שלום יקרה

נוהגים להגיד שצרת רבים היא חצי נחמה, ולפעמים היא מרגישה נחמת שוטים, אבל פה אני רוצה באמת לנחם אותך בזה שצרתך היא חלק מצרת רבים.

ולמה זו נחמה? כי את יכולה לבדוק מה קורה בעולם, מהן דרכי ההתמודדות, את לא לבד ואת נורמלית. לגמרי.

במקרה הזה אני חושבת שיש פה מימד של חצי נחמה…

אז אוקי. איך מתמודדים?

את מתארת מצב מורכב של תחושת בדידות, העבודה עוד לא משמשת עוגן , ואפילו זו סיבה לנחיתות מול שאר בני המשפחה,(מתפללת שבקרוב זה ישתנה!) החברות פחות רלוונטיות, ובן זוג עדין לא פה… ובנוסף גם זהירות יתרה כי אחיך בסיכון ורקע של דיכאון… אכן נתונים מאתגרים לבחורה צעירה ובעלת יוזמה, שכאילו כיבו לה את האפשרויות וההזדמנויות…

ביקשת שלא אפנה לייעוץ – אז נשתמש קצת בכלים של יעוץ והעולם של פסיכולוגיה התנהגותית, ואנסה לתת לך כמה כלים שאת יכולה להאחז בהם, ובעזרת ה' הם יהיו העוגנים שלך להמשך:

1. עוגנים של סדר יום. מחקרים מדברים על כך כי סדר יום זה הדבר החשוב ביותר על מנת להגיע לפרואקטיביות בחיים. הקורנה מוטטה לנו הרבה מאד מהדברים שקבעו לנו את סדר היום שלנו. אני ממש ממליצה לך להסתכל על היום שלך ולבנות לך עוגנים לאורך היום: זה יכול להיות זמן תפילה שמחייב אותך לקום עד שעה מסוימת, או שיחה טלפונית עם מישהו בשעה קבועה. את מספרת שאת עצמאית – אז אולי להכנס לאיזו קבוצת נטוורקינג שיכולה להיות עוגן עבורך למשימות לקידום העסק אפילו בתקופה כזו (יש כמה קבוצות של תמך – בכל רחבי הארץ – ממליצה לך מאד מאד לבדוק!). תחשבי על סדר הערב שלך – לצאת להליכה בשעה קבועה – לשים יעדים של מרחק או של זמן, אולי יש חברה או שכנה או אחות שאת יכולה לקבוע איתה משהו קבוע נניח לבוא לעזור לה או לצאת לקניות או כל דבר אחר.

העוגנים האלו של בוקר – צהרים – ערב הם קריטיים כדי שתרגישי שאת קמה על הרגלים ויש לך שליטה על מה שמתרחש בחייך. שימי לב: לא משנה איזה סוג של עוגן (רוחני, חברתי, תעסוקתי, כלכלי) העיקר שיהיה יותר מסוג אחד בכל יום כדי לשמור על גיוון וענין בחיים שלך.

2. במקום "לא" תשאלי "איך כן" הקורנה פה כדי להשאר. אנחנו צריכים ללמוד לחיות איתה. גם אם יהיה חיסון, יקח עוד זמן עד שנוכל להגיד שזה מאחורינו. לכן, אני ממליצה לך לבדוק שוב את כל ההנחות יסוד ששמת לעצמך – לא יוצאת, לא נפגשת, לא הולכת. תשאלי איך אני כן יכולה ללכת? איך אני כן יכולה לגרום לעסק שלי להתפתח? איך אני כן מייצרת אינטרקציות וכו.

3. למצוא משהו מרגש בחיים. משהו שתמיד חלמת לעשות – או תחביב שרצית לפתח דיברת על חוסר במטרה, ועל עודף זמן.

אם יש תחום בו היית רוצה להתפתח – מקצועית או אישית – ואפילו בתחביבים כמו אפיה או נגינה – הקורונה פתחה לנו הרבה מאד הכשרות וקורסים שפעם היו בתשלום או רחוקים – והיום הם נגישים וחלקם חינמיים או זולים. תנסי לראות האם יש משהו שאת יכולה ללמוד שתמיד רצית ולא היה באפשרותך.

4. ואחרון חביב – עשי מה שנכון לך. התגובות של הסביבה מקטינות ולא נותנות תמיד לגיטמציה לתהליכים אישים שאנחנו עוברים. תמצאי את אשת הסוד שלך – את החברה או האדם שאת יכולה לדבר איתה והיא תתן לך כח ואנרגיה לעמוד בהחלטות שקיבלת על עצמך – ולהמשיך איתם הלאה

לסיום – כל זמן כזה של משבר עולמי ואישי הוא גם הזדמנות לצמיחה והתפתחות! אני באמת מאמינה שעוגנים אישים שלך לסדר יום יהיו ההתחלה הטובה של מעשים שאחריהם נמשכים הלבבות, ותרגישי אחרי שבועיים – שלושה תחושות יותר טובות של סיפוק מעצמך, שמחה במעשה ידיך ואפילו שייכות וקשר עם הסביבה שלך

בהצלחה בכל

אודליה