קטגוריה: ביטחון עצמי

קראתי את התשובה לשאלה שכותרתה קושי חברתי מהעבר שצף וכואבגם אני מזדהה עם הרבה מתוכן השאלה אני אב לבנים ובנות מתבגרים ומתבגרות ואני עדיין חווה את הקשיים האלה רק בעוצמה כפולה כאילו אני נער מתבגר שלא בגר רק להבנתי בעיה שנסחבת מגיל ההתבגרות מתעצמת .. בכל מקרה אצלי זה בא לביטוי...

אני מרגישה מרוקנת ושאני תקועה בהתפתחות שלי בשנות חיים שלי ושאני לא מתקדמת, אני חושבת על תחילת לימודים חדשים ועל שינוי קיצוני בחיים שלי לא טוב לי עם עצמי אני רוצה להתקדם בחיים. אני בתקופת שידוכים אך כל פעם מוצאת סיבה לסיים קשרים, מרגישה שאין לי רצון ושאין לי שיכות...

קודם כל אשריכם על עבודת הקודש ועל החסד של אמת שאתם עושים זה לא מובן מאליו בכלל ואתם ההוכחה לכך שיש אנשים טובים בעולם שרוצים לעשות טוב רק בשביל לעשות טוב ולא על מנת לקבל תגמול או אפילו מילה טובה , אני בחור בן 28, רגיש עדין ואפילו שברירי.. יש...

ני לומדת באקדמיה ובאמת משתדלת.... אך ניכשלת ניכשלת וניכשלתי גם כשאני יוצאת מהמבחן בהרגשה טובה בסוף מגיע הנכשל!!! כל נכשל שאני מקבלת מוריד לי את המוטיבציה ובכלל את הביטחון העצמי ואף מכניס אותי לסוג של דכאון .וחוסר הערכה עצמית. חשוב לי לציין מספר דגשים- אני מאוד מאוד מאוד רוצה ואוהבת...

ני רוצה לשאול בקשר לקושי מהעבר שהיה לי בסמינר ולפעמים זה עולה פתאום בזמן האחרון אחרי תקופה של שקט, זה קרה לפני הרבה שנים שהייתי בתחילת כיתה ט' באתי חדשה לסמינר בלי חברה מהבית ספר הקודם, והייתי צריכה להכיר בנות חדשות, בית ספר חדש. הייתי ילדה טובה ושקטה. בשנות התיכון...

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם ההיפרדות מהישיבה, מהבחורים האיכותיים, ההתנתקות מהכל. אני מרגיש שנמאס לי, אני רוצה פשוט לשכור דירה לבד ולישון שם כל היום,...

אני פשוט בתוך "בור" שאין דרך לצאת ממנו, כבר שנה וחצי לפחות שאני מרגיש שחסרה לי אהבה/יחס ולא דווקא מבת זוג, אני גם מתכוון לחברים, יש לי רק חבר אחד שאני אוהב אותו מלא! והוא היחיד שנשאר לי אבל זה לגמרי לא מספיק לי כי אני רואה אותו פעם בכמה...

ש לי שאלה שמטרידה את מנוחתי כבר שנים רבות, אך בשל הבושה והמבוכה הגדולה לשתף ולהתייעץ בנידון, נמנעתי מלהציף את בעייתי ולהתמודד עימה עם גורם חיצוני. נחשפתי לאתר המדהים הזה לא מזמן והחלטתי שזה הפורום היחיד שיכול להתאים לי כעת בפניה לעזרה, תודות לאנונימיות ולתשובות המקצועיות הניתנות כאן. אז אתחיל...

אני אישה לחוצה מטבעי, אך לכאורה אני די שמחה ורגועה ונעימה - אבל יש התפרצויות של עצבים וכעס- ברמה שאולי זה יכול להיות צעקה אחת ושתיקה- אבל אני מסוגלת לצעוק על משהו הקרוב לי ביותר אפילו ברחוב. ואז אני מתמלאת ייסורי מצפון וכועסת על עצמי. כל זה היה מאז שבגרתי...

הרבה פעמים אני מרגישה שיש משפטים שנאמרו לי מאנשים בסביבתי או סתם מאנשים באקראי ,או שאפילו זורקים לי משפטים בלי לסיים אותם וגם המשפטים יכולים להתפרש בשני מובנים ואז אני לא מפסיקה לחשוב למה התכוונו ומנסה להבין את זה בשני הפרשנויות מהצד החיובי שלהן ומהצד השלילי, ומשום מה קשה לי...