The Butterfly Button
חסרה לי סבלנות לילדים ועדיין משתוקקת לעוד

שאלה מקטגוריה:

שלום
אני אמא לשני בנים מתוקים וחכמים …
הקטן בן שנה הגדול בן שלוש
אחרי הלידה של בני נכנסתי לדיכאון וכעת בטיפול תרופתי המשולב עם שיחות
מיד לקחתי גם מניעת הריון .ועד עכשיו אני במניעה.

יש לי לפעמים כעס ועצבים ואני גם לא תמיד יודעת מה לענות לילד שלי או איך להגיב לדברים שהוא אומר, לפעמים הוא מתחצף לפעמים גם בעלי לא עונה לו בצורה שהייתי רוצה שיענה לו אבל אני מנסה לקבל הדרכת הורים אז כרגע נשים את העניין הזה בצד.
הבעיה שלי היא שאני פשוט כל הזמן חושבת על הריון
כל הזמן כל הזמן
לא משחררת
אפילו שיש לי מניעה
אפילו שהנקתי ואני עדיין מניקה לפעמים, אז עדיין מדי פעם עשיתי בדיקת הריון
יש לי דחף כזה להיות בהריון
אבל כרגע אני באמת במצבי הנפשי לא בטוחה שזה כדאי לי אני לא יודעת
אבל זה פשוט בוער בי
אני די הורמונלית
ואני עדיין לא אמא מושלמת
לפעמים אני לא מספיק דואגת לילדים שלי לאוכל מזין ואני מרגישה רע עם עצמי כאמא
אני ממש לא מושלמת, נגיד טסנו עם הילדים בחופש ופשוט לא היה לי שום סבלנות לילד הגדול שלי והוא באמת היה מסכן ואחרי זה הוא היה עייף וסתם התעצבנו עליו וכעסנו עליו שהוא לא מקשיב ולא מציית ולא מבין…..
תכלס אני פשוט מונעת הריון אבל לא מפסיקה לחשוב על זה
מה יהיה?

לא יודעת אם אפשר ואיך אפשר לעזור לי
אבל עצם הרעיון פשוט לפרוק פה ממש עזר לי

תודה רבה

תשובה:

שלום לך אמא יקרה .

ושלום לך אשה חשובה ויקרה.

כן, אני לא התבלבלתי. לא כתבתי לשתי נשים.

אני כותבת לך שואלת יקרה ולך הן שתי הפניות.

אני רק מבקשת ממך להעיף מבט פעם נוספת ולשאול את עצמך, איזו פניה מדברת אלייך יותר.

הראשונה? אמא יקרה.

או השניה? אשה יקרה.

אינני יודעת את תשובתך, אבל בכל אופן אנסה לנחש.

בשורה הראשונה בה התבקשת לכתוב את שמך ציינת, אמא לשניים.

ואת מכתבך פתחת בשורה יש לי שני בנים חכמים ומקסימים.

כל כך ריגש אותי לראות את החלק האימהי שבך שהוא בולט ויקר לך ודומיננטי מאד בחייך.

את אמא.

יש לך שני בנים חכמים ומתוקים.

כמה זה משמעותי לך.

יכולתי רק לדמיין כמה חלמת על להיות אמא.

כמה בילדותך חשבת איזו מן אמא את תהיי.

כמה משמעות קיבלת אחרי שילדת את הבן הבכור.

וכמה זה יקר לך הרגע שבו הפעוט התחיל למלמל אמא ולהביט עליך.

כי זה החלק הכי דומיננטי בעולמך- אני אמא.

אני בטוחה שיש לך עוד הרבה מעגלים בחייך, זוגיות, משפחה, הורים, חברות, עבודה.

אבל את כל מה שעבר עלייך וכל הפרטים הקשורים בך, בזוגיות שלך, בעבודה שלך, בילדות שלך, בתחושות שלך כל זה רק יכולתי לשער כי את לא פירטת לי.

ושאלתי את עצמי, מה עוד יש לך בעולמך חוץ מהיותך אמא?

איך הזוגיות שלך?

איך הסיפוק שלך מהעבודה?

איך הקשרים החברתיים שלך?

איך הקשר שלך עם הורייך?

ולא סתם שאלתי.

אני יודעת שאת יכולה לענות, עזבי אין לי זמן לכל הדברים שאת שואלת. אני כל הזמן עסוקה עם הילדים שלי.

וכאן אני מנסה לומר לך רגע, בואי נעצור. בואי נתבונן רגע במעגל הזה שמסתובב ללא הפסקה.

אני אמא מהרגע שאני פוקחת עיניים…אין לי שנייה לעצמי… מי זה עצמי בכלל?…אני צריכה להיות אמא טובה עכשיו לילדים… אבל אני עייפה… אני מותשת…אני חסרת סבלנות לילדים…אבל אני צריכה להיות אמא טובה… אני מתוסכלת…אני עצבנית…אני צועקת עליהם…אני מאוכזבת מעצמי..אני מיואשת…אני צועקת…אז מה אי שווה בכלל?…אני כישלון?

