הלב שלי נשבר מהיחס של האשכנזים אלי

שלום, למה בציבור החרדי יש לי הרגשה שאני שווה פחות? שבגלל שסבא שלי לא בא מאירופה אני לא ראוי? מי החליט שהוא אלוקים בשביל לקבוע מי שווה ומי לא? היו גאוני עולם מארצות המזרח, כמו רבי יוסף קארו ורבים רבים… למעשה, רוב התורה התחילה מארצות המזרח. הלב שלי נשבר מהיחס של האשכנזים אלי, זאת תורה?

למה יש אצלינו פגיעות?

זעקה חנוקה מפעפעת בתוכי
את הזעקה שאיש לא שמע אכיל לבדי.
הלב עדיין לא מוכן להשלים להשלים,
הנפש לא מצליחה להירפא.
ואני לבד בודדה נישארתי כה שבירה ורגישה.
אולי כדאי להתכחש ולא להאמין שזה קרה?
אולי להתעלם מהרגש הנורא?
אבל זה לא יעזור, כי האמת צרובה על נפשי וגופי.
וכמוני יש רבים ורבות נפגעי תקיפה מינית בציבור החרדי.
ואף אחד לא יודע , השקט שם ישרור, לדברים כאלה לא יתנו מקום.
וזה כה כואב לי, מעמיד אותי בבילבול נורא , איך יתכן שבמיגזר שהכי מדברים על ערכים של צניעות ובן אדם לחברו יש אחוזים יותר גבוהים של תקיפות מיניות???
אני לא מזלזלת בדת חלילה, אבל רוצה לדעת את האמת.
אולי הכול סתם, אולי חרדים זה סוג של כת?
שמשלים שהכול טוב ,ואנחנו "עושים את רצון ה'", אבל הכול רקוב מביפנים.
איך אוכל לדעת?
מבולבלת מאוד, רוצה עזרה

מה לספר לילדים? מה לספר לעצמנו?

ראשית כל תודה על האתר הנפלא שזכינו להיחשף אליו ומשמש לנו עוגן שפוי בתוך כל המצוקות ואי הודאות. ברצוני לברר כאמא לילדים ומתבגרים בבית ואפילו לעצמי לאור הפרשה האחרונה של איש חינוך וטיפול בכיר שיתכן ופגע בצורה סדרתית ולאור התהודה של הפרשה שהגיעה גם לשיח הציבורי ואפילו בת"ת של הילדים. כיצד עלינו אישית להתייחס למקרה […]

למה חרדים לא עושים צבא?

למה חרדים לא עושים צבא

שלום רב! רציתי לשאול, למה כחרדים אנחנו לא משרתים בצה"ל? אני מחפשת תשובה מספקת לכעס הגדול שיש להורים חילוניים ששולחים ילד לצבא בידיעה שהוא עלול שלא לחזור… כדי להגן עלינו לכאורה, שלא משרתים בצה"ל… תודה!

אם כולם יהיו חרדים-איך זה יהיה?

מה תכלית המגזר החרדי?
לו יצויר שרוב התושבים בארץ חרדים (לפי קצב הגידול של האוכלוסיה החרדית מדובר בתקופה לא אינסופית בלשון המעטה) איך המדינה תיראה?
אם האידיאל הוא להיות חרדי, עם כל המשמעות של זה, איך תיראה הכלכלה במדינה? האם תהיה דמוקרטיה? מי יתגייס לצבא? איך יראו מוסדות השלטון? העסקונה החרדית, שמור לי ואשמור לך, המקושרים והמיוחסים – הכל רחוק מאד מלהיות ענייני וישר.
השאלות האלה מטרידות אותי, כי אני חרדית, ומאמינה באמונה שלמה בתורה, אבל איך הכל מתיישב עם המגזר החרדי במדינה, שלא עובד בחלקו (וגם אלה שכן עובדים, בדר"כ מדובר בעבודות פחות נחשבות כמו רופאים, חוקרים, וכו'), לא מתגייס, לא מתנהל בצורה דמוקרטית (קשרים, מי שקרוב לצלחת מקבל, הכל רחוק מאד מלהיות אובייקטיבי ובלתי תלוי)
אם אנחנו מאמינים שהאמת נמצאת במגזר החרדי, וזו צורת החיים האידיאלית, אז בהנחה שכולם חוזרים בתשובה (בלי להתייחס למשיח) והחרדים נעשים רוב בארץ, איך תיראה הארץ? ארץ נחשלת?
למה המגזר החרדי מסרב לקבל לימודי ליבה? למה גברים צריכים ללכת לחנות, לראות שיש 30% הנחה, ולא לדעת לחשב מה המחיר אחרי הנחה?.. לא לדעת אפילו אותיות באנגלית.. למה החרדים כל כך מפחדים מידע? מאינטליגנציה?
האם ניתן להיות יהודי מאמין ומקיים תורה ומצוות רק בתנאי שהידע הכללי שואף לאפס והרמה האינטלקטואלית נמוכה? למה מוסדות חרדיים צריכים באופן כמעט אוטומטי להיות ברמה נמוכה יותר ממקביליהם החילונים?
למה יש במוסדות החרדיים אפליה, קשרים, עסקונה? אם מדובר בחברה אידיאלית, מה יהיה כאשר החברה הזו תהיה רוב במדינה?
אני מקווה מאד שתוכלו לתת לי תשובה מניחה את הדעת, כי כאמור אין לי ספק באמיתות התורה, רק שיש לי קושי גדול עם המגזר החרדי כחברה.
תודה רבה מראש,

