תשובה

שלום לך שואלת יקרה. שאלתך ארוכה ומלאה בתכנים קשים ואני מאוד מעריכה את העובדה שהצלחת להעלות את הדברים על הכתב ולשתף אותנו ואותי במורכבות הזאת שמלווה את חייך.

אני אשתף אותך בתהליך כתיבת התשובה שלי, ואומר לך שלאחר שקראתי מספר פעמים את מה שכתבת וחשבתי מהיכן עלי להתחיל החלטתי שאקשיב לעצתו של פסיכולוג חכם שמלמד אותי והוא תמיד אומר לנו להתחיל מ'התלונה המעשית', זאת אומרת, ממה שמפריע לך ברמת ההתנהגות ורק אז להעמיק לשאלות העמוקות יותר שעוסקות ברגש ובמחשבה. ולכן, אתחיל את התשובה ממה שאת התחלת, מהקושי שלך עם התנהגותו של חמיך. אם מדובר באדם שנוגע בך בניגוד לרצונך או מנסה לעשות זאת באופן מעשי, ברור שעלייך לעצור את ההתנהגות הזאת באופן מיידי וזה אומר שעלייך לשתף את בעלך, כמובן ברגישות גדולה ותוך התחשבות בו והבנה שלך שדבר כזה עלול להוביל לסערת רגשות גדולה ואפילו לחוסר אמון. בתור משיבה וירטואלית אני ממליצה לך להיעזר בשלב הזה באשת מקצוע שמלווה אותך כדי לנסות ולא להזיק לזוגיות שלך לחייך ולך עצמך.

האשמה בהטרדה על רקע מיני היא חמורה מאוד וחשוב לדאוג שהיא תקבל יחס רציני ולכן כדאי שתחשבי כמה מתוך המחשבה של חמיך כאדם בעל מעשים לא כשרים מושפעת מכך שאת לא מחבבת אותו, שאת חושבת שהוא אדם לא טוב שמשפיל את אישתו , תוקפני משהו וגורם לך להרגיש מאויימת. זאת אומרת כמה מתוך זה מגיע מתחושת איום כללי שיש לך כשאת בסביבתו שזו סוגיא בפני עצמה ובה כאמור את מטפלת.

שיהיה ברור- אין לי צל ספק שאת אכן מרגישה מאויימת בסביבתו ואני חושבת שזה בפני עצמו נושא חשוב מאוד שכדאי לפתור ויפה שעה אחת קודם אך יש להפריד בין האיומים השונים.

כשאדם נפגע ממישהו שקרוב אליו יש בזה משהו שמערער את כל עולמו, אנחנו רוצים וצריכים להרגיש בטוחים לפחות בקרב המשפחה שלנו והחוויה שלך של פגיעה מאח הינה עצומה וקשה גם בהיבט ה"רגיל" של פגיעה מינית שמטשטשת גבולות בין ילדות לבגרות ובין רע לטוב אך גם בהיבט של תחושה של הישרדות- הפחד שלך מלקפא והמחשבה שלך על איך תגיבי וגם התיאור שלך על דפיקות לב, ממש מצביע על כך שאת חיה בתחושה של סכנה מתמדת ולכן את עירנית וחרדה יותר מאנשים אחרים. ומה זה אומר? שכל איום שאת חווה- מרגישה הוא משלב גם תחושות 'מוכרות' מהעבר של איום על רקע פגיעה מינית. והדברים הם חשובים להבנה כי את מצד אחד יש לך כלי חשוב ב'אף' שאת מריחה טוב יותר אנשים בעלי כוונות לא טובות אך מצד שני את עלולה לצבוע כל איום שהוא על עצמך כאיום בעל אופי מיני לא הולם.

העובדה שיש פגיעות מיניות במשפחה, ובאופן מודגש יותר, העובדה שאימא שלך נשארה בקשר עם סבא שלך וגידלה את ילדיה בסביבתו למרות שהוא פגע בה, ואפילוכתבת שהיא הייתה גאה בו מאוד, זו מציאות מאוד מקוממת שגורמת לכל התפיסה שלך של אנשים בעלי כוונות לפגוע בך לאנשים שאינם בעלי כוונה כזאת, להיות מאוד מבובלבלת ואת הבילבול הזה אני מרגישה בקריאת כל המכתב שלך. האם אימא נפגעה? האם היא ידעה שניפגעתי? האם היא יודעת על פגיעות נוספות ולא מספרת לי? האם כל העולם שלי של אמון באנשים מבוסס על שקרים והסתרות? אלו שאלות מאוד מאוד קשות שהדרך לפתור אותן גם היא אינה קלה.