מכירה את הסחרחרה הזו?

אז קודם כל תנשמי עמוק, את בחברה טובה וחשובה מאד. הרבה אימהות מסתובבות יחד איתך.

אבל את יכולה לבחור קצת לרדת מהסחרחרה הזו ולנוח.

כן, פשוט רגע לנשום.

נכון שאת אמא.

אבל את גם אשה. לעצמך, לתחביבייך, לנפשך. לרגעים קטנים שאת רק מפנקת את עצמך.

וזהו הכלל הכי בסיסי וחשוב בהורות.

לפני שאת אמא- את אשה לעצמך.

ככל שתוכלי יותר להרשות לעצמך להיות באהבה כלפי עצמך ככה תצליחי להיות גם אמא לילדייך.

אהבה כלפי עצמך, זה רגעים של הבטה פנימה, כל יום. ממש כל יום.

זמן קצוב שאת חושבת מה היה לי טוב? מה היה לי רע? למה היה לי רע? מה אני מצפה מעצמי?

האם זה הגיוני? האם אני יכולה לחבק את עצמי ולומר כמה מילים טובות ולהאמין במילים האלה.

איזה פינוק קטן הייתי רוצה להעניק לעצמי?

ולמה אני אוהבת את עצמי?

תתחילי בדברים קטנים. קטנטנים.

תתחילי לבדוק היכן את שווה בעיני עצמך, בלי קשר לזה שיש לך שני ילדים.

לפני זה.

במה את שווה כבן אדם.

אם תאמיני בעצמך כבן אדם, שאת ראויה שיהיה לך טוב. שאת שווה מילות הערכה. שאת מלאה בטוב ולכן לפעמים גם נופלת ומותר לך לסלוח לעצמך. שאת אנושית ולכן יש בך גם הרבה טוב וגם חולשות אנושיות. וזה אנושי ונורמלי ואפשר להתבונן בזה ולקבל את זה.

רק ככה אחרי שתהיי אשה.

תוולד בתוכך אמא.

כזו שיודעת שיש לה ערך.

שהיא לא תלויה רק בכמה הילדים שלה מוצלחים ורגועים ויפים.

שהיא לא תלויה בכמה ילדים היא הצליחה להביא לעולם.

שהיא טובה. בלי קשר. כי היא טובה כבר קודם. כי היא אוהבת את עצמה. מבפנים. עם החולשות והכוחות.

תתידדי עם עצמך,

את שווה את זה.

תוכלי לצאת למסע הזה. לבד.

תוכלי לבקש מבעלך אולי שילווה אותך בזה?

ותוכלי גם להיעזר באשת מקצוע טיפולית למסע של חיזוק האני הפנימי שבתוכך.

מייחלת עבורך, שתמצאי את הדרך ותגיעי אל עצמך כי את ראויה לזה.

כי את אשה יקרה.

וגם…אמא חשובה.

בהצלחה

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. התרגשתי. קראתי ודמעתי. אכן תשובה עמוקה. ונבונה. (טוב ברור. זה הרי מגיע מ”אקשיבה”)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
אני ראויה להיות אמא אם אין לי כוח לילדים שלי?
אני נשואה ואמא ל4 ילדים בגילאי,2 8,6,4 . הנישואים שלנו ב”ה טובים אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה והזוגיות שלנו טובה . אני הולכת לכתוב דברים קשים אז סליחה מראש. אני מרגישה לפעמים שאני מצטערת שהבאתי 4 ולא הסתפקתי ב2 לדוגמא . אני מרגישה שהם מעמסה מעליי ואני עוברת גם...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
עד מתי לגור אצל ההורים?
היי, אני בת 26 רווקה וגרה עדיין אצל ההורים. לאחרונה קשה לי שאמא שלי מביעה יותר מידי את דעתה על החיים שלי, שמכתיבה לי מטלות לי מה שנוח לה ולא תמיד מעניין אותה אם קשה/פחות נוח לי עכשיו. אני מודעת לזה שהיא אמא שלי או שזה הבית שלה ואני אמורה...
למה אין לי בחירה על עצמי כאישה?
שאלה חשובה לי: ילדתי לפני חצי שנה, הרב שלנו התיר לי רק שנה למנוע. האמת שמאד קשה לי ,המעבר, להיות לאמא , להיות רק סביב התינוק , בלי זמן לטפל בבית לבשל , לעבוד בעסק , כאחת שלפני עשתה, ופעלה , והרוויחה ,בבת אחת להיות בבית ,( כן , גם...
הערכה עצמית נמוכה מסביבה קרובה
אשמח לשתף ויותר מאשמח לתשובה שתיתן לי מעט מנוחה כי אני משקיעה הרבה במציאת פתרון להבין ולעזור לעצמי. מאז שאני ילדה הייתה לי הערכה לא חיובית לגבי עצמי הנובעת מטעויות שעשיתי בילדותי (לא דרמתי) וכתוצאה מאלו הסביבה הקרובה (המשפחה) גרמה לי לחשוב שאולי אני לא הכי.. לא הכי חכמה, לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן