שלום יקרה!
הדבר הראשון שעולה משאלתך זו אכפתיות עמוקה לילדים שלך, רצון שיהיה להם את הכי טוב שאפשר, ובעיקר שתהיה להם אמא שמחה ושלווה, מחוייכת ונינוחה. אני חושבת שכדאי לך להרגיש חזק עד כמה זה מדהים עבור הילדים שלך לגדול על אדמה שכזו. מרשימה אותי היכולת שלך להתבונן סביביך ובתוכך ולשאול את עצמך שאלות גם על מה שנראה לפעמים מובן מאליו או הכרחי בתוך הציבור שלנו. את מתייחסת להולדת ילדים ברצינות ויודעת כי כל נשמה שיורדת דרכך לעולם זקוקה להרבה מאד אמא, ואת רוצה להצליח להעניק לה זאת בלי להקריב את עצמך ואת הזוגיות שלך לצורך כך.
את מתארת סיטואציה מאד לא פשוטה של שני תינוקות קטנים ותובעניים, בתקופה שבה לא היית בשלה לעומס הזה, ואת מודעת לעצמך מאד ויודעת כי ייתכן וללא התמיכה של בעלך היית עלולה להיכנס לדיכאון, זה מאד מאד מפחיד. אני מרגישה שיש הרבה צדק בחששות שלך על רקע חוויה שכזו, שאולי טרם הצלחת לעבד.
את מבקשת שאתן לך תשובה ברורה ולא רק הכוונה ואני שואלת – האמנם? הרי בעצמך סיפרת כי כאשר החליטו עבורך, היה לך קשה מנשוא ואפילו טראומתי, הרגשת שאותה פסיקה נבעה מחוסר הבנה של מצבך הפיזי והנפשי וחוסר הכרה בקושי שבו היית שרויה. נראה שאין מנוס מלקיחת אחריות אמיתית על השאלה החשובה, מתוך התבוננות פנימה ולא החוצה. ובכל זאת אנסה לעזור לך לעשות מעט סדר.
המכתב שלך משדר מבוכה, קולות חיצוניים ופנימיים מתערבבים בך, פחד מעתיד בלתי ידוע, ורצון כנה ואמיתי לשלוט בעתיד כדי לא להידרדר חלילה למקומות לא טובים באמהות ובזוגיות ובכלל. יחד עם זאת ישנה הבנה כי הבאת ילדים לעולם זוהי השקעה בנצח, השקעה שלעיתים קרובות שווה להתעלות עבורה מעל שיקולי נוחות וקושי. אך את, כך אני מרגישה, פוחדת לסמן בעצמך את הגבול. פוחדת להיות אקטיבית בבירור הזה ולומר לעצמך – הקרבה כזאת כן, הקרבה כזאת לא, כאן זה נכון לי, כאן זה מסוכן עבורי. ואני מזמינה אותך להתבונן מה מונע ממך לעשות זאת, האם את ביקרתית כלפי עצמך? חוששת מביקורת מן הזולת? משהו אחר?
יש בך איזושהי תקווה ורצון להיות פנויה במאה אחוז לקבל את ההריון ואת התינוק ואני פה רק כדי להזכיר לך שאין דבר כזה בעולמנו. אנחנו חיים בתוך מערכת של אילוצים, החיים הם תובעניים, ב”ה יש לך עוד שני ילדים בבית ומעגלים נוספים בהם את לוקחת חלק, הריון הוא חלק מן החיים, לא יציאה מהם. אולי שווה לך לבדוק אפשרות של עיבוד ההריונות והלידות הקודמים כדי להצליח לשחרר מעל המחשבה עליהם את תופעות הלוואי של החרדה,
תחושת המצוקה וחוסר האונים שהם מציפים בך. יש נשות מקצוע מעולות בתחום, וזה בדרך כלל לא תהליך ארוך, אלא קצר, ממוקד ומועיל.
ולבינתיים – הרגעי! הפעילות מתוך תחושה של לחץ וצורך לרצות את כל המעגלים שסביבך ובתוכך – היא הרסנית, שהרי לעולם לא נוכל לעשות זאת. לכל החלטה ישנו מחיר שתאלצי לשלם, אך ככל שתהיי רגועה, ותפעלי מתוך מקום פנימי יציב ובוחר, כך תהיי שלימה עם ההחלטה ויהיה לך ברור כי היא נכונה לך כרגע וממילא תוכלי לשלם את המחיר ולהנות מכל הלב מה”מוצר” שקנית בו, בניגוד למצב אותו את מתארת כרגע – בו את משלמת את מחיר ההימנעות אך לא יכולה להנות ממנו כי את מוצפת בהאשמה עצמית ובבלבול.
מאחלת לך שפע בגשמיות וברוחניות, כוחות גוף ונפש, רוגע ושלווה פנימיים, ובית מלא בילדים מתוקים ובריאים בזמן הנכון מתוך רצון, שמחה ואהבה.
חנה ש.
דלג לתוכן