איך את יודעת שאימא נפגעה? האם היא סיפרה לך? אם היא סיפרה לך בעצמה זו יכולה להיות נקודת פתיחה טובה לספר לה על מה שקרה לך ותוכלו לחלוק את חוויית הבדידות והשתיקה של שתיכן, תוכלו להבין מה היו השיקולים שלכן ומה היו אסטרטגיות ההתמודדות שלכן ובעיקר לדבר על הדור הבא ועל איך אתן שומרות עליו ועלייך על איך את מתמודדת עם אנשים קרובים אלייך ששוב מעמידים אותך בפני השאלות הללו.

כעת בואי ננסה לעבור באופן יותר 'מעשי' על השאלות שהעלית, ולענות עליהן במידת האפשר.

א. האם עלייך לשתף את בעלך בחשדות שלך כלפי חמיך? אני מאמינה שאם הוא אכן נוגע בך בניגוד לרצונך עלייך לעשות זאת אך אם מרגישה שיש לו מחשבות לא כשרות עלייך לדעת שברמה החוקית קשה מאוד להאשים מישהו בפשע שהוא לא ביצע. אנשים לצערנו מתמודדים עם כל מיני מחשבות קשות ורעות ואנחנו לא יכולים לשנות זאת. אם קשה לך איתו ועם ההתנהגות הגלויה שלו שמפריעה לך- מותר ואפילו רצוי שתפחיתי את המגע עם הסביבה שלו- אולי להגיע פחות לשבתות?

ב. האם לספר לאימא שלך על אחיך הפוגע? לא כתבת את פרטי הפגיעה, האם זו פגיעה ממושכת או חד פעמית? האם היא היתה מסוג זה או אחר? אין פגיעה קלה אבל חשוב מאוד לדעת שאדם שנפגע הרבה פעמים הופך להיות אדם פוגע ואם אחיך אכן נפגע והוא פגע בך הוא עלול לפגוע בילדות וילדים אחרים ולכן בהנחה שהצלחת לברר וידוע לך שהוא לא קיבל טיפול יש חשיבות בלפתוח את זה מול אימא שלך בעיקר כדי להבין אם היא ידעה או חשדה בהתנהגויות נוספות של אח שלך. במידה וכן, אני ממליצה לך לפנות למטפלת שלך ולהתייעץ איתה לאן להמשיך עם המידע הזה.

פגיעות מיניות בתוך המשפחה תמיד מאתגרות מאוד במובן של בקרת נזקים (מתנצלת על הניסוח הקר משהו) ותמיד נשאלות שאלות כמו: אם זה היה חד פעמי אז למה להרוס אותו עכשיו? או, אם הוא פוגע וזו לא אשמתו (אלא אשמת מי שפגע בו) האם זה הוגן להרוס את חייו? ו.. איך אני אוכל להסתכל על אבא שלי/אימא שלי/ המשפחה שלי אם אחי יהיה מוכרח לשלם על מעשיו? ומה זה יעשה לשאר המשפחה? למערכת החברתית והקהילתית שלנו? בדרך כלל מה שמאוד עוזר לקבל החלטה זה להבין מה המסוכנות של הפוגע אם מדובר באדם שעדיין פוגע אז לדעתי ברור שמבחינה הלכתית את מחוייבת לפתוח את זה הן מול המשפחה והן מול גורמים סוציאליים.

בגלל ששאלת " מה ההלכה אומרת במקרה כזה", אני מדגישה שוב שהכל תלוי, אם ידוע שאחיך לא טופל ואימא שלך יכולה לשמוע, להקשיב ולמצא יחד איתך פיתרון למורכבות הזאת, אזי מותר לך לספר לה.

