בס”ד

שלום לך איש צעיר,

אשריך שזכית להתקרב ולהתחזק בגיל כה צעיר, דווקא בגיל בו היצרים בשיא כוחם, בסביבה מתירנית ובחברה שמאפשרת להרגיש טוב עם אורח חיים של מאמין מסורתי שאינו מקפיד על קלה כחמורה. זהו וודאי תהליך הדורש תעצומות נפש אדירות, אני סבור כי אילו לא הייתי נולד בתוך החברה בה אני חי, לא היו לי את כוחות הנפש לבצע שינוי שכזה, וזה ראוי להערצה מרובה.

היטבת לפרט את התפתחות הפרעה ממנה אתה סובל.

עשית צעד מאוד נכון וחכם בכך שפנית לאבחון וטיפול מקצועי. הפרעה כמו OCD  מחייבת טיפול מקצועי וממוקד ומדבריך למדתי כי אתה בעיצומו של תהליך ההחלמה שלך בעזרת הטיפול התרופתי והטיפול ההתנהגותי שמהווים את השילוב הטוב ביותר לטיפול בהפרעה זו.

מכיוון שתהליך ההחלמה שלך כבר החל ויש מי שמסייע לך בכך, אתייחס בשלב זה לתהייתך הלוא זה לא פייר!!! אני מנסה להתחזק, להאהיב על עצמי את עבודת ד’ והוא מצדו גורם לי לכזה סבל איום.

איננו יודעים חשבונות שמים, למה אדם אחד חלה בסרטן ואחר לא, למה אחד נולד עם מום והשאר לא ועוד תמיהות רבות לנו, זעקתך היא בעצם הטענה של  רבי חנינא למי ששאלו אותו איך ידעת שביתו של נחוניא חופר שיחין חיה והשיב להם כי לא יתכן שהבת תהרג בתוך המצווה שאביה מוסר את נפשו עליה ומכאן זועקת תהייתך, למה זה? אני שרוצה להתעלות ולאהוב את ד’ אלוקי, למה זה אני כל כך סובל דווקא מתוך הרצון שלי להשמר מכל חטא.

להפרעה ממנה אתה סובל יש מקור, יש בקרבך מבנים נפשיים שהתארגנו בצורה שאפשרו ל- OCD לפעול ולשבש את המהלך התקין של חייך. ה-  OCD יכול להופיע בכל מיני וורסיות, זה יכול להיות כפייתיות של ניקיון, זה יכול להיות כפייתיות של חזרה על פעולות סתמיות, זה יכול להיות חרדה לשלום קרוביך המשתקת את חייך, ואצלך היא מופיעה כמחשבות טורדניות סביב הנושא של שמירת הברית.

החובה עלינו לשמור את העיניים כדי שלא נבוא לידי חטא ופגם ברית נועדה על מנת לאפשר לנו חיים משוחררים יותר מתאוות, חיים של בני חורין מענייני העולם הזה על מנת שנוכל לפנות את עתותינו לעבודת ד’. מה שקורה אצלך זה ההיפך הגמור, החרדה, הלחץ מחשש להכשלות בהסתכלות אסורה ומפגם ברית עוצר את חייך לגמרי ולא מניח לך לעבוד את ד’. במצב כזה, כבר הורו גדולי חכמי ישראל שיש צורך להגיע בכל דרך אפשרית למצב של חיים בריאים, חיים של בחירה, חיים ללא מתחים, ללא מחשבות טורדניות ורק אז ניתן לנסות ולבחון את ההתנהלות בנושא המדובר, כל עוד העיסוק בנושא מעכב, מדכא, מחריב ולא מאפשר עלייה הרי שאתה פטור מן הדבר.