לא מרגיש שייך לגמרי לשום מגזר-מה יהיה בשידוכים?

מפריע לי שאני לא סגור על עצמי ,מצד אחד אני נמצא בישיבה חצי יום (מקום שמאפשר גם ללמוד ולעבוד) ומצד שני אני יכול בלילה ללכת לאיזה בר לא משו,כך שאורח החיים שלי מאוד מבולבל ,וכל השנים תמיד אמרתי לעצמי אוקי זה אני אין מה לעשות ,אבל לאחרונה זה לא שפתאום נפלה עלי "הארה רוחנית " ,אבל אני בהחלט חושב מה יהיה בסוף לאן כל זה יוביל אותי וכמובן כל זה מתחבר לשאלה איך אני אתחתן ,איך אני אמצא אישה שהיא תהיה באותו ראש כמוני ,אני לא חרדי סטנדרטי אני גם אוהב להנות מהחיים ולא רק מטושלנט בליל שישי (מקווה שהבנתם לאן הרוח נושבת ) ,ואני שואל איך זה יקרה שאני בכלל אתחתן ואיך אני לא אצטרך להתפשר על כל מיני נושאים כמו כמה ילדים יהיו ואם למנוע את זה ,כי אני לא בדיוק בלשון המעטה דוגל בשיטה המחמירה שלהביא כמה שיותר ילדים במינימום זמן בלי יכולת לשלוט על זה כי כך הרבנים החליטו ,אני במקום אחר בחיים חצי חילוני וחצי /דתי או חרדי .
אז אני מאוד מקווה שהבנתם אותי למרות שזה נשמע מאוד מטעה ולא כזה מובן אולי ,אבל פשוט כתבתי את זה מדם ליבי כי אני אובד עצות איך ממשיכים מכאן ,מה לעשות ומה יהיה טוב בשבילי
תודה לכם על המענה ,ומקווה שתצליחו להחזיר לי תשובה ראויה .

שינוי השקפות בתוך מציאות חיים שלא השתנתה

כשהתחתנתי לא הייתי בשל מספיק לנישואים. רציתי לרצות את ההורים שלי. הייתי קצת ילדותי ונאיבי. ולכן למרות שבתוך הלב הסתפקתי אם בהמשך אהיה אברך לא דיברתי על זה בפגישות ואשתי לא הייתה מודעת לזה. אחרי מספר חודשים בכולל נשברתי
ודיברתי על זה עם אשתי. היא מאוד תמכה בי כלפי חוץ ועודדה אותי בדרכי. אבל כיום היא חוזרת ואומרת שמבחינתה שיקרתי לה וכו' ואני אומר לה שאני אכן מבין אותה אבל אני עצמי לא הייתי בשל וההורים שלי בכוונה תחילה חיתנו אותי מהר כוון שכבר היה לי תקופות שפחות למדתי וכו' והם בעצם רצו להשים אותי במקום שבו אני לא יוכל "לעשות שטויות".
כיום אני נפתחתי מאוד. אמנם אני שומר תורה ומצוות אבל אני לא רואה את עצמי מחוייב לשום תפיסה חרדית. אשתי אמנם מוכנה להתפשר כלפי בהרבה דברים אבל מבחינה רוחנית / חרדית היא לא מוכנה לזוז מילימטר גם בענייני חינוך עתידי וגם בכל סגנון הבית. לי קשה מאוד לחשוב שילדי יתחנכו ויעשו. וכן שכל הבית יתנהל בצורה שמנוגדת לגמרי לכל התפיסות שלי. ומצד שני אני זה ששיניתי כך שאין לי זכות לדרוש ושוב מצד שלישי אני לא יכול לחיות את כל חיי ולגדל משפחה בסגנון וצורה שאני רואה בצורה מאוד שלילית.
מה הפתרון שאני יכול למצוא לפלונטר הזה?

