל מרגיש מבוזבז יש לי כל כך הרבה כישרונות וחלומות שאני לעולם לא אוכל להגשים במסגרת הדת,אז נכון על כורחך אתה חי " אני מרגיש את זה על בשריכל דבר הכי קטן...
דלג לתוכן
