אני סובל מחרדות כל הזמן לא יודע מה לעשות עם החיים שלי לפעמים אני מרגיש שאני משתגע אני גם לא מרגיש טוב הרבה זמן ובגלל זה אני לא מצליח להתפלל כמו שצריך אבל אני מתפלל כל הזמן ומדבר עם השם ואני לא מרגיש שהוא עוזר לי אני יודע שאסור להגיד...
אני לא מצליחה להרגיש שאני כאן בעולם שאני חייה , שאני מחוברת לאדמה . אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל זה כאילו אני לא כאן באמת . אני הולכת ברחוב , אני עושה משהו, מדברת עם אנשים , כל מה שאני עושה אני לא מצליחה להרגיש את זה...
יש בי פיצול אישיות לפעמים אני האדם הכי טוב שבעולם אני די מקובל וכאלה ועם אראה ילד שמציק לאחר חלש יותר למשל או מישהו פוגע באחר אני ישר אקום לעזור לא משנה כמה זה פוגע בי ודברים כאלה פגעו בי הרבה אבל יש פעמים שאני פשוט רע לא אכפת לי...
הרבה פעמים קורה לי שתוקפים אותי הרהורי תשובה ורצון להשתנות ואז אני מתחיל להתחזק אלא שאז אני מרגיש כמו בסיפור על יוסל'ה מסלוצק פתאום אני מקבל כל מיני יסורים מאחר אוטובוס חוטף מכות מחפצים וכאן צועקת שאלתי למה? למה דווקא שאני מתחזק הקב"ה כביכול נזכר לסגור איתי חשבון על מעללי???...
בעלי סובל מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) שמתבטא בטקסים דתיים, כמו תפילה, נטילת ידיים, כשרות, ניקיון לפסח, ניקיון בשירותים לפני תפילה ובעוד הרבה דברים. לו, זה לא כל כך מפריע והוא אפילו לא חושב שהוא סובל מההפרעה, הוא חושב שככה חיים לפי ההלכה וכל אחד אחר שלא מתנהג כך, הוא לא בסדר....
דלג לתוכן
