The Butterfly Button
מתלבט אם להישאר נשוי

שאלה מקטגוריה:

אני כבר אחרי למעלה מעשרים וחמש שנות נישואין. סבא לנכד מתוק ואבא לילדים מתוקים שהקטן שבהם לפני בר מצווה והגדול אחרי חתונה…

הרבה מסעות עברתי בחיים. הרבה תחנות. מעלות ומורדות. היו זמנים יפים והיו גם תקופות מאתגרות. היו זמנים שחשבתי לעזוב והיו גם תקופות שחששתי להיעזב.

תמיד ידעתי שהדבר הכי חשוב בחיי הנישואין הינם חיי הנישואין. ואם צריך לבחור לוותר על כל דבר שבעולם או על הנישואים אז אין שאלה במה לבחור. וזה גם מה שהחזיק אותי למרות הכל בתקופות הפחות טובות. בכל מחיר. לכל הפחות אחת מהסיבות וכנראה שגם העיקרית שבהם. דברים נוספים שהחזיקו איתו זה מה יאמרו ומה אומר. מה אנשים יגידו עלינו, עלי, אם זה מתפרק ומה אני מסביר לסקרנים ששואלים שאלות מיותרות. במהלך החיים הספקתי לעבור הרבה שיעורים וביניהם שלא משנה בדיוק מה יחשבו ביום הראשון, בשלב כלשהוא יתרגלו. ושאני לא באמת אמור להתנצל ולספק הסברים אלא יכול להתעלם. מה גם שהסביבה הקרובה כבר יותר פתוחה לנושא ומקבלת את זה בהרגשת השתתפות בצער במקום להעמיד על ספסל הנאשמים. בעקבות מקרי גירושין בסביבה הקרובה ביותר. אצל האדם שמצד אחד הוא אהוב וכואב לי הלב (עדיין, למרות התקופה הארוכה שעברה מאז שהוא סיים…) ומצד שני כל פעם ובכל נושא שהוא כשחששתי איך להסביר החשש היה משאלות שלו בעיקר. אז הוא כבר לא ישאל. אבן נגולה מעל ליבי. וליתר דיוק, מחסום הורד. האפשרות להצטרף אליו כבר לא כל כך איומה.

בעקבות כך בתקופה האחרונה מלווה אותי ההרגשה של למה לי להישאר. מי יודע עוד כמה טלטלות נכונו לי עד שארים ידים. אז למה לא למנוע את הסבל העתידי ולסיים כבר עכשיו. ;כמובן שאין לי מושג מה יהיה מחר ואני מתפלל ומקווה שזה כבר מאחורי ומכאן ואילך העננים יתפזרו השמים התבהרו והשמש תאיר אבל על סמך ניסיון החיים המר אני חש מהמר] (כשאגב סברה זו לא הגיעה מעצמה אלא דווקא מאותו קרוב שהסביר את צעדו)

נכון, הילדים צריכים אבא. אבל כבר היתה תקופה שאבא לא היה בבית. והם הסתדרו נפלא. ולמען שלוות נפשם הסבירו להם שאבא עזב לטובתם. כי הוא לא במצב נפשי תקין. דבר שגם גרם לי לחשוב בשעתו לאן אני חוזר כעת. הוציא לי את כל החשק. התגברתי וחזרתי. … ובעקבות כך גם לאשתי יש דרישות. וכעת אני כבר שואל את עצמי האומנם? האם אכן לוותר על מה שהיא דורשת שאוותר? או אולי הגיע הזמן לוותר עליה? ואז גם כל המגבלות שהגבלתי עצמי ישתחררו?

מצד שני מה אני יתחיל היום במרומי גילי חיים חדשים ופתאום אצטרך לדאוג לעצמי לארוחות ולכביסות ושאר ירקות שלא לדבר על המחיר של כל הסיפור הזה. וזה עוד לפני כתובה ומזונות. ולהגיע כל לילה לארבע קירות שוממין. מצד שלישי חויתי את זה כבר בעבר. זה היה נורא מצד א׳ אבל זה היה משחרר מצד שני.

כמובן שאני לא רוצה לפרק את החבילה והסיבות שציינתי הינם רק הבלמים שאני משתמש בהם אבל עדיין. לחיות עם כאלו הרגשות זה לא מענג ואין שום ביטוח שהבלמים לא יתחילו לחרוק ואמצא עצמי בהתנגשות חזיתית. ומזה אני חושש יותר מכל. עד כמה שזה נשמע ״נחמד״ להיות ציפור דרור זה נשמע איום.

