שלום לך שואלת יקרה מאוד.

יש משהו כל כך יקר המציאות בשאלה שלך. במתיקות ובענווה בה את מציגה אותה. בחוסר השיפוטיות שבה וגם בעצם הצער שלך על מקומו הרוחני של בעלך.

אני מוצאת את עצמי נרגשת מהזהירות שלך ומהעדינות המיוחדת שלך.

ובכן יקירה,

לפני כל דבר אחר אני מבקשת לשלוח אליך את ליבי. אני מאוד מאוד יכולה להבין את הצער והתסכול שלך. זה כואב כשאשה נוכחת לראות מקומות כאלו אצל בעלה כמו גם אצל ילדיה, זה עלול להכאיב כפליים בנושא כזה המשליך באופן ישיר על מערכת היחסים בינכם ו.. זה מתסכל מאוד כשאי אפשר בעצם, לומר דבר.

השאלה שלך שלחה אותי להתבונן שוב על הדברים. לא רציתי לכתוב לך קלישאות שעשויות לשים פלסטר במקרה הטוב אבל להשאיר את השאלה פתוחה תחתיו.

ניסיתי לשים את עצמי במקומך- מודעת לגודל האתגר שמקום זה מבקש.

אני שולחת לך את מילותי רק אחרי שעברו בישול ממושך בלבי ומתוך הערכה גדולה לאישיות המופלאה שלך המבצבצת מן השורות.

אליבא דאמת-

התורה נתנה לנו את גבולותיה הקדושים כדי לשמור ולשמר את נשמתנו טהורה וגם את חיינו על פני האדמה- טובים, שלמים ומתוקנים.

בוודאי שגבר ששומר על עיניו מביא שלווה גדולה לנפשו ונשמתו וגם שינה שקטה ורגועה לאשתו. אין דבר שעשוי לשמח את הנפש וגם להגן עליה כמו גבולותיה של תורה.

אבל בדרך.. בדרך לפעמים ישנם עיכובים שמעכבים את האדם מלהיענות לכך, גם אם הוא יודע את הדבר הזה ומכוון לשם. ישנם פיתויים/ פחדים/ מצוקות לא מדוברות דברים כאלו וגם אחרים שפועלים על האדם ומושכים אותו למקומות שיביאו לו הנאה כרגע ולא כזו המחזיקה לאורך זמן.

גם אם זהו המקום בו נמצא בעלך, אין לנו את היכולת להכנס במתחם הזה שלו- כמעט.

אין לנו את היכולת מהרבה סיבות:

כי אשה אינה משגיח רוחני.. כי הערות או לחץ בנושא עשויות לפעול בכוון ההפוך.. כי את פנית לעזרה ולא הוא ואי אפשר לעזור למי שלא מבקש.. כי אין לנו יכולת להבין את הנסיונות של השני וקודם עלינו להתחזק בעצמנו- כפי שאת כותבת.. הכל נכון מאוד ומדויק. אבל, ויש אבל.

בכל זאת את שם. בכל זאת הקב”ה הציב אותך בתוך סיפור כזה. עם בעל שנמצא בדיוק במקום שהוא נמצא וזה מפריע לך. מאוד.

לנתק אותך מהקשר שלך למקום הזה- נראה לי פתרון שמדבר להגיון.

כשמשהו זע בנו וזז בנו בחוויה הפנימית שלנו, קשה לי לראות שזה יעזור או ירגיע את ליבך.

אבל יש משהו אחר.

אכן את שם. ובמערכת היחסים שלכם הצד שלו בוחר להתנהג או נמצא במקום מסוים שמפריע לך.

אז אם את שם, אני מאמינה באמונה שלימה- בדיוק באותה עוצמה של אמונה שהתורה היא המגן וחוקותיה אמת- בדיוק אותו הדבר- המציאות שלך במערכת היחסים הזו מדויקת עבורך ואת שם כדי ללמוד משהו.

כוונתי היא שהמציאות שלו איננה מנותקת ממך. זה כן קשור אליך. אולי באופן שונה מאשר ל”שנות את המצב” מבחוץ. אולי כן מזמינה אותך לאיזשהו סיור מבפנים.