ג. סבא שלך- נשמע שהוא אדם שעשה נזקים גדולים מאוד אך צר לי לחלוק איתך את דעתי שהיא שמחלתו לא נגרמה משום קללה, הסטטיסטיקה היא שאחד מתוך שלושה גברים יחלה במחלה הנוראית הזו ובגיל מבוגר זה נחשב כמעט טבעי. אם המחשבה של בת דודתך הבי פולארית (מאני- דיפרסיבית) היא שהיא גרמה לכך וזה מנחם אותה- שיהיה. אך כדאי שאת תעשי הפרדה בין מה שרציונלי ומה שלא…

האם הכעס שלך כלפיו נכון? הגיוני. ברור!! אדם כזה שפגע בשקט בבנות המשפחה שלך ואולי גם בבנות אחרות- אין סיבה שלא לכעוס עליו. מבחינה הלכתית אני מניחה שיש אישור להימנע מלבקר אותו או לבא בכל מגע איתו ואפילו לדבר עם אימך על האפשרות הזאת.

ד. בת דודתך, חישבי מדוע את רוצה לשוחח איתה? האם את רוצה לדבר איתה כדי לספק את סקרנותך? כדי לעזור לה? כדי לעזור לעצמך? אם התשובה היא שאת רוצה לספק את סקרנותך אזי מבחינה הלכתית מדובר ברכילות, זאת אומרת שאין כל תועלת בשיחה כזו והיא לא מותרת. אך אם המטפלת שלך חושבת ששיחה כזאת תתרום לך מבחינה טיפולית, תקדם אותך, אזי אין מניעה מלשוחח איתה על הפגיעה שהיא חוותה תוך כדי שיקול דעת רציני מאוד כמה זה יעזור לך- האם זה ידע שיסעיר אותך במידה שיערער אותך באופן שאין בו צורך? או, האם בדיוק להפך, זה יתרום לך ולידיעה שלך על האופן בו יתכן וקרו המקרים המזעזעים האלה בסביבתך.

אני רק מוסיפה שהפרעה בי פולארית בהקשר של פגיעה מנית היא אפשרות שיכולה להתפתח אחרי פגיעה מינית קשה אך היא בהחלט הפרעה שמתפרצת גם ללא קשר לשום פגיעה וזו אפשרות שכדאי לך להחזיק בראש.

ה. למה יש פגיעות מיניות? הלוואי וידעתי. מה שאכן ידוע זה שכאמור, חלק מהנפגעים- ללא טיפול מתאים, גדלים להיות פוגעים ולכן אפשר אולי להאשים את קשר השתיקה סביב נושא הדיווח כגורם אפשרי לריבוי הפגיעות (חשוב לי להדגיש שקשר השתיקה קיים בכל החברות ולא מאפיין רק את החברה החרדית). גורם נוסף הוא הטיפול בפוגעים- ישנם פוגעים שטיפול מתאים יכול לעזור להם להפסיק לפגוע- מדובר בכל הפוגעים כמעט- על הרצף של אנשים חסרי אמפטיה דרך אנשים חסרי שליטה בדחפים וכלה באנשים שלא קיבלו מענה מספק בתקופת ההתפתחות המינית שלהם או המשיכה המינית שלהם. לכל קבוצה של פוגעים יש מאפיינים אחרים וכמעט את כולם ניתן לדון לכף זכות אך אף הסבר אינו נותן אישור לפגוע במישהו אחר בשום אופן ולכן אני ממליצה לך להבין את הפרטים של הפגיעה שחווית כדי להבין מי הם האנשים שפגעו בך ומה רמת הסיכון שלהם. בכל אופן- המערכות שמטפלות בפוגעים למיניהם לא תמיד מצליחות להבחין או לספק את תכנית השיקום המתאימה והנכונה כדי שהפוגע לא יחזור על מעשיו והכשל הזה גם הוא גורם שעלול לפגיעות מיניות להימשך.

לסיום אני רוצה לחזור על כך שאני מעריכה אותך ואת האומץ שלך להכיר, לדבר, לטפל, לכתוב , למנוע פגיעות נוספות!

וחשוב לי מאוד שתביני שחלק מהתשובה שלי מתמקד בלעשות סדר- מה מפריע לך? מה מניע אותך? מה בידע מהעבר יגרום לך להחלים טוב יותר? ומה בכל זה הוא סערת רגשות שאין בה חשיבה של שאילת שאלות וקבלת תשובות אלא יותר זעם וחוסר אונים. בשביל הקטגוריה האחרונה שהעליתי אני שולחת לך חיבוק וירטואלי – את לא היית צריכה לעבור את זה, אף אחת לא! וה' ישלח לך כוח ואמץ להתגבר ולבנות את עצמך ולעזור לעורר מודעות ולהימנע מפגיעות נוספות.

שלך

נועם

[email protected]