תשובה:

תשובה

השלום והברכה שואל נכבד!

אני ניגש לשאלתך בענווה יתרה, משום שאני צעיר לימים, ואילו אתה – "כמה הרפתקי עדו עלך" (קידושין לג ע"א) במסעות חייך, ואף כי נכד אתה חובק!

אבל בכל זאת, שמא "יש ישן בקנקנן חדש" (ע"פ אבות פ"ד מ"כ), והלוואי אוכל כקורא מן הצד וכמטפל לתת זווית מבט שתהיה בה משום הנחיה בדרכך.

אתה מתאר מציאות כואבת מאוד בחיי הזוגיות שלך. שנים ארוכות של עליות ומורדות, איומים בגירושין, ואפילו הרחקה בפקודת משרד הרווחה. שנים שאתה נמצא באותו מקום לא פשוט של ספקות ולבטים. מצד אחד מצאת את עצמך מחויב לנישואין הן מכיוון שהם הדבר החשוב ביותר עבורך בחיים, והן בגלל טובת הילדים, וגם משום שחששת מתגובת הסביבה. מצד שני רצית לדאוג לרווחתך ולחייך ולהעניק לעצמך חיים טובים יותר. כעת, לאחר כל השנים הללו, אתה שואל את עצמך האם הגיע הזמן לפרק את החבילה. הילדים התבגרו, אשתך דורשת ממך את מה שאינך רוצה לתת, חבר שחששת מתגובתו התגרש בעצמו, והדרך לכאורה נסללה לגירושין.

מצד שני אתה שואל את עצמך האם מצבך יהיה טוב יותר לאחר הגירושין? האם בכלל תוכל להסתגל לאורח החיים החדש? אינך רוצה להתגרש, אולם אתה רוצה להימנע מפיצוץ שינבע מכך שבחרת להישאר.

בדבריך אתה מציג תסבוכת פנימית בה צפים קולות שונים המבקשים דברים שונים, ואינך יודע אחר איזה מהם ללכת. ברצוני לפרק את הקולות האלו לשלושה "דמויות" בדיוניות, כך שאולי תיטיב להקשיב למה שבפי כל אחת מהן, ולקבל את החלטתך המושכלת. שים לב! הדמויות האלו אינם אתה, אלא קולות שמשוטטים בתוכך ומבקשים דברים שונים. סוג הקשבה כזה עוזר לנו להתחבר יותר לעצמנו ובכך לנכוח יותר בקבלת ההחלטות שלנו.

הדמות הראשונה היא זו המביטה פנימה, על טובתך שלך. דמות זו גורסת כי החלטותי שלי הן המכריעות את גורלי, והסביבה איננה קובעת עבורי דבר. אדרבה: על הסביבה להרגיל את עצמה לבחירותיי, ואין אני זקוק לנפק כל הסבר. אם יהיה טוב ונוח יותר עבורי להישאר בנישואין – כך אעשה, ואם אין לי חשק או שיהיה טוב יותר עבורי להיות לבד – אפעל להשיג זאת. דמות זו גורסת כי הדבר החשוב ביותר הוא רווחתך האישית.

הדמות השניה היא זו המביטה על הסביבה. מבחינתה הדבר החשוב ביותר הוא מה הסביבה חושבת וכיצד הסביבה תגיב להחלטותיי. דמות זו חווה את הסביבה כבעלת המשקל הגדול ביותר על איכות חיינו: אשתי משפיעה על התנהגותי; דרישותיה מחייבות ומגבילות אותי; להיות לבד בין ארבע קירות עשוי לעשות לי טוב או רע; הסביבה צריכה לקבל את הבחירות שלי בחיים; והחבר הטוב ששואל שאלות מערער את החלטותיי. כלומר: אני נתון לגמרי לסביבתי, גורלי נקבע על ידי דברים שהם "מחוצה" לי.

הדמות השלישית מתבוננת על הסביבה ועל העצמי כשני דברים התלויים זה בזה: טובתי שלי היא טובת המשפחה, האישה, הילדים והסביבה, ואילו טובת הסביבה תשליך גם עליי. איננו נפרדים. דמות זו קוראת לקבל את ההחלטה שיש בה את ההרמוניה הגדולה ביותר, לי ולסביבה. דמות זו היא המורכבת ביותר. היא איננה מציגה את פניה בגלוי בתוך דבריך, אך נוכחת בכאבים ובלבטים שבין השורות. לדמות זו אין כל אַמת מידה פשטנית לקבל החלטות. הדברים אכן מורכבים עבורה.

