שלום לך שואל יקר,
ראשית כל הכבוד על האומץ לשאול את השאלה.
ניכר שאתה רוצה לכבד את אביך ושחשוב לך לשמור על כבודו ולהסתדר איתו. ולשמח את הוריך.
אם הבנתי נכון, אתה שואל: האם לצאת להרוויח כסף על ידי לימוד לאחרים, ועל ידי כך תפחת התלות הכספית שיש לך באביך.
כאשר מצד אחד אתה לא רוצה להסיח דעת מהלימוד ולהיות תלוי באחרים, אך מצד שני אתה רוצה לעמוד על הרגליים ולהיות יותר עצמאי ולהוכיח לאביך שאתה כן יודע להרוויח ולהעריך כסף.
אכן שאלה חשובה.
אקדים משהו כללי על יחסי הורים וילדים. הרבה פעמים היחסים במסלול התנגשות למרות המון רצון טוב של כל הצדדים.
בקרוב בעז”ה בעיתו ובזמנו, כשאתה תהיה אבא, אתה תבין עוד יותר את מה שאני מתכוון.
התפיסה של הורים זה שהילד הוא ממש חלק מהם, כמו אבר נוסף שלהם שחי לו בסביבה. מתחילת ההריון האמא ממש חשה את התינוק כמשהו שהוא ממש היא, חלק ממנה, בתוכה.
הגמרא קוראת לזה “עובר ירך אימו” וגם האבא “ברא כרעא דאבוה”. הבן הוא הרגל של אבא שלו.
מתוך התפיסה הזו יש להורים ציפייה גבוהה שהילד יהיה דומה לשאיפותיהם ולחלומותיהם והם רוצים בשביל הילדים את הכי טוב אבל כמו שהם (ההורים) מבינים מה זה הכי טוב.
מצד שני הילד, חווה את עצמו כמשהו נפרד, העומד בפני עצמו, בזכות עצמו… הוא מלא הכרת הטוב להורים ויודע שהכל מהם ובזכותם אך עדיין תופס את עצמו כאוטונומיה נפרדת, משהו עם זכות קיום עצמאי.
סביב הפער בין שתי התפיסות הללו של ההורים והילדים לעיתים קרובות מתרחשות הדרמות.
ההורה מציב לילדו את הדרך הנכונה כפי הבנתו, ומצפה מהילד ליישר קו עם “דרך האבות”. הילד ובמקרה שלך בחור בן 23!! כבר מרגיש מספיק בוגר ועצמאי כדי לבחור לו את דרכו העצמאית שלו. וכאן בנקודת החיכוך הזו עולים שאלות, דילמות, ויש מבוכה.
נשמע משאלתך שאביך מאוד מעריך ואוהב אותך, ורוצה בטובתך. הוא מתאמץ כדי שהשינוי במצבו הכלכלי לא ישפיע על עליך ועל איכות החיים שלך המשפחה. יש לו חלומות בשבילך שתהיה אברך מצליח. וכשפעם אחת “יצא לו” שתקח מהכסף של עצמך הוא מיד תיקן את עצמו תוך כדי ושחרר לך כסף, שוב לוקח על עצמו את הרווחה הכלכלית שלך.
לפעמים אנחנו יכולים לקחת מקרים מההורים שלנו שמעוררים בנו כעס וטינה, ולנסות להיכנס לנעלי ההורים (הענקיות) ולראות את זה מהזווית שלהם, לשאול את עצמנו, “מה אני הייתי עושה במקומו במצב כזה”? ולפעמים כשמצליחים להבין את הצד של ההורים מצליחים להמיר את הכעס בהבנה, בחמלה, אפילו באסירות תודה.
בדרך כלל מעודדים תקשורת פתוחה, שאם יש משהו שאנחנו מרגישים לא לפחד לדבר על זה.
במקרה הזה אני לא בטוח. לא יודע אם תקשורת ישירה זה הנכון. אתה אולי תדע יותר טוב כי אתה מכיר את המצב ואת הנפשות הפועלות.
אבל במקרה שלך שאבא שלך עבר משבר בפרנסה ומתאמץ מאוד, ומתמודד עם עול הפרנסה,
לדרוש ממנו “לתת כסף ועם חיוך על הפרצוף” זו דרישה קשה.
האם אני בעצמי הייתי מסוגל? זה ממש קשה. תחשוב על זה.
האם יכול לראות שאבא כן מתאמץ להסתיר את הקושי ולתת עם חיוך, ורק שהחיוך לא מספיק מלא כמו שאתה מצפה?
סיימת את השאלה שלך עם המשפט “מה הוא עושה לי טובות”. האם קשה לך עם זה שהוא עושה לך טובות?
הורים בהחלט עושים הרבה טובות עם ילדיהם. כל הזמן ללא הפסק.
האם יכול להיות שהרצון שלך להרוויח כסף בעצמך בא ממקום של להקל על אבא שלך ולהוריד ממנו את העול הכלכלי שלך?
זה דווקא יכול להיות מניע חיובי ברצון להרוויח כסף. כדי להתחבר לא כדי להתנתק.
סוף דבר, כיוון שזו שאלה מאוד אישית שמצריכה היכרות עמוקה איתך ועם מה נכון לך, אני ממליץ למצוא רב או אדם גדול שאתה סומך עליו, שתוכל לדבר איתו בכנות ובפתיחות ולברר איתו מה נכון לך, לא רק מהם החלומות של אביך אלא גם מה נכון לך באופן אישי. יכול להיות שביחד איתו תבנו את האיזון איך אפשר לשלב חיי ישיבה מלאים ביחד עם השליחות המיוחדת של ללמוד תורה עם אחרים וגם להתחיל להעמיד הכנסות לקראת השלב הבא של חייך.
רוצה לאחל לך הרבה הצלחה, ולברך אותך בשפע גדול, לך ולכל משפחתך.
פרנסה ברווח, בריאות איתנה, שידוך בקרוב בעז”ה, ושמחה בקשר של ההורים והילדים.
אם תרצה לשאול עוד או להגיב אני זמין במייל [email protected]
בברכה
יואל
דלג לתוכן
