התגרשתי לפני זמן קצר אחרי נישואין שארכו שנתיים. אני ללא ילדים. לא ברור לי לגבי פרק ב איך עושים את זה עכשו? איך חוזרים למעגל השידוכים? האם נכון לי בכלל להיכנס לזה או שכדאי לי לחכות לפני שאני מחפש זיווג בשנית ?
גדלתי במשפחה 'סגורה' ושמרנית מאוד, אב אברך ואם עקרת בית, ומושגי המשפחה והילדים מצומצמים להשקפה חרדית שמרנית וקפדנית. אני יצאתי אחרת לגמרי (כמובן חרדי וירא שמיים, אבל עובד ומחזיק סמארטפון וכו,) אבל מסתדר עם משפחתי בכבוד הדדי. הבעיה אם אשתי שהגיע מרקע הרבה יותר פתוח ו"מודרני", בכל פעם שאנו מתארחים...
אני נשואה לאיש נפלא. יש לנו ילדים ויש לנו קשר טוב ברוך השם. יש תופעה שקורית מדי פעם וחוזרת על עצמה. יוצא לי להכיר גברים שונים במסגרת אליה אני שייכת, ולעיתים אני נתקלת בגבר שנוצר לי איתו 'קליק', שיש לנו מכנה משותף רגשי גדול, ואז אני מתקשה מאוד להפסיק לחשוב...
אני דתייה ויש לי קשר מאוד חזק עם מישהו חילוני.יש לנו קשר נפלא ,הוא אדם עם מידות טובות ופשוט מקסים! אבל יש לי התלבטות קשה האם יש סיכוי לקשר כזה?הוא מכבד אותי מאד ואת האמונה שלי השאלה שלי האם זה מספיק?
קשה לי עם זה שבעלי עובד במקומות בהם הוא שוהה שעות רבות לצד נשים אחרות. הוא אדם נחמד ולבבי מטיבו מה שמגביר את חוסר הנוחות שלי מהעניין. האם מדובר בחשש אמיתי או קנאה מיותרת?
אני בת 22 וחצי, עוד מעט נשואה שנה. (וגם יש לנו תינוק בדרך!) לבעל הכי מוצלח בעולם. היינו הזוג הכי מדליק בתקופת האירוסין. יצאנו לכל מיני טיולים ודברים מגניבים, שלחנו מתנות, מכתבים, טלפונים, ואצאפים שעד היום אני שומרת והייתי משדרת את זה החוצה אם זה לא היה חסוי... בקיצור, זוג...
אני בחור בן 26 עובד ולומד במקביל במכללה. לפני 3 שנים עזבתי את הישיבה. בשעה טובה התארסתי ואני מתעתד להתחתן בעוד שלושה חודשים. אני רגיל תמיד שאצל חברי שהתארסו והתחתנו השמחה הייתה מטורפת וממש בלטה על פניהם כל הזמן. משום מה אני לא נמצא שם... אני כן אוהב את ארוסתי...