הקבלה מחלקת את העולם ואת התופעות כולן לשלושה "קווים" או "עמודים". לאורכן משתלשלות הספירות. דמויות אלו מהעולם הפנימי מקבילות לשלושת הקווים: קו ימין בו החסד והנצח, הפורץ החוצה אל הסביבה והלאה אל הדורות הבאים. קו שמאל בו הגבורה וההוד, המציבה גבולות ברורים ומגוננת על עצמה בכך, ומבקשת לשמר ולהאיר את האור שלה. קו האמצע בו התפארת והיסוד. קו האמצע מכיל את שני הקווים ומחזיק אותם בו זמנית, בדרך כמעט בלתי אפשרית…

בעמוד זה – העמוד האמצעי – נמצאת ספירת היסוד (זוהר ח"ג דף רל ע"ב) המקושרת לקשר ולזוגיות. מערכות יחסים אמיתיות באשר הן – בין אם זהו עם האישה, הילדה או הסביבה – מסוגלות להיוולד אך ורק מתוך העמוד הזה ולצמוח אך ורק במרחב שהוא יוצר, משום שהוא גם וגם: גם פונה החוצה וגם דואג לפנימה, גם צופה על נצחיות הדורות (נצח), וגם בודק: באיזה הוד האור שלי קורן?

מרחב זה הוא האמיתי והכוללני ביותר: העולם נברא באופן שבו הבריאה כולה מעורבת זה בזה ויוצרת זיקה הדדית. אנחנו לא באמת נפרדים, אנחנו חלק ממשהו וגם משפיעים על משהו, זקוקים וגם נזקקים.

נשוב לספקותיך. ביכולתן של שלושת ה"דמויות" הללו לתת מושגים ולסלול דרך בין הקולות השונים שבקרבך. אולם הואיל וההחלטה עוסקת בנושא של מערכות יחסים, אולי כדאי להקשיב במיוחד לקול השלישי, שבו אין "שני צדדים". הן הטוב והצמיחה האישית שלך, הן הרצונות והדרישות של בני משפחתך והן הציפיות של הסביבה ממך משחקות כולן באותו מגרש ומקבלות התייחסות ראויה, מתוך תפיסה שהכל תלוי זה בזה. הפתרון הטוב ביותר יהיה זה שישלב בין שלושתם באופן המטיב ביותר.

אני מתפלל שיהיה בדבריי פתח כלשהו להתבונן על ספקותיך, ומאחל לך שתמצא הצלחה בהקשבה לקולות השונים ובקבלת החלטה מושכלת, לקראת חיים טובים יותר, מלאי תכלית, שמחה והארת פנים.

שלך,

חיים ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...
בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והזוגיות שלנו תקועה
היי, אני נשואה כ 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים מאז שהתחתנו הרגשתי שהתקשורת בינינו מאוד לוקה בחסר ותמיד הרגשתי שהוא חסום רגשית ולא הבנתי למה, שנים שחשבתי שאני הבעיה ואז הבנתי שבעצם אמא של בעלי שלפי אבחנתי בלבד, היא נרקיסיסטית, היא בעצם הבעיה. ניסיתי להסביר לו בעדינות את הבעיה...
מאז שהתגרשתי אני חושש להתחתן
התגרשתי תקופה קצרה אחרי החתונה משום שהתגלו כל מיני בעיות נפשיות ועוד. לפני החתונה קלטתי קצת שמשהו לא בסדר ולא הסכמתי להאמין לזה העדפתי לחשוב אחרת וביום של החתונה ממש זה התפוצץ לי בפנים הרבה יותר ממה שחשבתי. וכרגע אני לא סומך על עצמי בנושא של שידוכים וכל שידוך שמציעים...
מרגיש שעשיתי טעות שהתחתנתי
אני נשוי קרוב לארבעה חודשים, ובאמת שלפני החתונה הכל היה טוב, הרגשתי שהיא מבינה אותי, שהיא רואה אותי, שאני יכול לדבר איתה ולהיות פתוח ושהיא תבין אותי. מהרגע שהתארסנו הקערה התהפכה על פיה, מרגיש לי שהיא חושבת רק על עצמה, רואה רק את עצמה, מאשימה אותי בכל דבר, המילה "למה?"...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן