ני נשואה כמה שנים לאדם מיוחד שבחרתי אחרי מחשבה והתבוננות, רגשית לא עפתי אבל הרגשתי שנכון לי לחיים מעריכה אותו בטירוף. וקיוויתי לבנות תשתית טובה עם תקשורת אמיתית ואהבה שתגיע פשוט אחרי. אבל קרו דברים ודמות חינוכית שעזרה לי עם החרדות שלפני הנישואין ובאמת הצילה אותי ופיתחה אצלי מודעות והיתה...
בעקבות טראומה שחוויתי אני מרגישה שקשה לי מאד לסמוך ולהאמין בבנ"א. אני מפחדת שאפגע ורוב הזמן אני שמה את עצמי במצב של התגוננות רגשית ופיזית. כך יוצא, שהפתיחות והשיח אצלי בחברה הוא מועט, אני חוששת שזה מכמה דברים: מחשש לפגיעה, חוסר אמון באחרים, חרדה חברתית וחוסר בטחון עצמי. זה מאד...
אני סובלת כבר מעל שנתיים מחרדות. זה התחיל אחרי הלידה הראשונה של הבת שלי שתח'יה והמשיך גם אחרי הלידה השניה. בזמן האחרון כבר מעל חודש...אני סובלת מהרגשה מוזרה של כאילו משהו תקוע בגרון .. אני סובלת גם מזה וגם מהחרדות.. השאלה היא למה אני סובלת ככה? מחרדות ומההרגשה המוזרה שיש...
אני מיואש לגמרי, וכבר אין לי כח לחיות. כבר בערך עשר שנים אני מוגדר כ"חולה סכיזופרניה", ואני לוקח תרופות שונות. בערך פעם בשבוע (לפעמים יותר) יש לי התקף, בו אני ממש "משתגע". רצות לי בראש מחשבות משוגעות, ואני לא מצליח לחשוב על משהו בלי שזה עושה לי מייד אסוציאציה שלילית....
אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט מידי ורדוד וחסר לי המון אנרגיות חיוביות אני מאוד משתדל להסתכל על הכל בצורה חיובית וטובה עם הרבה אמונה בה' אבל זה...
אני בעיקרון מאובחן כחולה סכיזופרניה. הבעיה אצלי שכשאני מתחיל להיות לא מרוצה ממשהו בחיים- מחכה הרבה זמן בתור וכדומה, אני מתחיל להתמלא בכעס על החיים ועל הקב"ה, וברצון לא לחיות, ובעקבות כך אני נהיה מוצף מחשבות והרגשות רעים. אני לא יודע איך אפשר להתמודד עם זה, ואני נהיה מיואש לגמרי....
אני דיי בהתלבטות האם זה נכון לי להיכנס לשידוכים עכשיו למערכת של מחויבות משפחתית אני אנסה לפרט כמה שאוכל את הייתרונות והחסרונות מהעינים שלי. יתרונות" יהיה לי מקום יציב שהוא יהיה שיך לי אני נורא רוצה להתמסד להתקבע להיכנס קצת למסגרת בגלל שאין לי עכשיו מחויבות לכלום אני יכולה פתאום...
לאחרונה התחלתי לחתוך את עצמי חתכים קלים מאוד. זה התחיל לי כשהרגשתי כעס נוראי על עצמי ומאז אני פשוט רק רוצה לחתוך לסרוט או סתם לחוש כאב בדרך כלשהי. זה עוזר לי להתמקד פחות בקשיים הנפשיים. הבעיה היא שאני חוששת מאוד שיגלו שעשיתי את זה. יחשבו שישתגעתי לגמרי... קשה לי...
כבר שנה שאני בפנים בתוך העצמי המסחרר , מערבולת של בושה ואשמה ואור . ליפני שנה "נזכרתי" לאט לאט עם רמזים קטנים שעברתי תקיפה מינית בילדות במשך שנים (נראה לי ?) ומאז הכל השתנה וחלק ממני נגמר .. החודשים הראשונים היו מערבולת קשוחה . נפילות על הרצפה , באנגים במיטה...
איך יוצאים מהחוסר אונים שהגוף מרגיש, כשבועיים כבר שפתאום התעוררתי על החיים שלי , כל מה שלא עשיתי וכל ההתנהגיות והבחירות שלי הכו בי וגרמו לי לפתע ביום אחד פשוט לפול ללא תחושה שאצליח להקים את עצמי יותר ,זה לא עניין של רחמים עצמיים ,אני לא מחפשת שום תשומת לב...
דלג לתוכן