איננו בוחרים את נתוני החיים שלנו. על דברים גדולים ורבים כל כך אין לנו שליטה ואין אנו יכולים לבחור אותם או בהם. לגבי בני זוג- יש איזו נטיה לחשוב שאפשר להחליף אבל מה נעשה כאשר ילד שלנו נעשה אדם שונה מהאדם שצפינו שהוא יהיה?

אז אולי השאלה היא באמת לא מה נעשה אלא לשם מה.

לשם מה תוכננה עבורינו התוכנית האלוקית הספציפית הזאת? ואם הבורא מונע ממני לשנות את התנהגותו של הזולת, אז מה כן תפקידי- הלא מנותק- מהמצב?

הדעת נותנת (וגם אסכולות נרחבות בעולם הפסיכולוגי והתודעתי) שהמציאות זומנה עבורך לא בכדי שתתנתקי ממנה כי אם כטריגר וכהזמנה לתת מקום לחלקים בתוכך שקוראים לך לעבודה.

קרש קפיצה לחלקים שמתעוררים בך בעקבות מעשיו של האחר.

כתבת יפה כל כך אודות שני החלקים שמפריעים לך- החלק הרוחני והחלק הבינאישי.

לו ניגע לרגע בחלק הבינאישי- האם יש שם מקומות בהם את יכולה להתחזק מבפנים? ללא קשר אליו?

האם תוכלי להטות אוזן קשובה, מכילה ומחבקת לאותה ילדה חוששת בתוכך- שמא היא לא מספיקה? שמא ישוו אותה לאחרות ותמצא חסרה מהן? האם את מכירה את הפחד הזה מקנן בתוכך בעבר? את הקולות האלו שאינם בטוחים בערך האמיתי של מי שאת- צלם האלוקים המיוחד שלך שאיו עוד כמותו או דומה לו בכל העולם?

האם קיימים בתוכך קולות חזקים של המשמעות אותה את מהווה עבור בעלך?

שמא לא?

אני סבורה שההתבוננות בתוכך. בתוך מה שגואה אצלך בעקבות מעשיו שלו, יוכלו להנגיש לך את החוויות הפנימיות, התפיסות, ההזמנות שדופקות לך על הדלת להציץ בהן ולהתייחס אליהן דרך הטריגר במעשיו של בעלך.

שתי תועלות עשויות לצמוח מכך-

האחת אשר טובתה אין לתאר- את תצאי מחוזקת מבפנים. הראי הפנימי בהיותך יחודית ומיוחדת אהובה ומשמעותית יהיה חזק, ישתקף אל החוץ ולא יזדקק לאישור חיצוני.

ובידיעה ברורה שכאשר השיעור הפנימי שלך יסתיים- גם המציאות החיצונית תשתנה כי לא תזדקקי לה עוד.

השני- תיווצר הפרדה בין החלק שבו את “נגועה” אישית במעשיו של בעלך לבין החלק שבו את אכן דואגת לטובתו הרוחנית. כשאנו מתנהלים ממקום מופרד ולא מעורב עם עצמנו- יש לדברים על מה לחול.

ועוד דבר לי אליך-

לא קטן.

נכון, אין אנו יכולים לשנות דברים אצל הזולת- כמעט.

הפתח שכן נמצא בידיים שלנו, עמוק ורחב מני ים. ללא מחליף ללא מהיר ממנו הוא- התפילה.

להתפלל עליו שימצא בתוכו את הכח לגדול.

להתפלל עליך למצוא את הדרך להתחזק מבפנים.

להתפלל על שניכם להתקרב זה לזו ולאלוקים מתוך אהבת אמת ועם התבוננות פנימה כל אחד לחלקיו- היכן מה שקורה בינכם שולח אתכם להיפגש עם עצמכם- בכל נושא- שוב ושוב ושוב.

בהכרת טובה גדולה על הזכות לקבל את מילותיך-

בתפילה שהדברים ישמחו את ליבך,

שלך,

דקלה