תגית: בדידות

אני בן 21. לפני כשנה התחילה לי תחושה של מן פחד מכך שהחיים עוברים ועוברים מהר. שחייתי כבר 21 שנה. שעברתי אותם והם לא יהיו עוד. ושעוד שניה גם הזמן הקרוב יעבור ואני כבר אהיה בן 22 ו-23 וכו... זה גורם לי לא לחיות את ההווה ומאידך כל הזמן להיכנס...

עברתי שנה שעברה לתיכון אחר ולא הסתדרתי שם חברתית כאילו אין לי שם חברות בכלל בכיתה אני כמו אוויר לא רואים אותי וכו עכשיו אני כלל לא כזו עד תחילת שנה שעברה הייתי במרכז החברה כולם הכירו אותי וכל הזמן הייתי מוקפת חברות... וכשעברתי לתיכון השני כלום אפילו בוקר טוב...

אני אמא לילדים היום שלי עמוס וגדוש בית עבודה בית עבודה, אבל בלב שלי יש הרגשה ריקנית אין לי חברה בכלל או אפילו חברה טובה אחץ אע"פ שהמשפחה גדולה אין לי קשר עם אף אחד. מאוד קשה לי בבדידות שאני יודעת שאני אשמה בה לגמרי. והבעיה שאני שונאת לדבר בטלפון...

אני גם בודד כמה שנים גם אפשר להגיד שאין לי חברים רק בקושי ידידים גם אף אחד לא האמין בי שאני אצליח בחיים (במשפחה) ועכשיו אני יודע שאני באמת לא אצליח... ואפילו אפשר להגיד שאני לא מוכשר בכלום וגם אני פשוט בודד... וגם כועס על אלוקים על כל הרע שיש...