תגית: התחזקות

מחר בבוקר אנו עומדים בפני דיון גירושים ראשון ברבנות שיזמה אישתי. במשך כל שנות נישואינו התגלעו בנינו ויכוחים מרים על כמעט וכל נושא שבעולם, אך תמיד בסופו של דבר הדברים איכשהו מסתדרים. המצב הוא כרגע כזה, שאינני עובד זה כבר 3 שנים, אני שרוי בדכאון, וכעת, אישתי מתנה את המשך...

אני מרגיש שאני פשוט נולדתי למציאות הזו ולכן אני מאמין. ולא כי אני באמת מאמין. יש לי לפעמים תהיות איך זה שאנחנו היהודים קומץ קטן בתוך עולם גדול ששונא אותנו, איך זה יכול להיות שאנשים יהודים שכופרים בדת ואנטי עבור כל מה שקשור לדעת וחלקם גם מתנהגים כמו חיות כלפי...

כשאני מסתכלת סביב . יש לי הכל!( בריאות, כסף, משפחה, חברות, הצעות טובות לשידוכים. ממש הכל) אבל יש הרגשה של יובש שמבלבל אותי. חשבתי שליהדות יש הרגשה תמידית טובה ועכשיו זה כבר לא. אני מרגישה מאד טוב בדרך שלי. אבל משהו חסר לי. מה נותן את החיות ליהדות? מהי ההתחדשות...

אני בחורה מאד רוחנית, העבודה שלי היא עבודה של לעזור ולתת לאחר. לעזור לאנשים לחיות אורח חיים בריא ונכון יותר עבורם בכל תחום. אני עובדת מאד קשה בעבודה ולפעמים אני מרגישה שאני לא מספיק מצליחה ולפעמים אם בכלל. אני מאד מאמינה שהגענו לכאן למטרה מסוימת ולא 'סתם' ואני לא מוכנה...

למה איך שמדברים על אמונה הלב שלי ננעל?! למה אני לא מסוגלת להקשיב לשיעור על בית של תורה? למה שכולם מתרגשים אני רק סופרת דקות לסיום ההרצאה? למה אני מרגישה שאני כ"כ רוצה להתפלל ולבכות ואני לא מסוגלת להתפלל אפילו שחרית?! למה אני כזו שטחית ורדודה?! ואם אני לא ליד...

אני מגיעה ממשפחה שמתנגדת מאוד לפאה, כל חיי שמעתי שפאה זה חטא, ומבחינתי זה איסור חמור ומי שהולכת עם פאה תתן על כך את הדין בשמיים, מחטיאה וכו׳ מצד שני זה לא באמת איסור חמור אם כ"כ הרבה נשים יראות/נשות רבנים וכו׳ חובשות פאה, הרי מעולם לא היה ניתן היתר...

אני מאמין אך מושפע מהלך הרוח שיש בפייסבוק שמזלזל מאוד בדת וגורם לי התקררות מאוד גדולה באמונה. כי אני מרגיש שטבע של הבן אדם להאמין לדברים שאינם נכונים אם הם מטפטפים לאט לאט בעקיצות וזלזול. לאט לאט אתה מקבל הרגשה שיש אולי צדק בדבריהם למרות שהשכל ממאן להאמין להם. אבל...

האם המהלך הזה נכון , מה שאני שומעת תמיד זה אין נכון ולא נכון את צריכה ללכת לפי מה שאת יש את הדרך שאת צריכה לעבור . אבל ההלכה והרבנים זה תמיד מותר ואסור שחור ולבן איך פתאום זה נהיה אפשרי? יכול להיות שפשוט התרגלתי לדרך של תגידו לי מה...

הבעיה שלי היא שלעיתים, תוקפות אותי מחשבות רעות על אבא שבשמיים. באמצע התפילה, או סתם פתאום באמצע היום נכנסות לי מחשבות במוח, שהם אני חושב דברים רעים על הקב"ה, ואפילו זה מגיע לסטייה של לפעמים ""לברך"" אותו. אני לא יודע למה, אני חזרתי בתשובה, אני רוצה לעבוד אותו באהבה ובאמונה,...

אני מתמודדת עם קשיי פוריות, לאחרונה הייתי בהריון והייתה הפלה, מאז ההפלה אני לא מצליחה להתפלל כמו שצריך. אם לפני ההריון המיוחל שסופסוף הגיע, בכיתי בדמעות כל תפילה והרגשתי מחוברת, עכשיו אני במין ניתוק ,מתפללת 3 תפילות ביום, ריקות מתוכן. וגם---אני מרגישה שאני לא מחוברת מספיק, לקדושה... מה עושים?!?!!? אציין...