בס"ד

שלום לך אהובה,

כאב לי מאד לקרוא את פנייתך, המשקפת צער וסבל של שנים רבות. אני בטוחה שעבורך אין אלו שנים רבות, כי אם דקות, שעות, ימים, חודשים שמצטרפים אחד לשני ומכבידים וצובטים. את כותבת שחמותך מתעלמת ממך (כבר במפגש הראשון!!!) על לא עוול בכפך, וזה שהיא מתעלמת- כך נראה לי- זה במקרה הטוב…היא לא מוכנה לקבל אותך. לדבריה את 'דתיה מידי' ו'שייכת לעדות המזרח'- אלו ממש ממש לא סיבות אמיתיות למה לא, אולי למה כן. לדעתי אלו תירוצים, לא סיבות. וכמה שאת מנסה להתחבב עליה, לעזור, ולא יודעת מה עוד- זה לא עוזר. את מספרת שיש תקופות שהיא בסדר (מה זה אומר בסדר?) ויש תקופות שהיא ממש מעליבה, פוגעת, זורקת הערות, מחמיצה פנים… וזה ממש על קצה המזלג. כמה כואב ופוגע.

ראשית אני רוצה להביע את הערכתי אלייך, שהעזת לפתוח את הנושא הכואב ולדבר עליו, לראות מה את יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך. ממכתבך הבנתי שאת שותקת וסופגת (וגם הכרית) כבר שנים, וכבר אמרו חז"ל "מי הן עלובים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים… עליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (אליהו רבה). איזו אישה חזקה שאת! כמה כח יש בך!

אבל זהו… די… כשל כח הסבל!

אינני מכירה לא אותך ולא אותה, אני רואה את המצב רק דרך העיניים שלך, ורק דרכן אני מנסה להבין ואולי מעט לעזור לך.

ראי נא. עולמינו מורכב מדברים רבים. חלקם יפים יותר, חלקם פחות. יש צדדים מוארים ויש- חשוכים. כמובן, אינני מדברת על מציאות, כי אם איך אנו רואים אותה. אתן דוגמא להבהרה: קמת היום נניח בשעה שבע. מציאות? כן. זה מוקדם? לדעתי, כן. אבל יהיו כאלו שיאמרו שזה ממש מאוחר… אז שבע בבוקר זה מוקדם או מאוחר? זו כבר המחשבה על המציאות.

אינני מתכוונת להתדיין איתך על זה, אל תדאגי….. אני רק רוצה להדגיש: איני באה לשנות את ההתנהגות של חמותך, אנחנו לא יכולים להיות אחראים לפעולות של אחרים, אלא רק לעזור לעצמינו- איך להסתכל על דברים ולפרש אותם. מכירה את מודל אפר"'ת? זהו כלי שיכול לעזור לנו בהרבה מאד מצבים. אפר"ת ראשי תיבות: אירוע, פירוש, רגש, תגובה. את האירוע- המציאות- אין בידינו לשנות. אלו העובדות, וזהו. מה שכן אנו יכולים לעשות, זה לשנות את המשך הסיפור: לתת פרשנות אחרת לעובדות, הרגש שיצוף יהיה כתוצאה מכך שונה, וכך גם התגובה.

חמותך התנהגה בצורה מסוימת, וזו מציאות. פוגע? לא פוגע? זו כבר פרשנות על מציאות (נשמעת הגיונית, אולם אינני במקומך כדי לומר זאת), אבל זה לא חשוב כרגע שזו מחשבתך על המציאות. אולי להבא, בהמשך, זה יוכל לעזור לך להתמודד, ואולי לא.

את נפגעת, והרבה מאד זמן את במצב הזה. נקודה.

כבר חז"ל אמרו שכלה וחמותה הן לא חברות טובות אלא נשים ש"הטבע שלהן לשנוא זו את זו". ואם תשאלי: עם גיסתי השנייה היא ממש מתחברת, הן יוצאות יחד לקניות ובילויים? וכן יש כאלו שמסתדרות עם החמות מצוין? אז לא. אין לי תשובת קסם ואיני יודעת להסביר את העובדה הזו. כרגע אנחנו מסתכלות עלייך, לא על גיסתך ולא על נשים אחרות.

אבל, כמו שכבר אמרתי, החיים שלנו הם לא 'שחור' או 'לבן'. יש גם וגם. במה אנו בוחרים להתמקד?

קחי דף לבן, וציירי באמצעו, עם עט שחור, נקודה. אולי שתיים. הנקודה יכולה להיות גם עבה. הראי את הדף לסובבים. מה הם רואים? אני מניחה שהתשובות תהיינה מגוונות, אבל סובבות סביב אותו ציר: נקודה שחורה. עיגול. חור, בור… אבל התשובה, בפשטות, היא: דף לבן. יש בו נקודה שחורה, נכון, אבל יש כאן דף לבן! משום מה (?) אנחנו נוהגים לשים לב רק לנקודות השחורות, ולא לדף הלבן, הגדול.

אני הייתי מציעה לך להתמקד בדברים היפים שיש לך. בצדדים המוארים, שעושה לך טוב ונעים להביט בהם.

אז חמות מקבלת ועוזרת? אין. כמה כואב. משפחה מהצד שלך שתתמוך? אין. כמה עצוב. אבל ברור לי שכן יש לך עוד דברים. למשל, בעל טוב ומתחשב- יש, וזה הכי לא מובן מאליו. אולי יש גיסות אחרות שכן נחמדות ומבינות? אולי חברה טובה? או אפילו שכנה?

תתמקדי במה שעושה לך טוב!!! תתעלמי ממה שעושה לך רע!!! (כמה קל לייעץ לאחרים…)

החלטת לנתק קשר עם חמותך? אולי באמת זה הצעד הנכון בשבילך, אולי מתאים לך להתייעץ למה זה יגרום לך, לבעלך, למשפחה שלך. (אני הייתי מציעה לך לקחת דף ועט או מחשב ומקלדת ולרשום). רק את יכולה לדעת מהן התוצאות של הדברים שתעשי, וזכרי- יש דברים לא צפויים, שאינך יכולה לדעת מראש. רק רבונו של עולם. תביאי גם את זה בחשבון- אבל רק בתור חלק מהמכלול.

מאחלת לך הרבה אושר וטוב

ושתזכרי להסתכל על החצי המלא שלך-

שרי