מסופר שפעם בחורים בישיבת ראדין שאלו את החפץ חיים מה הדבר הכי חשוב ליהודי, החפץ חיים הרהר כדקה ואז השיב להם ‘געזונטהייט’ (בריאות)! החפץ חיים הבין שכמו שכל אומן מפקיד לשמור על כלי העבודה שלו מכל משמר כי בלעדיהם הוא לא יכול לבצע את עבודתו, כך אצל היהודי הכלי עבודה שלו לעבודתו בעולם זהו גופו, וכשהגוף לא בריא הוא לא יכול לבצע את מלאכתו נאמנה. ואם בבריאות הגוף כך, על אחת כמה וכמה  בבריאות הנפש. היכולת שלנו לעבוד את הבורא היא רק כשנפשנו בריאה ואיננה מוטרדת מהפרעות כאלה ואחרות, ומשכך, עליך לעמול בראש  ובראשונה על החלמה מלאה מבלי לשים לב לשאר הצרכים הבוערים של עבודת ד’ אם הם מפריעים לך להגיע לבריאות מושלמת. כמובן שמה שניתן לשמור ולעשות מבלי שזה מעכב את ההחלמה – יש לשמור ולעשות אבל כל דבר שעלול לעכב את ההחלמה אינו בגדר עבודת ד’ שלך כעת.

ולא זו בלבד, מרן הסטייפלר כתב לאברכים שהוטרדו במחשבות טורדניות כי אין בכך כל איסור, גם לא במחשבת עבודה זרה! כי המחשבות הללו הינן תולדה של צורך פנימי של האדם לצער את עצמו ולפיכך אין הן נידונות כהרהורי עבירה אלא כייסורים שהאדם מביא על עצמו.

ניתן לומר כי גם ה’כשלונות’ שלך, אינם כשלונות בראיות אסורות או בהרהורי עבירה, זהו דחף בלתי נשלט שלך לחשוב על כך בגלל הייסורים שהמחשבות הללו גורמות לך ולא בגלל איזו שהיא הנאה שאת מפיק מכך ולפיכך הרהורים אלו אינם הרהורי עבירה ולא הם אלו שאסרו עלינו חז”ל.

חשוב שתזכור כי הצלחת הטיפול תלויה אך ורק בך. אם תקפיד על נטילת התרופות ועל עדכון הרופא בהשפעתן עליך, אם תיתן אמון במטפל, תשתף פעולה ותיישם את מה שתלמדו יחד, הרי שדרכך אל ההצלחה סלולה. אינני אומר שזה יהיה קל, אבל זה אפשרי.

בראשית דבריך הזכרת את האסון שפקד אתכם . אירועים חריגים כאלו מטבעם מערערים אותנו. זה מפחיד, מישהי בת גילך, בשיא פריחתה נגדעת באיבה, זה שומט מתחת לרגלינו את הקרקע היציבה עליה חשבנו שאנו עומדים, ואנו אכן מצווים להתעורר ולבחון את עצמנו, האם חיינו באמת מכוונים אותנו אל היעד שלשמו באנו לעולם או שמא יש פיקשושים ועלינו להשתפר ולהתכוונן מחדש. זאת הקריאה לחיזוק שמשמיעים המספידים והרבנים בהזדמנויות כאלה, אך חלילה לנו מלחשוב כי בגלל כישלונות שלי מישהו אחר סובל, הקב”ה “א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא” מי שנפטרה נפטרה כי אלו החיים שקצב לה הבורא, אנו צריכים להתעורר כשאנו רואים משהו כה לא טבעי ולבחון את דרכינו מחדש אבל חלילה מלחשוב כי מעשיך הם הגורמים לכך שמישהו ייענש בגללם.

אם תרצה שמות של מטפלים שיוכלו לעזור לך כתוב לי באישי את מקום מגוריך ואמליץ לך על מטפל שיוכל לעזור לך.

אני מקווה שיש בדברים הללו איזו שהיא עזרה וסיוע במקום הלא פשוט בו אתה שוהה.

אשמח להמשיך לשמוע ולסייע,

אליעזר

Elitova10@gmail.com