The Butterfly Button
לקחו לנו את השם שרצינו

שאלה מקטגוריה:

שלום רב!
אני נשואה באושר כבר שנתיים
לפני כשנה אחיו של בעלי התחתן עם מישהי  והיא ילדה השבוע ב”ה בן ראשון.
במהלך ההריון דיברנו על שמות וכ3 שבועות לפני הלידה דיברנו על זה שוב .
אציין שאני בעלי יחד מגיל 17 ככה שרקמנו חלומות יחד, החלום שלי היה לקרוא לילד שיהיה לנו בעז”ה בעתו ובזמנו בשם מסויים, ובאותה שבת שיתפתי את זה בין הגיסות שלי וגם זו שהיתה בהריון היתה נוכחת ואמרתי שזה שם מאוד יפה וכשיהיה לי בן ככה אקרא לו כי הוא מסמל חשיבות גדולה בשבילי וגם על שם סבי.
רגע הברית הגיע וכשהגיע הרגע לומר איך קוראים לילד קראו לו בשם שלי . וגיסתי ידעה בוודאות שזה שם שאני רציתי בגלל ששיתפתי. אני ובעלי הרגשנו פגועים מאוד ואני מלווה עד עכשיו בתחושה כואבת ומצערת . זה שם שאני חושבת עליו כבר שנתיים ופשוט היא לקחה אותו .
חשוב לי להגיד שלא אמרתי לה כלום ולא הגבתי .. אשמח לדעת מה ניתן לעשות במצב כזה שאני מרגישה מעין בגידה ולקיחה של דבר ששיתפתי ובא לרעתי .
תודה רבה!

תשובה:

שלום לך אשה יקרה.

התלבטתי מאד איך לפתוח את התשובה, באיזו פניה להתחיל?

שלום לך גיסה יקרה, אופס למה לדרוך על הנקודה הכואבת.

אז ראשית שלום לך יקרה.

קראתי את מכתבך התמציתי שבשורות קצרות סיפר על כאב והחמצה, על תחושה של בגידה ואולי אפילו חוסר נאמנות.

אלו רגשות לא קלים שמביאים אותך להתכנסות פנימה וללב מכווץ בכאב.

את מדוכדכת, ממורמרת ואולי אפילו כועסת על עצמך- בשביל מה דיברתי?

למה אני לא שותקת?

למה לא שמרתי בסוד את השם?

יתכן שעלו במחשבתך גם דמויות קרובות שיודעות לשמור סוד ולמעט בדבור ואת ממש התקנאת בהם, הלוואי והייתי כמותן מחושבת ולא מפטפטת…

לפעמים במקום להפנות את הכעס החוצה אנחנו מפנים אותו כלפינו וזה מתסכל עוד יותר…

אז את נמצאת בצומת רגישה כי הכעס הזה גם כלפי עצמי, וגם כלפי גיסתי הוא הרסני- יש לו מחיר של פילוג והרחקה וזה ממש לא מה שאת רוצה.

ראשית. הרשי לי לשבח אותך ולהצדיע לך על שלא הגבת ישר. אלא עצרת ובדקת מהי התגובה המתאימה.

את גדולה וחזקה.

יש בעצירה הזו המון כח ושליטה.

אשרייך.

אז מה עכשיו? לשתוק ולבלוע?

זה לא אופציה שמתאימה לכולם.

רובנו רוצים לעבד את החוויה הכואבת.

ראשית דברי עליה עם בעלך עם חברה טובה או כל נפש קרובה.

דברי על האכזבה, על התחושה שמשהו נגנב לך, שהאמון שנתת נפגע. אמרי למקשיב לך שאת לא רוצה עצות… את רק רוצה שיביו את הכאב שלך.

ורק אחרי שתרגישי שהשק הפנימי שלך קצת התרוקן, פחות שורף.עברי לשלב הבא-

גשי לגיסתך וספרי לה באותנטיות שאת מאד הופתעת מהשם, שזה גרם לך להרגיש שלקחו לך חתיכה מהחלום שלך. אמרי את זה ברגש מתאים, כלומר בכאב אבל לא בכעס או תוקפנות.

תני לה מקום להגיב.

יתכן והיא תתנצל, יתכן והיא תסביר לך שחשבה על זה קודם.

יכול להיות שתסביר לך שאת תוכלי גם לתת אותו שם….

ואולי היא תפגע ותתקיף.

אל תבהלי ואל תגררי.

אמרי לה שאת מאד רוצה להיות אתה בקשר כנה וקרוב . ספרי לה כמה חשוב לך הקשר המשפחתי ודווקא לכן את לא רוצה שיעמוד משהו בינכן.

והכיני בלבך הרבה חמלה בשבילה.

הרבה הרבה…

כמו שהיית את רוצה לקבל מהסביבה אם חלילה תטעי ותרצי שיסלחו לך.

ואל תשכחי שהיא יולדת והיא מאד רגישה.

כך שאם תוכלי לדחות את השיחה לעוד חודש יותר טוב.

רק הידיעה שאת עוד מתכננת לדבר איתה בכנות תתן לך כח לחכות.

בהצלחה.

מעריכה את שקול הדעת שלך והמודעות הכנה.

אסתי

5381293@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
אני ראויה להיות אמא אם אין לי כוח לילדים שלי?
אני נשואה ואמא ל4 ילדים בגילאי,2 8,6,4 . הנישואים שלנו ב”ה טובים אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה והזוגיות שלנו טובה . אני הולכת לכתוב דברים קשים אז סליחה מראש. אני מרגישה לפעמים שאני מצטערת שהבאתי 4 ולא הסתפקתי ב2 לדוגמא . אני מרגישה שהם מעמסה מעליי ואני עוברת גם...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
עד מתי לגור אצל ההורים?
היי, אני בת 26 רווקה וגרה עדיין אצל ההורים. לאחרונה קשה לי שאמא שלי מביעה יותר מידי את דעתה על החיים שלי, שמכתיבה לי מטלות לי מה שנוח לה ולא תמיד מעניין אותה אם קשה/פחות נוח לי עכשיו. אני מודעת לזה שהיא אמא שלי או שזה הבית שלה ואני אמורה...
למה אין לי בחירה על עצמי כאישה?
שאלה חשובה לי: ילדתי לפני חצי שנה, הרב שלנו התיר לי רק שנה למנוע. האמת שמאד קשה לי ,המעבר, להיות לאמא , להיות רק סביב התינוק , בלי זמן לטפל בבית לבשל , לעבוד בעסק , כאחת שלפני עשתה, ופעלה , והרוויחה ,בבת אחת להיות בבית ,( כן , גם...
הערכה עצמית נמוכה מסביבה קרובה
אשמח לשתף ויותר מאשמח לתשובה שתיתן לי מעט מנוחה כי אני משקיעה הרבה במציאת פתרון להבין ולעזור לעצמי. מאז שאני ילדה הייתה לי הערכה לא חיובית לגבי עצמי הנובעת מטעויות שעשיתי בילדותי (לא דרמתי) וכתוצאה מאלו הסביבה הקרובה (המשפחה) גרמה לי לחשוב שאולי אני לא הכי.. לא הכי חכמה, לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן