שלום לך שואלת יקרה וחושבת,

סליחה על העיכוב בתשובה, ב”ה זכינו לחודש של “אני לדודי ודודי לי” (פסוק מישה”ש המתאר את מהות חודש אלול), שהתחיל עבורנו תהליך שלם, המסתיים ב”שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני” (פסוק משיה”ש המתאר את חג הסוכות) ו”נגילה ונשמחה בך” (פסוק משיה”ש המתאר את שמחת התורה שנכתבה בכ”ב אותיות הקודש), העומס הזה היה מעין טעימה מן האהבה הגדולה המתוארת בשיר השירים ואליה אנו כה משתוקקים.

וכעת לשאלתך – מדוע ממשיל שלמה המלך את הקשר ביננו לבין ה’ כקשר של אהבת דוד ורעייה – עם כל המשתמע בכך, ואף אינו חוסך בתיאורים?

ובכן, אם תרשי לי אשאל אותך אף אני שאלה – מדוע ברא הבורא החכם את עולמו באופן כזה שבו גילויי אהבה וקירבה בין איש לאשתו יהיו “לא צנועים”? וכי לא יכול היה הבורא כל יכול לתכנת את עולמו באופן אחר? התשובה היא כמובן – איננו יודעים. כך עלה במחשבה לפניו, ובתוך מערכת החיים הזאת עלינו לעשות את הטוב ביותר. שלמה המלך אינו “ממציא” קשר מסוג מסויים שאינו צנוע ועליו כותב, להיפך – הוא מתבונן בעולם, רואה כי כך הוא בנוי ואת אותו עולם רוחני הוא מתאר במילים אולי נוכל להבין דרכן משהו.

בעולם מתוקן אנו משתדלים לחשוף ילדים לעניינים צנועים בהתאמה לגילם. חשיפה לתכנים שאינם מותאמים גורמת נזק עצום לנפשו של הילד, ולעיתים אף לסביבתו. האם משמעות הדבר היא שאנו שואפים שילדים אלו יוותרו בתמימותם לנצח?

חלילה! אנו מייחלים בכל לב שברגע המתאים יגלו ילדינו את היופי והעושר, ההנאה והטוב שיש באותו עולם צנוע, אנו מתפללים שאת הסוד הנפלא הזה יחוו ילדינו בקדושה וטהרה וירגישו עד כמה הוא עמוק, ראוי ונקדש.

הרצון לשמור על קדושתם של החיים האינטימיים הוא הגורם לחברה החרדית כחברה להצניע מסרים המתכתבים עם אותם נושאים, אנו מייצרים גדרות וסייגים, לא בכדי לשלול את חיי הנישואין חלילה, להיפך – על מנת לתעל את כל כוחות החיים אליהם, ולשמור עליהם בטהרתם.

תורת הקבלה נקראת בשם זה גם משום שהיא תורה של הקבלה. תורה המלמדת אותנו כי עולמנו הארצי מקביל בדיוק לעולמות גבוהים ממנו, ותהליכי הגוף והנפש שלנו הינם רק משל למערכות חיים גבוהות הרבה יותר, שאנו מתקנים בהנהגתנו. גם חיי הזוגיות שלנו מקבילים למערכות שלימות של השפעה וקבלה בעולמות העליונים, ומקובלים במשך כל הדורות עסקו בכך בקדושה נשגבה מאד. שלמה המלך, חף מכל מחשבת טומאה או זרות, מסתכל על המציאות הרוחנית ומגלה לנו את קודש הקודשים של הקשר ביננו לבין ה’. קודש קודשים של חיבור מופלא, של אהבה בתענוגים, של ברית נצחית.

אנשים שליבם מונח בתאוות, קוראים את שיר השירים כרומן זול בין אהוב לאהבתו, אך אנשים המתבוננים בעולם במבט של סוד, ומחפשים בענווה את הרבדים הסמויים, המוצנעים, הפועמים מתחת לפני השטח, ומעל להשגתנו הפשוטה, קוראים את שיר השירים ומרגישים שהוא פלא מרגש ועמוק. בלי להבין את רבדי הרבדים שבמשליו של שלמה המלך, מרגישה הנשמה את האהבה והקשר ביננו לבין ה’. זוהי גם המשמעות של המילים “שיר השירים” – שיר זהו עיגול (כמו שרשרת – שהיא רצף עיגולים), ונקודת השיר – כלומר, נקודת המרכז, של מעגל חיינו הוא האהבה המתוארת במגילה המופלאה הזאת.

ואם לענות לשאלתך במשפט אחד – שלמה כותב את שיר השירים כך, כי זהו גילוי האהבה הקדוש והנשגב ביותר, וזהו המשל שדרכו אנו יכולים להרגיש הכי טוב, עד כמה שניתן בעולמנו המוגבל והמצמצם מהי אהבה, מהי ברית, מהו הציר סביבו נעים חיינו כיהודים.

אני מקווה שאחרי התשובה שלי את מצליחה להרגיש את הקסם שבאהבה כה גדולה וגלויה, ושאת מבקשת להעמיק במסרים העמוקים של שיר השירים כדי להרגיש עוד יותר כיצד באה לידי ביטוי אהבה זו בעולמנו.

חנה ש.