נמצא במקום שלא מתאים לי

אני בחור ממשפחה עצניקית מאוד בירושלים יש ששה אחים בחורי ישיבות וכולנו לא מתייצבים
אני בככלל לא בקטע שלהם ולא מבין את הקיצוניות הזו.
לא אכפת לי מי צודק אני לא מעונין בזה וזה רק עושה לי רע ומרגיש לי שזה מרחיק אותי מהשם.
אני גם לומד בישיבה עצניקית חשובה, וכולם שם קיצונים ופונדמנטליסטים. ואין לי שום אפשרות להביע דעה בעניין.
אני אוכל את עצמי כל פעם שצריך ללכת להפגנה ולעשות חילול השם. ושאני צריך לעבוד בשבילם בבחירות נמאס לי כבר מזה מה אני יכול לעשות. (יש לי עוד כמה חברים במצב דומה ואפי' מסובכים יותר ממני.)

משבר בעקבות התנהגות לא ראויה של תלמידי חכמים

עברתי בשנים האחרונות משבר גדול ביחס לתורה, ואני רוצה לשתף אתכם, אולי תוכלו לתת לי איזה מענה.
למדתי בישיבה, והתחנכתי על האימרה "הוי זהיר בגחלתם" של תלמידי חכמים, שכל דבריהם כגחלי אש.
גדלתי על יחס מאוד מכבד לרבנים. הסתכלות מלמטה למעלה. ציפיה שהם ייתוו מודל ודרך נכונה להתנהגות, בבחינת "ועלהו לא ייבול", שגם שיחתם של ת"ח צריכה לימוד וכו'. גדלתי על סוג של התבטלות, להגיד: "לא זכיתי להבין את דבריו", "אני הקטן" וכו'…
בשנים האחרונות היו כמה וכמה מקרים שהיממו אותי. כמה שאני רגיל לא לדבר על תלמידי חכמים, ולא לערער עליהם, אני לא יודע מה ללמד זכות.

נחשפתי להנהגות עם בעיתיות גדולה , דברים שלא הייתי מצפה מעצמי הקטן לעשות אז ק"ו מאדם גדול בתורה!

התרחקתי מהחרדים וכעת חולם לחזור

נותרה לי הביקורת על הציבור החרדי אבל יחד עם זאת הבנתי אותם טוב יותר הסכמתי איתם בהמון דברים.
אקצר ואומר היום אני כבר לא נער ומשתדל שלא למרוד. בפועל מבלי להיכנס להגדרות תבניתיות אני לא חושב שאני דתי אומנם אני חובש כיפה שומר שבת ואוכל כשר יש לי רגשות דתיים ואני אוהב את התורה אבל אני יושב על הגדר.
אני עדין מבולבל מרגיש שאת התשובות אני אוכל לקבל דווקא מהחרדים נכון באיזשהו מקום אני שונא אתכם (וגם קצת כועס על עצמי שאני שונא) אבל את התשובות את התיקון העצמי אוכל לערוך רק אצלכם.
אני מאוד רוצה להיות דתי ואפילו לאחרונה מעז לחלום על להיות חרדי או אדם ירא שמיים אבל אני נמצא במצב מורכב שאיני יודע מאיפה להתחיל אני עם חברה חילונית אני רוצה שנחזור בתשובה ביחד אבל אני עצמי לא סגור על עצמי מבחינת הדת
ללכת לישיבה אם לעשות זאת בצורה רצינית זה אומר להיפרד ממנה מה גם ששנה הבאה אתחיל את לימודי באוניברסיטה ואני מפחד שאשאב לתוך הישיבה ולא אלמד
אני בטוח שאתה קורא ומרגיש את הבלבול הגדול שלי אבל אין לי דרך להביע את עצמי טוב יותר מאשר כך.
אשמח לעשות סדר בדברים בצורה אנונימית